לא רק אוקראינה: גם לוב בוערת

(של פיליפו דל מונטה)
06/03/22

הים התיכון אושר יותר ויותר כסיר הלחץ של הגיאופוליטיקה העולמית. לאחר התמרונים הימיים הרוסים במצר סיציליה, אשר צפו בעצם את הפלישה לאוקראינה, וסגירת הדרדנלים למעבר ספינת המלחמה המוסקבית לאחר הפעלת אמנת מונטרו על ידי טורקיה, כעת לוב היא לחזור ל- תשומת הלב של מעצמות החוף לאחר השבועה שהושבה בטוברוק על ידי הממשלה במקביל לשבועה הרשמית בטריפולי.

הממשלה הקירנאית, בראשות שר הפנים של טריפולי לשעבר, פתחי בשגה (תמונה הבאה), נולדה באופוזיציה גלויה למנהל הטריפוליטאי של עבד אל חמיד דבייבה, שהיה אמור להוביל את המדינה לבחירות עד דצמבר 2021 ושאינו מסוגל לשאת. את המטרות שהקהילה הבינלאומית הקצתה לה.

עם זאת, שבועתו של בשגה לא נעלמה "מעיניו", עד כדי כך ששלושה שרים נחטפו על ידי הפרו-טריפולינה כוח מבצעים משותף מדוד. ספציפית, אנשי המיליציה ממיסאנו תפסו את שר החוץ חאפד גאדור, לשעבר שגריר רומא בין 2006 ל-2012, את שרת התרבות החדשה, סלחה אל דרוצ'י ואת שר החינוך הטכני פרג' חליל. כמו כן, המרחב האווירי של טריפולי ומיסרטה נסגר החל מהשעה 9:00 בבוקר וכל הלילה בהוראת ממשלת דבייבה, כדי למנוע משרי ההנהלה הבשאחה להגיע לבירה לאחר טקס השבועה. . גדור, בין היתר, שוחרר ב-4 במרץ, כמעט מיד, תוך שהוא מעביר את זה בפייסבוק.

כבר בימים האחרונים הביע מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש דאגה מההליכים הלא סדירים (בעיקר הפחדה) שבעזרתם רכש בשאגה את אמון הפרלמנט של טוברוק. נהוג לחשוב שזו יכולה, ככל הנראה, להיות תחילתה של הסלמה שעלולה להוביל למלחמת אזרחים חדשה במושבה האיטלקית לשעבר.

המצב הפוליטי קשה לניהול ולמעשה חשף מהם השסעים בין אנשי מיסאנו. במהלך השנים פתחי בשאגה היה אחד ממנהיגי המיליציות המשפיעות ביותר של מיסרטה וחיזק את כוחו הפוליטי-צבאי בטריפולי בזכות תפקידו, שלא לדבר על כך שמאז הגעתם של הטורקים ללוב הוא הפך לאחד התורכים ביותר. נציגים חשובים של המפלגה הפרו-טורקית (ההגנה המקוונת עסקה בפתחי בשגה במאמרים הבאים: "לוב: הדחה השר הפרה-טורקי בשגחה. נצנוץ לאיטליה"ו"LIBYA: Bashagha הוחזר עם סמכויות חצויות. הניצחון של סראג 'הוא הזדמנות עבור איטליה"). שבת 19 בפברואר ה כוח מבצעים משותף מדוד בראשות קולונל איברהים מוחמד, היא נכנסה לבירת המדינה כדי לתמוך בלגיטימציה של עבד אל חמיד דבייבה כראש ממשלת לוב.

הכוחות המשותפים של מיסרטה, חומס וזליטן, עם כ-300 כלי רכב חמושים, צעדו עם הגעתם לכיכר השהידים בטריפולי.

קולונל מוחמד, שהכריז על עצמו מתנגד ל"ממשלת הצבא" (כלומר זו של טוברוק), ביקש להבטיח את התהליך הדמוקרטי הלובי הנכון ואת הקריאה לבחירות חדשות בהקדם האפשרי, והביע את ההצדקות של דבייבה לכיבוש בזרועותיו של עיר הבירה. ברור שאלו מלכודות שימושיות כדי להסתיר את המטרה הפוליטית (והפארא-פוליטית) האמיתית של כיבוש הבירה, כלומר לחזק את דבייבה בממשלה ולחזק את הקבוצות האנטי-בשג'ה-מ'יאן, שהן, בעצם, במציאות. עוין את המעבר, אשר יצמצם באופן דרסטי את כוחותיהם ומקורות פרנסתם.

ביום שישי, הרחובות והכיכרות הראשיות של טריפולי ומיסראטה (שם אסף דבייבה את תומכיו) היו זירת הפגנות השתתפות שדחתה את החלטת בית הנבחרים של טוברוק, שהתקבלה ביום חמישי הקודם, לתת אמון בבשאחה.

המפגינים קראו להפיל את בית הנבחרים ואת מועצת המדינה העליונה ולשמור על ממשלת האחדות הלאומית בראשות עבד אל חמיד דבייבה.

אלו הם הסימנים שהובילו לכישלון ממשלת קירנאי "לצעוד על טריפולי" ולחטיפת שלושת שרי בשאגה; על חומר טוב להתלקחות המחודשת של הסכסוך הלובי, שלמרות "הכוונות הטובות" של האו"ם, ריחם מתחת לאפר בגלל חוסר ההסכמה בין רוסיה לטורקיה, המעצמות המבטיחות את האינטרסים של קירנאיקה וטריפוליטניה בהתאמה.

בפתק צבעוני, ב-21 בפברואר דיווחה סוכנות נובה כי שכירי החרב הרוסים של קבוצת וגנר, שנכחו בלוב מאז 2019 בתמיכה בהפטר ובלונגה מאנוס מהקרמלין בענייני המדינה הצפון אפריקאית ובאזורים השנויים במחלוקת של Françafrique, נסוגים מכל עמדותיהם וחדרי הניתוח שלהם בעיר סוקנה, במרכז הארץ ומהכביש המחבר בין הערים אודאן וסירטה, מרכזי הנוכחות המוסקובית בלוב. לאחר מכן פנו לוחמי וגנר לבסיס חיל האוויר אל-ג'ופרה והביאו להם ציוד מלא ומערכות הגנה אוויריות "פנצ'יר".

כשהידיעה פורסמה, לא היה ברור מדוע החליטו הרוסים לנטוש עמדות מאוחדות וחשובות מבחינה אסטרטגית בלוב; כיום ניתן להעלות על הדעת ששכירי החרב של וגנר צריכים וחייבים לבצע משימות מסוימות במהלך הפלישה לאוקראינה שהייתה מתרחשת בעוד מספר ימים, ב-24 בפברואר בדיוק.

המצב בשטח נותר נזיל במיוחד, סדר היום של האו"ם דילג כמעט והנוכחות הרוסית המסיבית - אם כי מכוילת מחדש - בשטח מעידה שהמלחמה באוקראינה תגרום לזעזועים גם בלוב. לכן, עבור רומא, לוב נותרה תרחיש שיש לצפות בו עם תשומת לב מיוחדת הן לסיכונים והן להזדמנויות שמייצר, בהכרח, כל מצב סכסוך, לפחות עבור אלה שמסוגלים לנצל אותם.

צילום: web / RAI