הגיע הזמן ללכת למקום בו איש לא היה מעולם, לאינסוף ומעבר לו; אך יש לזכור שיש צד אפל ושהכוח טמון באיזון בין טוב לרע, וששום תוכנית לא שורדת את הקשר הראשון עם יישומה. אנחנו בגלקסיה שלנו, לא במערכת רחוק רחוק, ובכל זאת המפקד קירק, לוק סקייווקר, באז אור השנה והאסטרונאוט מארק ווטני, הנשכח במאדים1, הם נראים ממש קרובים.
דברים רבים השתנו מאז ההטבעה הראשונה של ארמסטרונג על הירח; המדע שבר את השלבים, אך גרר גורמים שאז הוזנח לרוב: שליטה, השלכת כוח, אסטרטגיה, כלכלה. שליטה בחלל הפכה להיות הכרח ללא אלטרנטיבות.
המרחב אינו מושא ריבונות וההסכמים הקיימים, שלא הצליחו לחזות את התמורות החשובות ביותר של השנים האחרונות, לא היו להם כוחות להוציא את האפשרות שהמרחב עצמו הופך לפחות לגורם ואז למקום של סכסוך.
האתגרים הארציים נעים עוד יותר גבוהים, ועבור האמריקנים, על פי הנרטיב המשכנע ביותר, הירח הופך לנקודת המוצא לגבול החדש. כיום, מטעם מהן, במקום כוח ימי, יהיה כוח תיאורטי בחלל, תוך שמירה על מושג הביטחון הלאומי, אותו תפס טראמפ כשהכריז על המרחב החיצוני תחום קרב, אחריו מקרון, והרחיב את התפקיד ההגמוני של המדע. במובן זה, טכנולוגיית ASAT בארצות הברית2 זה הפך גם לכיסוי אסטרטגי וגם לכלי נשק נגד אויב עם יכולות שטח; מבחינת סין, ASAT עצמה עשויה באותה עת להוות הימנעות מהתערבות בטייוואן; עבור שחקנים אחרים כמו הודו ורוסיה זה יהפוך לאריח דומינו שיש לבדוק בכדי להישאר במשחק; חשבו על מציאות נטולת פתאום מבנים ואמצעי תקשורת מסלוליים: התפוצצות העולם כפי שאנו מכירים אותה.
זה לא רומן: בשנת 1969 התחרות הצבאית ככל הנראה הייתה מוסתרת יותר, ואז הצטרף לשיתוף הפעולה הרב-צדדי שאיפשר את הקמת תחנת החלל הבינלאומית; עם זאת, ארה"ב עדיין רואה בחלל את התחום שלו, שם הופכת הגיאו-פוליטיקה (לפי הריאל-פוליטיקה) לשטח אסטרופוליטיקה o טכנופוליטיקה.
La כלכלת החלל כבשה חלק ניכר מההשקעות, גם אם ההוצאות הציבוריות מהוות כ -20% מהמחזור העולמי, כאשר ארה"ב נהנית משיאור בכל זאת שהתערער על ידי מעצמות אחרות, בעיקר סין, לפני 50 שנה שהודרו ממרוץ החלל השפעת המלחמה הקרה וחוסר היכולת הטכנולוגית. ארה"ב הבינה לראשונה את הצורך במעורבות מהמגזר הפרטי עם אובמה, שבשנת 2010 העדיף את התחרותיות ואת השווקים החדשים, ואחריה השינוי החלקי של טראמפ, אשר יחד עם הגדלת תקציב נאס"א, הודיע 4 הוראות מדיניות שטח, שנועדו להקל על השתתפות פרטית, אך מעל לכל, לשפר את הנוכחות האמריקאית במרחב העמוק3 עם השקות חדשות ללונה4 ומאדים, למטרות חקר וניצול משאבים, כמו גם פיתוח טכנולוגיות לוויין והקמת חיל החלל החמשי השישי5.
כאשר סין מתנחלת על הצד האפל, מתכננת תחנת חלל משלה עד 2025 וב- 15 באוגוסט 2016 מכניס את הלוויין הראשון לתקשורת קוונטית למסלול או לתקשורת שלא ניתן ליירט, ארה"ב חושבת על הלוויין שלנו כנקודת המוצא הקלה ביותר למשימות למאדים, היעד הבא של פרויקט נאס"א מרץ 2020.
בעזרת פוליטיקה של אובמה, נאס"א יכולה לנהל תוכניות כלכליות תחרותיות, סט של סטארט - אפ יליד עמק הסיליקון, שם בולט סר ריצ'רד ברנסון עם Virgin Galactic, ואלון מאסק, עם SpaceX, חברות המאופיינות בגישות חדשניות לתכנון וייצור חלליים, וביעילות הוצאות בלתי ניתנות להשגה עבור חברות מסורתיות: ממגזרים לא בטוחים ונישה הם דרשו רמה גבוהה של מיומנויות השקעה וטכניות, בשווקים שכבר לא היו סגורים אלא צומחים.
SpaceX, צעירה וגמישה יותר מבואינג, לוקהיד, ג'נרל דינמיקס, נורת'רופ ורייתאון, נושא התחרות הגלובלית, הפכה לחברה הפרטית הראשונה שעגנה בתחנת החלל הבינלאומית, ויצרה במהירות מובילים בעלות נמוכה יחסית.6, עם אופטימיזציה ממוקדת הליבה של המשימה המבוססת על עקרונות הפשטות של עיצוב, אמינות ויכולת שימוש חוזר.
