מכת מדינה במאלי: צרפת משעה את שיתוף הפעולה הצבאי

(של פיליפו דל מונטה)
07/06/21

צרפת השעתה זמנית את הפעולות הצבאיות המשותפות עם כוחות מאליה בעקבות ההפיכה של אלוף משנה אסימי גויטה ב -24 במאי. על כך הוכרז בהודעה לעיתונות של המשרד הצבאי הטרנס-אלפיני ממנו הוסבר גם כי ההחלטה תיבחן בימים הקרובים עד להבטחת פוליטיות מממשלת מאליה לגבי תהליך המעבר שאמור להוביל, בהתאם לסדר היום. בעבר אושרה, בבחירות חדשות בפברואר 2022.

כרגע הכוחות הצרפתיים ימשיכו לפעול במאלי נגד הג'יהאדיסטים אך לא יעניקו עוד תמיכה, תיאום וייעוץ לצבא מאלי; הודעת השרים מציינת זאת "בהמתנה לערבויות הנדרשות, החליטה צרפת [...] להשעות, על בסיס שמרני וזמני, את הפעולות הצבאיות המשותפות עם כוחות מליה, וכן משימות ייעוץ לתמיכה בהן"..

הנשיא הזמני בה נדאו וראש הממשלה מוקטאר אואן התפטרו בשבוע שעבר, יומיים לאחר מעצרם על ידי צבא מאליה לאחר דחיפה ממשלתית בעייתית שהחריפה את המשבר הפוליטי-מוסדי העומד בפני המדינה. כבר בסוף מאי, ארצות הברית השעתה את שיתוף הפעולה הצבאי עם מאלי וצרפת נקטה באותו קו בעקבות ההנחיות של הנשיא עמנואל מקרון, שהודיע ​​כבר ב- 25 במאי כי הוא מוכן לבחור בסנקציות קשות נגד גויטה ו אלו במאלי שקראו לדיאלוג עם הג'יהאדיסטים כדי לשים סוף לסכסוך המתמשך.

הצהרותיו של מקרון נכנסו לדיון הפוליטי הרחב יותר - אך גם עם השלכות טכניות-צבאיות מעניינות - על המבצע הצרפתי Barkhane, על היכולות המבצעיות של צבא אפריקה של ה- G5-Sahel ובאופן כללי יותר על תפקידה של פריז בסוגיות הגיאו-אסטרטגיות של מערב אפריקה. למעשה, האליזה אינו מסתיר את התמיהות לגבי מחויבות צבאית מכבידה במיוחד על צרפת המונה 5.100 חיילים העוסקים בשדה בסאהל, ויתרה מכך אינה זוכה לתמיכה הנדרשת מצד בעלות הברית באפריקה (v.articolo) במאבק בטרור. ביסוד טיעונים אלה קיים רעיון פשוט מאוד: צרפת אינה יכולה להילחם באיסלאמיזם מיליטנטי לבדה בסאהל וללא מוסדות יציבים ובעלי לגיטימציה בינלאומית במדינות בעלות הברית. לכן משתתפי "קואליציית המוכנים" של כוח המשימה תקובה התבקש מאמץ גדול יותר בשטח וההודעה על ההתערבות האיטלקית הקרובה באזור התקבלה בברכה גם בפריז (v.articolo).

כבר בקיץ הנוכחי הייתה כוונתם של הצרפתים לצמצם בהדרגה את תנאיהם בסאהל בבקשה לתמיכה מצד בעלות בריתם באירופה. למען האמת, רצונו של מקרון, פחות משנה לפני הבחירות הבאות לנשיאות, היה להפחית באופן מיידי וגם ב"קיצוץ נטו "את הנוכחות הצרפתית באפריקה בשל העלויות הכלכליות והאנושיות שברכנה נושא עמו, אך למעשה חוסר היציבות. של מדינות G5- סאהל וחוסר היכולת הצבאית של צבאותיהן תנאים בהכרח החלטות טרנס-אפאליות בנושא, כך שלמרות הסנקציות שהוצאו למשל נגד מאלי, זה לא אמין - אלא אם כן אתה מפרש את זה רק כאיום "לשים בעל ברית לא אמין בשורה "- אין השערה לנסיגה הצרפתית מסאהל. בטוח שהאירועים האחרונים באזור יאלצו גם את חיילינו המעורבים בכוח המשימה תקובה - וכתוצאה מכך מקבלי ההחלטות הפוליטיים באיטליה - להיות בעלי תפקיד פעיל יותר בהחלט בסכסוך ממה שהם רוצים או יכולים לומר מרומא.

צילום: מבצע Barkhane