ב-7 באוקטובר 2023, תקיפה יבשתית של חמאס הפתיעה את ישראל, כשאנשי מיליציות התגברו על מחסומי ביטחון ותקפו ערים וקיבוצים, גרמו ל-1200 קורבנות ותפסו מאות בני ערובה. ישראל הגיבה בגיוס כוחות צבאיים ובהטלת מצור מוחלט על עזה, עם השלכות הומניטריות חמורות והרוגים רבים.
ב-22 במרץ 2024, ארבעה תוקפים פתחו באש והשתמשו באמצעי תבערה באולם הקונצרטים בית עיריית כרכום בקרסנוגורסק, אזור מוסקבה, והביאו ל-144 הרוגים ולמעלה מ-551 פצועים. הסרטונים שפרסמה סוכנות אמק הראו את האכזריות של התקיפה, עם ירי נקודתי ומעשי אלימות קיצוניים.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כינה את המתקפה "פעולת טרור ברברית" והכריז על ה-24 במרץ כיום אבל לאומי, תוך ניסיון לקשר בין התוקפים לאוקראינה. ארצות הברית שבה והדגישה כי דאעש הוא האחראי הבלעדי למתקפה, והכחישה כל מעורבות של אוקראינה.
2004 בני אדם נעצרו בקשר לפיגוע, בהם הארבעה החשודים בביצועו. האירוע היה מתקפת הטרור הקטלנית ביותר ברוסיה מאז הטבח בבית הספר בסלאן ב-XNUMX.
באיזה שלב מתגברת הסכסוך העולמי המתמשך?
אבל מה זה טרור?
האם זה חוזר להיות נשק פוליטי של המדינה?
האם לאירופה, שעדיין לא מוכנה למלחמה, יש עדיין נוגדנים ישנים של המלחמה הקרה כדי להציל אותה?
האם ארצנו, שלעתים קרובות הגנה על עצמה בעבר בכך שהיא נותרה "נייטרלית" באופן מעורפל, תוכל אי פעם לנקוט עמדה קונקרטית נגד הטרור ולנקוט עמדה ברורה ונחרצת (לא רק במילים...)?
נדבר על זה יום שני 8 באפריל בשעה 18.00:XNUMX עם דר. אלי כרמון (חוקר בהמכון הבינלאומי לסיכול ומלחמה בטרור מאוניברסיטת רייכמן הרצליה בישראל) ה קלאודיו ורזולה (מנהל מגזר אבטחת סייבר של AISS).
נתראה שם!