השותפות הציבורית-פרטית של נאס"א מוכיחה הצלחה מסעירה עבור התעשייה והאוניברסיטאות: מלבד SpaceX, XCOR ו- Blue Origin מאת ג'ף בזוס, סיירה נבאדה קורפ ובואינג מתקדמות בבניית החללית האנושית מהדור הבא; למעשה, על ידי הפחתת עלויות, SpaceX הגדירה מחדש את המבנה הכלכלי של נסיעות בחלל ולא לדבר על הרווחיות של הנדסת החלל מבחינת יישומים בכדור הארץ: Orbital Systems מיישמת יעילות מים יומית בזכות טכנולוגיית המיחזור שנוצרה למשימות למאדים.
את הדינמיות של המגזר ניתן להבחין בהיפראקטיביות של יזמים: אם וירג'ין בוחנת תיירות המונים שיכולה להוות גלגל תנופה טוב של הכנסות מתוקף השקות תכופות יותר, אילון מאסק מכוון הלאה, אך עם אסטרטגיות של חברות שלא תמיד מובנות מייד; אם SpaceX הוא הצלחה עולמית, ההצהרות של מאסק על עלות מניות טסלה (בבעלותו) הובילו להפסד של 14 מיליארד דולר מהיוון, וסותרות את מה שמובטח לגבי הרווחים הרבעוניים. מה שלא ברור הוא איך יתכן שיצרן הנצורה בתחרות, שמוכר כ -250 אלף מכוניות, יפיק 50 מיליארד, קצת פחות מג'נרל מוטורס, שהעמידה 8 מיליון. זה לא מנע ממנהל נאס"א ג'ים ברידנשטיין לקיים יחסים עם מאסק, שנושאיו ימנעו מארה"ב לשלם לרוסיה עבור הובלת האסטרונאוטים שלה לברית המועצות.
התוצאות שהושגו מאז 2008, עד לפלקון 9 ופלקון כבד של ימינו (רקטות לשימוש חוזר) וחללית הדרקון, כבר מאפשרות ל- SpaceX לפתח הן Starship, מערכת הובלה לשימוש חוזר להובלת צוות ומטען בחלל, וגם Starlink קבוצת הכוכבים של לוויינים, שכבר נדונה בין מאסק לג'ון תומפסון, מפקד כוח החלל ומרכז מערכת הטילים בלוס אנג'לס, עניין שאושר על ידי החוזה בסך 28,7 מיליון דולר בין SpaceX לחיל האוויר; עם זאת, על Starlink, שתביא אינטרנט מהיר בפס רחב, להיזהר ממלכודות לווייני אירידיום, שנדבקו על ידי הפנטגון ובמיזם משותף עם Thales Alenia עבור קבוצת הכוכבים הבאה, ומעל לכל היא תצטרך לספק את המשאבים הכספיים לתמיכה בחללX.
מכיוון שאנחנו בכניסה למלחמת הכוכבים, כדאי להזכיר את ההישג של נורת'רופ גרוממן, שבמזל"ט אוטומטי7, לראשונה בהיסטוריה, הוא חיבר לוויין מסחרי אמריקאי (אינטלסאט 36.000) לגובה של 901 ק"מ, סמוך לתשישות הדחף, שינה את מסלולו והארך השימוש בו במשך 5 שנים נוספות; זה הוביל לפורמליזציה של תוכנית חדשה שהוקצתה לנורת'רופ, "שירות רובוטי של לווינים גיאוסינכרונים", מכוון ליצור צי מל"טים עם משימות אסטרטגיות, כלומר מסוגלים לתקוף ולהסיר לווייני אויב.
בקיצור, העתיד עלינו, והקולוניזציה של מאדים נמצאת גם בתוכניות; מאסק תומך כלכלית ב Neuralink, סטארט - אפ שבעזרתו הוא משער לממשק את המוח האנושי עם בינה מלאכותית, מה שגורם לנו להבין מדוע הוא חושב על קולוניזציה ראשונה של הפלנטה האדומה המתנהלת על ידי בינה מלאכותית סופר, HAL9000 חדש, תאום שונה מזה של אודיסיאה בחלל בשנת 2001. SpaceX, Starship, Starlink, Neuralink הם כולם פרצופים של אותה פריזמה, אבל שם יש גם סדק טסלה. אולי זהו הסימן הנדיר של גאונות, אך בהחלט איננו יכולים לצפות לתוצאות של מאסק הנמצאות בממוצע צפוי.
כמעט בלתי נמנע לחשוב מחדש על מארק וואטני, אסטרונאוט ה"הישרדות ": "למרות שהסיכויים נגדי, יש לי רק אפשרות אחת: להשתמש בכל הידע המדעי שלי כדי לצאת מזה."
1 מתוך הסרט "הישרדות - המאדים"
2 אנטי לוויטרליט
3 פרקר סולארי, חקר מאדים, משימות סביב צדק, שפירית על טיטאן
4 משימת ארטמיס הוצגה על ידי נאס"א שתצטרך להחזיר את האיש לירח (בשנת 2019 העריכו שהוא יתקיים עד 2024)
5 עבור ג'ורג 'פרידמן, שליטה בחלל היא מכרעת עבור הכוח הצבאי בזכות יכולות ראייה והקשבה מעולות; המרחב הופך לפיכך לתיאטרון פוטנציאלי של קונפליקט בו הירח מקבל חשיבות אסטרטגית
6 SpaceX: פלקון 9 רקטה 390 מיליון דולר, רכב דרקון 300 מיליון דולר; נאס"א: תוכנית קונסטליישן בוטלה בשנת 2010 בעלות משוערת של 150 מיליארד דולר
7 מב, רכב הארכת משימה
צילום: NASA / SpaceX
