הקמפיין של השנה השמונים והחמישית של וספוצ'י (# Vespucci85), הפליג החל מלה ספציה ב27- באפריל, ובדרך לעבר קליארי שם עגנה בסוף השבוע האחרון, ובכך קיבלה את פני אלפי מבקרים על הסיפון ופגישה מיוחדת, שגרמה לנו לטבול בהיסטוריה של ספינת מפרש זו .
ב -XNUMX במאי, למעשה, ימאי שהיה חלק מצוות ספינת האימונים המלכותית 'נפתח' כאורח בלתי צפוי בספינת ההדרכה של חיל הים. כריסטופר קולומבוס (בתמונה בשמאל לשמאל), תאום של וספוצ'י. נולד בקליארי בשנת 1928, מר פרנצ'סקו קוקו התקבל בברכה על ידי הצוות כמו כל המבקרים ופעם הרים את רגליו לראשונה זה שנים רבות וספוצ'י, הוא הראה לצוות תצלום בשחור לבן ובכך החל להתעמק בזיכרונותיו.
"במהלך השירות הצבאי שלי הייתי הגה על סיפונה של כריסטופורו קולומבו, ספינת האחות וגדולה משלוש שנים מווספוצ'י. יצאתי בינואר 1947 והשתתפתי במסעות האחרונים של קולומבוס לפני שנמסרה לברית המועצות לשעבר (ברית המועצות) בעקבות 'חוזה השלום בפריז' והועברתי לנמל אודסה בים השחור. נשאר עגון זמן רב בנמל טרנטו שם הצוות החל לפרוק את החומרים שלא היו אמורים להימכר לברית המועצות".
בהמשך סיפורו נזכר מר קוקו כאשר "במהלך הניווט מגליפולי לטרנטו מצאנו את עצמנו בהיעדר רוח מוחלט, כדי לגרום לקברניט להחליט לשים ארבעה פליסרמי מעל לים (סירות משוטים בהן מאומנים קציני צוערים לשוט, המשמשים כסירות הצלה), קושרים אותם בחבלים לקשת הקולומבו. אז בזרועותינו משכנו את הספינה לאזור שבו הרוח סוף סוף אפשרה לנו לפתוח את המפרשים".
קוקו הזכיר גם את "רוח התלמידים הבריאה והתחרות שהייתה בקרב הצוותים קולומבו ו וספוצ'י, גם נולד מכך שה- קולומבו היה מבוגר משלוש שנים ו"הספינה שלנו הייתה המהירה ביותר, שיכולה להגיע ל-12-13 קשר מהירות. הוצבתי למרכז הראשי ועבדתי בין מפרשי החצרות הגבוהות ביותר".
לאחר שברך את מפקד וספוצ'יקפטן כלי השיט קורציו פסיפיקי, קוקו הניח את מבטו ללכת לאיבוד כלפי מעלה, בין התרנים וחצרות הספינה, כדי לנסות לתת קול ליום מלא רגשות בשבילו: "היום הוא יום מיוחד עבורי, שמחזיר אותי אחורה בזמן כמעט שבעים, כשטיפסתי בזריזות על התורן של הקולומבו, ומהספירים ראיתי את הספינה למטה מחליקה בין גלי הים.".
הספינה בבית הספר כריסטופר קולומבוס ב- 9 בפברואר 1949 היא עזבה את נמל טרנטו והגיעה לאוגוסטה שם ב -12 בפברואר היא פורקה מנשקה, הורידה את דגל חיל הים והניפה את זו של הצי הסוחר בהמתנה למסירה לברית המועצות. לאחר מספר ימים ה קולומבו הוא עזב את סיציליה לים השחור בפיקודו של קפטן הפריגטה סרפינו ריטורה. ב- 2 במרץ 49 הגיע לאודסה וזמן קצר לאחר מכן קיבל את השם וינה, הדנובה.
Il וספוצ'י בינתיים, לאחר שעזב את קליארי, הוא פונה לעבר בארי, שם היא תעגן ב -7 במאי.
