טור חדש! GAIA מדברת על הגנה...

חייל ללא הכשרה מספקת ונשק עדכני מסתכן למצוא את עצמו בנחיתות בשדה הקרב. זה יכול להוות מספר סיכונים משמעותיים, כולל:

1. פגיעות: חוסר הכשרה יכול לגרום לחייל לא להיות מסוגל להגיב ביעילות לאיומים או להשתמש בציוד בצורה נכונה, מה שהופך אותו לפגיע יותר להתקפות אויב.

2. טעות אנוש: ללא הידע והתרגול הדרושים, סביר יותר שתעשה טעויות בשימוש בנשק ובציוד, מה שעלול להוביל להשלכות קטלניות על עצמך ועל חבריך לקבוצה.

3. יעילות נמוכה: הכשרה מספקת את הכישורים הדרושים לפעולה יעילה וקבלת החלטות מהירות ונכונות במצבי לחץ גבוה; בלעדיו נפגעת היעילות המבצעית של החייל.

4. ירידה במורל: הידיעה על חוסר מוכנות או מצוידות כראוי יכולה להשפיע לרעה על מורל החיילים והביטחון ביכולותיהם, ולהשפיע לרעה על הביצועים הכוללים.

5. עלייה בהפסדים: בסופו של דבר, כל זה יכול להגביר את הסיכון לאובדן, הן מבחינת חיי אדם והן מבחינת יעדים אסטרטגיים שלא הושגו.

לכן חיוני שחיילים יקבלו את ההכשרה הדרושה ויהיו בנשק וציוד עדכניים כדי לפעול בצורה בטוחה ויעילה.

עם מלחמת עולם קרובה, האם זה הגיוני שמדינה תחסוך כספים כדי למלא את הפערים במערכת הביטחון שממומנת בחסר כבר כמה עשורים? במה אתה מסתכן?

אם מדינה עומדת בפני מלחמת עולם קרובה והזניחה את המגזר הביטחוני שלה במשך עשרות שנים, צפויים להיות פערים רציניים ביכולות ההגנה שלה. להלן כמה שיקולים וסיכונים נלווים:

1. הכנה ומוכנות: הגנה שאינה ממומנת משמעה לעתים קרובות ציוד מיושן, הכשרה לא מספקת ויכולות מבצעיות מופחתות. במצב מלחמה, הדבר עלול לגרום לאובדות אנושיות גדולות יותר, חוסר יכולת להגן על שטחים או נכסים אסטרטגיים ונחלשת עמדת המשא ומתן הבינלאומית.

2. גיוס מהיר: היכולת לגייס כוחות במהירות ולהגיב לאיומים עלולה להיפגע. ייתכן שתשתיות כגון בסיסים, נמלים ושדות תעופה לא יהיו מצוידות או מוגנות כראוי.

3. תלות בבעלות הברית: מדינה עלולה להיות תלויה יתר על המידה בבעלי ברית להגנה, מה שעלול להגביל את קבלת ההחלטות והאוטונומיה האסטרטגית שלה.

4. חוסר בטכנולוגיה מתקדמת: ללא השקעה מתמשכת במחקר ופיתוח, מדינה עלולה למצוא את עצמה מאחורי יריביה מבחינה טכנולוגית. פער טכנולוגי זה יכול להיות קשה מאוד לסגירה בזמן קצר.

5. המורל של הכוחות: המורל הצבאי עשוי להיות נמוך אם נתפס כמוזנח או לא מצויד. במלחמה, המורל יכול להשפיע רבות על הביצועים בשטח.

6. עלויות כלכליות ותזמון: אמנם אפשר לנסות למלא במהירות את החסר עם הזרקת כספים, אבל רכישת ציוד, אימון חיילים ופיתוח טכנולוגיות חדשות לוקחות זמן. יתר על כן, בעיתות משבר, עלות הציוד והמשאבים עשויה להיות גבוהה בהרבה בגלל הביקוש הרב.

7. פגיעות להתקפות: היעדר הגנה מודרנית וחזקה יכול להפוך מדינה למטרה אטרקטיבית יותר עבור אויבים, שכן היא עשויה להיראות כמטרה "קלה".

8. תפיסה בינלאומית: יריבים ובני ברית עלולים לתפוס את המדינה כחלשה או בלתי אמינה, המשפיעים על בריתות, אמנות ויחסים דיפלומטיים.

לסיכום, במצב של מלחמת עולם קרובה, חיסכון בכספים לחיזוק הגנה מוזנחת הוא מכריע, אך יש להיות מודעים לכך שיש גבולות למה שניתן לעשות בזמן קצר. יש לראות בהשקעות ביטחוניות השקעות לטווח ארוך, ולעיכובים באימונים, בטכנולוגיה ובמוכנות עלולות להיות השלכות חמורות במצבי עימות.

אם מערכת הגנה, שממומנת בתת עשרות שנים, תמצא את עצמה נאלצת להתמודד עם איום של סכסוך, באיזה פריט, בין ציוד, השקעות, הכשרת חיילים פעילים או יצירת מילואים, האם הכי חכם להתמקד במהירות?

