בעוד שתשומת הלב של רוב דעת הקהל המערבית ממשיכה להיות ממוקדת במלחמת רוסיה-אוקראינה, אזורי משבר אחרים רותחים, מה שמוכיח שהסדר הבינלאומי אליו התרגלנו מתפרק במהירות. אחד מה"אזורים החמים" הללו (אך למעשה "קרים מאוד", בהתחשב במיקומו הגיאוגרפי) הוא זה של ארונאצ'ל פראדש. למעשה, מדובר בחדשות של הימים האחרונים שהכוחות הסינים וההודים הפרוסים משני צדי הגבול השנוי במחלוקת התמודדו זה מול זה בסדרת עימותים שלמרבה המזל לא גרמו לנפגעים, בניגוד למה שקרה במהלך הגאלוואן. תקרית העמק ב-15 ביוני 2020.
יש לזכור כי הודו וסין מעורבות בסכסוך גבולות שראשיתו מתקופת העצמאות ההודית והפלישה הסינית שלאחר מכן לטיבט. הסכסוך הזה אף הביא למלחמה גלויה בין שני הענקים האסייתים שהתרחשה ב-1962 והסתיימה בתבוסה מוחצת להודו, שנאלצה לסבול מאובדן של שורה של שטחי גבול. אחת מהן הייתה בדיוק מדינת ארונאצ'ל פראדש ההודית שנכבשה לחלוטין על ידי כוחות סיניים, אולם לאחר מכן נסוגו, בניגוד לאלה שנכבשו בשטחים אחרים.
השליטה בפסגות ההימלאיה הגבוהות ביותר תמיד הייתה בעלת חשיבות חיונית עבור שתי המדינות, בהתחשב בכך שגם בעידן הטכנולוגי של טילי שיוט ומזל"טים, האורוגרפיה המיוסרת של הרי ההימלאיה והרמה הטיבטית תבטיח לאחת משתי המעצמות עמדה של קדם. -הוד בהשוואה ליריבתה.
בעבר, הסינים וההודים בחרו, ככלי "דה-הסלמה", לפרק מנשקם את שומרי הגבול שלהם הפרוסים באזור כדי למנוע תקריות עקובות מדם. המדד התברר כלא מספיק, כי למרות שהם חמושים באבנים ובמקלות במבוק (או אפילו פשוט במו ידיהם וברגליים), חיילי שני הצדדים לא היססו כלל להתפתות לעסוק בקטטות אמיתיות קטלניות של אלפי מטרים מעל פני הים. במקביל, גם דלהי וגם בייג'ין עבדו קשה כדי לחזק את התשתיות הצבאיות לאורך רכס ההרים בציפייה שמחר המצב עלול "לצלול" והתוכניות ההגמוניות שלהן בסופו של דבר "קורסות זו על זו".
מסגרת: CGTN
