גאיה מדברת על "טנקים"

(של אנדריאה Cucco)
27/11/23

בעולם שבו הפוליטיקלי קורקט או ה"מתאימים" מבחינה פוליטית מכתיבים את כללי המידע ועכשיו המחשבה, קיים מקור ניטרלי ונייטרלי המסוגל לענות בכנות כמעט על כל השאלות:בינה מלאכותית (למעט אלגוריתמים נוכחיים ועתידיים כדי לסתום אותו). ChatGPT היא גרסה נגישה לכל מי שעוזרת לנו להבין את הפוטנציאל והסכנות של אינטליגנציה מופשטת ממסכות האדם והצביעות הרבות שלה.

בואו נשאל שאלות חדשות ל"GAIA" (התראה גדולה על בינה מלאכותית), אותם אלה שאם ייעשו לבן אדם - יובילו לדעות קדומות קלות או לביקורת כלפי המקור.

בואו נדבר על טנקים. מה זה אומר להחזיק (או לא!) רכב נפוץ טכנולוגית מתקדם (או עם רוב הרכיבים הנפוצים) בהקשר אירופאי?

להחזיק מיכל מתקדם טכנולוגית עם רכיבים משותפים רבים באירופה טומן בחובו מספר יתרונות ושיקולים אסטרטגיים:

  • יכולת פעולה הדדית משופרת: טנקים עם רכיבים משותפים בקרב מדינות אירופה משפרים יכולת פעולה הדדית, חיוני לפעולות צבאיות משותפות. זה מקל על תיאום ושיתוף פעולה בתרגילים משותפים ובמצבי לחימה.
  • יעילות לוגיסטיקה ותחזוקה: סטנדרטיזציה של רכיבים מפשטת את הלוגיסטיקה והתחזוקה. קל יותר לנהל את אספקת חלקי החילוף וניתן להכשיר את הצוות בצורה יעילה יותר על פלטפורמה משותפת.
  • הפחתת עלויות פיתוח וייצור: פיתוח וייצור טנקים בשיתוף פעולה מפחית את העלויות לכל מדינה משתתפת. שיתוף בהוצאות המחקר והפיתוח, כמו גם בעלויות הייצור, יכול להפוך את רכישת טכנולוגיות מתקדמות למשתלמת יותר.
  • משקל גדול יותר בשוק הנשק העולמי: טנק אירופאי נפוץ יכול להיות תחרותי יותר בשוק העולמי, הודות לטכנולוגיה המתקדמת שלו וליכולת לייצר בכמויות גדולות.
  • האיחוד הפוליטי והביטחוני: ניתן לראות ביצירת טנק משותף צעד לקראת אינטגרציה אירופית נוספת במונחים של הגנה, המשקף ומחזק את הסולידריות הפוליטית בין מדינות אירופה.
  • אתגרים באיזון צרכים לאומיים: איזון בין הצרכים וההעדפות השונות של צבאות לאומיים יכול להיות אתגר. לכל מדינה עשויות להיות דרישות ספציפיות המבוססות על דוקטרינות צבאיות ותרחישים מבצעיים משלה.
  • תלות ופגיעות משותפת: תלות נפוצה בפלטפורמת נשק בודדת עלולה להציג פגיעויות, שבהן פגם או חולשה בודדים בעיצוב עלולים להשפיע על כל המשתמשים.
  • השלכות תעשייתיות ותעסוקתיות: לייצור טנק משותף עשויות להיות השלכות על התעשייה הביטחונית הלאומית והתעסוקה, עם פשרות פוטנציאליות בין ייצור מקומי למשותף ברמה האירופית.

לסיכום, יצירת טנק משותף באירופה יכולה להוביל ליתרונות משמעותיים במונחים של יכולת פעולה הדדית, יעילות וסולידריות פוליטית, אך גם מחייבת התמודדות עם אתגרים הקשורים לשילוב של צרכים לאומיים שונים, בטחון משותף והשלכות תעשייתיות.

אילו יתרונות יביא אימוץ ה-Leopard 2 בגרסת A8 באיטליה?