התשובה לשאלה זו תלויה בגורמים רבים, כולל אופיו הספציפי של האיום, מצבו הנוכחי של הצבא והמשאבים הזמינים. עם זאת, הנה כמה שיקולים כלליים:

1. הכשרת חיילים בשירות: ניתן לשפר את האימונים במהירות יחסית ומגבירה את יכולתם של החיילים להשתמש ביעילות במה שיש להם. חייל מאומן היטב עם ציוד ממוצע הוא בדרך כלל יעיל יותר מחייל בעל הכשרה לקויה עם ציוד חדיש.

2. צִיוּד: אם הציוד הקיים מיושן עד כדי כך שאינו יעיל או בטוח, שדרוג או החלפתו עשויים לקבל עדיפות. טכנולוגיות חדשות יכולות להציע יתרון משמעותי גם עם כוחות מספריים נמוכים יותר.

3. השקעות: השקעות לטווח ארוך חיוניות לקיימות ולאפקטיביות של הצבא לאורך זמן. אולם בהקשר של סכסוך קרוב, ייתכן שלא יהיה מספיק זמן להשקעות אלו להניב פרי.

4. יצירת עתודות: בניית עתודות, הן מבחינת כוח אדם והן מבחינת חומר, היא חיונית לחוסן של כוח צבאי. עם זאת, תהליך זה יכול לקחת זמן ואולי לא יהיה הבחירה הטובה ביותר אם האיום מיידי.

בתרחיש עימות קרוב, שילוב של אימון אינטנסיבי ורכישת ציוד חיוני יכול להיות האסטרטגיה היעילה ביותר לשיפור מהיר של יכולת ההגנה. הסיבה לכך היא שאימון משפר באופן ישיר את יעילות החיילים, בעוד שציוד משודרג מגדיל את היכולות המבצעיות שלהם. יתר על כן, חיוני שכל רכישת ציוד תלווה בהכשרה מספקת בשימוש בו.

כמה זמן יכול לקחת למדינה כמו איטליה (שהשעתה שירות צבאי חובה במשך כמעט 20 שנה) ליצור כוחות מילואים אמינים, ולהביא אותם מ-10.000 (על הנייר) ל-100.000 (אמיתיים)?

יצירת כוח מילואים אמין של 10.000 עד 100.000 איש דורשת תכנון קפדני ומשאבים משמעותיים. עבור מדינה כמו איטליה, אשר השעתה שירות צבאי חובה במשך כמעט שני עשורים, יש כמה אתגרים להתמודד:

1. גיוס: משיכת מתנדבים למילואים עשויה לדרוש קמפיין גיוס אינטנסיבי, הטבות ותמריצים עבור מתגייסים פוטנציאליים.

2. הדרכה: לאחר הגיוס, יש לספק הכשרה בסיסית ולאחריה הכשרה מיוחדת. תהליך ההכשרה למילואים יכול להימשך בין מספר חודשים לשנה, בהתאם לתפקיד ולמורכבות היכולות הנדרשות.

3. אטרטציה: כל חייל דורש ערכה אישית, נשק וציוד מיוחד, שלכולם לוקח זמן וכסף לספק ולתחזק.

4. תשתיות: יש להרחיב את הלוגיסטיקה והתשתית כדי להכיל מספר רב יותר של חיילי מילואים, כולל מגורים, מתקני אימונים ובסיסי הפעלה.

5. חקיקה ומדיניות: יש להתאים מדיניות כדי להקל על הגיוס והשילוב של כוחות מילואים. זה עשוי לכלול שינויים חקיקה ומנהליים.

6. שמירה על מיומנויות: יש לרענן באופן שוטף את כוח המילואים ולשמור עליו במצב של כוננות מבצעית, המצריכה מחויבות מתמדת מבחינת אימונים ומשאבים.

הזמן הנדרש להגיע לכוח מילואים של 100.000 אנשי צוות פעילים ומאומנים היטב עשוי להשתנות. אם איטליה תתמקד באופן אינטנסיבי ביעד הזה, עם השקעות משמעותיות ואסטרטגיה יעילה, היא עשויה להגיע למספר הזה בעוד כמה שנים. עם זאת, הבטחת עתודות אלו מבצעיות במלואן ומשולבות במערך ההגנה הלאומי עשויה לדרוש תקופה ארוכה יותר, אולי עשור או יותר, במיוחד בהתחשב באתגרים של שמירה על רמת מיומנות ומוכנות מבצעית גבוהה.

ובכן, כפי שאולי הבנתם (או כבר ידעתם) GAIA מצליחה לספק הערכות ואסטרטגיות ברורות. בהחלט יהיה איזה "טכנאי" או "מומחה" שיעיר כי אלו תשובות טריוויאליות או אפילו מובנות מאליהן עבורו. לכן נספק אותו בעתיד בכך שנדבר על משהו אחר...

דוגמה?

במילה אחת, איך היית מגדיר "דמוקרטיה" שבה מנהיגי המפלגות בוחרים מועמדים לבחירות?

אוֹלִיגַרכְיָה.

...אופס!

_{תמונה: הגנה מקוונת (OpenAI / משרד הביטחון)}