עם כל ממשלה חדשה (בממוצע באיטליה הן מחזיקות מעמד קצת יותר משנה...) הכרזות על הצלחות פתאומיות וצמיחה מופלאה סותמות את שערי העיתונים.
אבל האם המדיניות הכלכלית לא צריכה כמה שנים - אם לא עשרות שנים - כדי להיכנס לתוקף?
עם כל ממשלה חדשה (בממוצע באיטליה הן מחזיקות מעמד קצת יותר משנה...) האמון - אפילו הבינלאומי (!) - במנהיג החדש הוא שמאפשר למדינה... להיכנס יותר ויותר לחובות!
בקיצור, עבור כל ממשלה חדשה (בממוצע באיטליה הן מחזיקות מעמד קצת יותר משנה...) זוהי רטוריקה רשמית של "Istituto LUCE" שמספקת את התמונה הנכונה והממצה של הסיכויים הכלכליים הלאומיים.
ייתכן שבעולם צומח בתקשורת של 3%, איטליה של 1% היא "אימתנית" ולא מדינה דקדנטית שהפסידה (בפעם המי יודע כמה) 2% בהשוואה לממוצע של האחרים?
האם ייתכן שהכלכלה העולמית השמינית (בצניחה חופשית?) היא עדיין חלק מה-G7?
אילו סיכויים יש למדינה שלנו, מעבר לתעמולה מתוקה?
נדון בזה יום שלישי 20 ביוני בשעה 17.00 עם הכלכלן פרנצ'סקו פונטלי.
נתראה שם!
צילום: Bjørn Christian Tørrissen / משרד ראש הממשלה