האימוץ של איטליה של טנק Leopard 2A8 (אם זו הייתה הגרסה שאומצה, בהתחשב בכך שבזמן האימון האחרון שלי עדיין לא אושרה גרסה ספציפית) יביא מספר יתרונות:

  • יכולות תפעוליות מתקדמות: ה-Leopard 2 ידוע ביכולות המצוינות שלו מבחינת כוח אש, ניידות והגנה. גרסת ה-A8, בהיותה אחת המתקדמות ביותר, תציע ביצועים ברמה גבוהה, ותשפר משמעותית את היכולות המבצעיות של הכוחות המזוינים האיטלקיים.
  • יכולת פעולה הדדית עם כוחות נאט"ו: מספר מדינות חברות נאט"ו משתמשות בגרסאות של Leopard 2, אשר ישפרו את יכולת הפעולה ההדדית של הכוחות האיטלקיים בפעולות ותרגילים משותפים, ויקלו על תקשורת ותיאום.
  • עדכון טכנולוגי: הצגת דגם מודרני ומתקדם יותר כמו Leopard 2A8 תהווה קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית בהשוואה לטנקים המסופקים כיום לאיטליה, ומביאה עימה את היתרונות של הטכנולוגיות העדכניות ביותר מבחינת חימוש, הגנה ומערכות חיישנים.
  • הגנה והישרדות גדולים יותר: גרסת ה-A8 של ה-Leopard 2 כוללת שיפורי הגנה, כגון שריון ומערכות הגנה אקטיביות משודרגות, המגבירות את שרידות הצוות ורכב בתרחישי לחימה מודרניים.
  • תקינה וקלות תחזוקה: שימוש בטנק שכבר פופולרי בקרב בעלי ברית יכול לפשט את הלוגיסטיקה והתחזוקה, הודות לזמינות חלקי החילוף וההיכרות של הטכנאים עם המערכת.
  • חינוך והדרכה: סטנדרטיזציה עם מודל המשמש את מדינות נאט"ו אחרות עשויה להקל על שיתוף חוויות ושיטות עבודה מומלצות, כמו גם לפשט אימונים משותפים.
  • פוטנציאל לשיתוף פעולה תעשייתי: אימוץ של טנק כמו Leopard 2 יכול לפתוח הזדמנויות לשיתופי פעולה תעשייתיים בין איטליה לגרמניה או מדינות אחרות המשתמשות ב-Leopard, בתחום הביטחוני.
  • שיקולים פוליטיים ואסטרטגיים: הבחירה בטנק כמו Leopard 2 יכולה גם לשקף ולהשפיע על היחסים הפוליטיים והאסטרטגיים של איטליה, במיוחד עם גרמניה ובתוך נאט"ו.

חשוב לציין, שיקולים אלה מבוססים על המאפיינים הכלליים הידועים של הנמר 2 והקשר ההגנה האירופי ונאט"ו. ההשלכות הספציפיות יהיו תלויות בפרטי הרכישה, התצורה שנבחרה ומדיניות ההגנה האיטלקית.

אילו השלכות יש לשינויים "אוטררכיים" בטנק במקרה של שימוש במלחמה?

ביצוע שינויים "אוטררכיים" - כלומר בוצעו באופן עצמאי או עצמאי - בטנק כמו Leopard 2 עשויות להיות השלכות שונות, במיוחד אם הרכב שימש בהקשרי מלחמה:

  • יכולת פעולה הדדית: שינויים אוטררכיים עלולים להשפיע על יכולת הפעולה ההדדית של הטנק עם אלה המשמשים בעלות ברית, במיוחד בפעולות משולבות בחסות נאט"ו. הבדלים אלה יכולים להתייחס לתקשורת, תאימות מערכות נשק או נהלי הפעלה.
  • תחזוקה ולוגיסטיקה: שינויים משמעותיים עלולים לסבך את הלוגיסטיקה והתחזוקה, במיוחד בפעולות משותפות או באזורים מרוחקים. הצורך בחלקי חילוף ייחודיים או מומחיות טכנית מיוחדת עלול להגביל את היעילות התפעולית.
  • ביצועי לחימה: ניתן לעצב שינויים כדי לשפר ביצועי לחימה ספציפיים, כגון הגנה, כוח אש או ניידות, בהתבסס על הצרכים המבצעיים האיטלקיים. עם זאת, חיוני שהשינויים הללו ייבדקו היטב כדי להבטיח שהם לא יפגעו בתכונות חשובות אחרות של הטנק.
  • עלויות ומשאבים: יישום שינויים אוטרקים דורש השקעות משמעותיות במו"פ, בדיקות וייצור. זה יכול להגדיל משמעותית את עלויות התוכנית הכוללות.
  • סיכון של אי ציות: קיים סיכון ששינויים עשויים שלא לציית לסטנדרטים של נאט"ו או בינלאומיים, מה שעלול להיות בעל השלכות משפטיות או רגולטוריות.
  • אבטחה ואמינות: יש להעריך בקפידה את השינויים כדי להבטיח שהם לא מציגים פגיעויות לא מכוונות. זה קריטי שהם ישפרו או ישמרו על האמינות והבטיחות של הטנק.
  • אוטונומיה טכנולוגית: מצד שני, שינויים אוטרכיים יכולים להגביר את האוטונומיה הטכנולוגית ולהפחית את התלות בספקים חיצוניים, הרלוונטית לריבונות ההגנה הלאומית.
  • פיתוח תעשייתי: תהליך זה יכול לעורר את התעשייה הביטחונית הלאומית, לקדם חדשנות ופיתוח מיומנויות טכניות.

