הפעילות הכלולה בתוכנית שיתוף הפעולה בין חיל הים לבין משרד המורשת התרבותית ופעילויות ותיירות (MIBACT) במסגרת פרויקט ההנצחה של מלחמת העולם הראשונה, איפשרה את מיקום תאונת הרוחק 20 מיילים מקאפו פיגארי שוכב על עומק של כ 1000 מטר, מתואם לזה של ספינת הקיטור של טריפולי.
הקיטור "Postale Tripoli" הוטבע בלילה שבין ה- 17 ל- 18 במרץ 1918, בעקבות הטורפדו בידי צוללת גרמנית. זה היה מסלול בין Golfo degli Aranci (OT) ל Civitavecchia. בערך 300 אנשים נספו, כולל חלק מחטיבת סאסרי.
בזכות השימוש במערכות הדור האחרון, ניתן היה לבצע פעילויות מחקר בעומקים גדולים. הביצועים הניכרים של החיישנים המותקנים על ה- AUV (רכב אוטונומי תת-ימי) HUGIN 1000, שהיחידה מצוידת לאחרונה בה, איפשרו לחקור שטח של כ- 4 מיילים רבועים ממפרץ אולביה, עם רמה מצוינת של הגדרה.
חיל הים, באמצעות סוחרי מוקשים, מבצעת כל העת ניטור ומיפוי של קרקעית הים על מנת לזהות שברים אפשריים, חבלה לא מתפוצצת או מכשולים שקועים אחרים העלולים לפגוע בבטיחות הניווט.
שומר המוקשים של ויאסטה הוא יחידה ממעמד Lerici, מצוידת במערכות וציוד המאפשרים לקבוע, בדייקנות, את נוכחותם על קרקעית הים של מוקשים וחפצים בעלי אופי וגודל שונים.
סוג זה של יחידה, שמטמיעה גם ליבת צוללנים, מצוידת בתא היפר-ברבי ומאפשרת רבגוניות מבצעית רחבה הניתנת להגדרה כפולה, בגלל השימוש הכפול בה הן בתחום הצבאי והן בתמיכה של הקהילה האזרחית כולה באזור. מחקר וניטור סביבתי או אפילו בחיפוש והצלה.
נווה וייסטה הוטל לאחרונה על תכנית מודרניזציה, והפכה ליחידה הראשונה של חיל הים שמצוידת ברכב אוטונומי מהדור האחרון, המסוגל לבצע מחקר על תחתיות גבוהות.
מקור: חיל הים