לסיכום, בעוד ששינויים אוטרקים יכולים להיות יתרון מבחינת התאמה לצרכים ספציפיים ועצמאות טכנולוגית, הם גם מביאים אתגרים הקשורים ליכולת פעולה הדדית, עלויות, תחזוקה ועמידה בתקנים בינלאומיים. ההחלטה לבצע שינויים כאלה דורשת הערכה מדוקדקת של סדרי עדיפויות אסטרטגיים ויכולות מבצעיות.

האם איטליה, כיצרנית (תחרותית) של טנקים כבדים, אמינה או הייתה אי פעם?

איטליה, לאורך ההיסטוריה האחרונה שלה, לא הייתה ידועה במיוחד כבונה של טנקים כבדים בקנה מידה עולמי, במיוחד בהשוואה למדינות כמו ארצות הברית, רוסיה או גרמניה, בעלות מסורת ארוכה ונוכחות גדולה. בשוק הטנקים הכבדים. כמה נקודות מפתח שכדאי לקחת בחשבון:

  • היסטוריה של מוצרי הגנה איטלקיים: לאיטליה יש מסורת חזקה של ייצור ציוד צבאי, אבל ההתמקדות שלה הייתה באופן מסורתי יותר מכוונת לספינות מלחמה, מטוסים, כלי רכב משוריינים קלים ומערכות נשק מתקדמות, ולא לטנקים כבדים.
  • טנקים בהקשר האיטלקי: בהיסטוריה האחרונה, איטליה ייצרה והפעילה טנקים בינוניים וקלים, כמו C1 Ariete, שהוא טנק הקרב הראשי של הכוחות המזוינים האיטלקיים. עם זאת, כלי רכב אלו לא יוצאו בקנה מידה גדול ואינם מתחרים ישירות במיכלים כבדים המיוצרים על ידי מדינות מובילות אחרות.
  • שיתופי פעולה בינלאומיים: התעשייה הביטחונית האיטלקית העדיפה פעמים רבות להשתתף בפרויקטים שיתופיים עם מדינות אירופיות אחרות. גישה זו אפשרה לחלוק בעלויות פיתוח ולהפיק תועלת מאינטגרציה רבה יותר עם בעלי ברית, אך גם הגבילה את הפיתוח של פרויקטים לאומיים גרידא בתחום הטנקים הכבדים.
  • התמקד בנישות שוק: איטליה התמקדה לעתים קרובות בנישות ספציפיות בשוק הביטחוני, תוך מינוף המומחיות שלה בתחומים כמו אלקטרוניקה מתקדמת, מכניקה מדויקת ומערכות נשק. גישה זו פחות מתאימה לייצור בנפח גדול של טנקים כבדים.
  • יכולת תעשייתית: היכולת התעשייתית של איטליה וסדרי עדיפויות ההשקעות במגזר הביטחוני היו מכוונים היסטורית לסוגים אחרים של חימוש וטכנולוגיות, המשקפים גם את הצרכים האסטרטגיים ואת הדוקטרינה הצבאית של המדינה.

לסיכום, למרות שלאיטליה יש מוניטין מוצק במגזרים שונים של ייצור ביטחוני, נוכחותה כיצרנית של טנקים כבדים לא הייתה בולטת או תחרותית במיוחד בעולם. האסטרטגיה של המדינה הייתה מכוונת יותר לייצור של מערכות ספציפיות והשתתפות בפרויקטים שיתופיים בינלאומיים.

  

שאלה פשוטה ובנאלית לקוראים: "לדעתך, בניגוד לאחרים, איטליה עושה שימוש באינטליגנציה - בין אם מלאכותית או אנושית - בתהליכי קבלת החלטות מסוימים?"