מל"טים: פיתוחים מבצעיים וטקטיים

כמה דוקטרינות ושיטות לחימה, האופייניות לעבר רחוק שבו חיילים הפכו ל"בשר תותחים" של ממש, התגברו למרבה המזל ונטשו במיוחד בשל האובדן המופרז של חיי אדם. רק תחשוב על כוחות החי"ר הישנים הנעולים בתצורות גיאומטריות קומפקטיות, ומורכבות מחיילים ממוסגרים נוקשים בשורות, שהתקדמו אט אט לעבר ההתנגשות האחרונה של הלחימה "יד ביד", כשהם עוברים תחת אש אויב אכזרית וחסרת רחמים, תחילה מאטילריה ואחר כך מאש רובים...

בכל מקרה, דוקטרינות לחימה צבאיות ביקשו יותר ויותר להגן על חיי אנשיהן בכל אמצעי ובמידת האפשר.

הערך הרב שיוחס לחיי אדם, ההתפתחות הגדולה של הקידמה הטכנולוגית והשימוש בחומרי היי-טק חדשים תרמו משמעותית לא רק ליצירה ולפיתוח של חימוש מתקדם קטלני במיוחד אלא גם לפיתוח חומרים להגנה משוריינת פיתוח כלי רכב וכלי נשק שניתן להשתמש בהם מרחוק ללא נוכחות אנושית, ובכך להימנע מחשיפה ישירה של גברים לסכנות אפשריות או אש מהאויב. בפרט, בכל הנוגע לשימוש באמצעים (מתחת למים, לפני השטח, ביבשה או אוויר), השימוש באמצעים מסוימים, הנקראים בדרך כלל "מל"טים", המאפשרים לבצע מספר מסוים של משימות בסיכון גבוה מבלי להשתמש בגברים. לעלות על הרכבים עצמם.

במונחים כלליים, בתחילה (בתמונה הבאה חייל ישראלי ב-1969) רחפנים נתפסו ככלי טיס קטנים וההוכחה טמונה דווקא בשם "רחפן" שבאנגלית יש לו שלוש משמעויות:

1) "מל"ט" (הדבורה הזכר), שרואים ברעש שמפיק המל"ט דמיון מסוים לזמזום שמפיק המל"ט;

2) "רעש מנוע מונוטוני";

3) "זמזום".

כידוע, המאפיין העיקרי והמיוחד של רחפנים הוא יכולת הטיסה או הנחייה באמצעות שלט "מרחוק" או "מרחק" (שיכול להיות כמה מאות מטרים או אלפי קילומטרים, תלוי בדגמים השונים).

היעדר נוכחות אנושית על הסיפון (מי שיכול להדריך או להטיס אותם) הגדיר אפוא רחפנים כאמצעים "לא מאויש" (דווקא "בלי אדם"), או אפילו "ללא צוות" ("לא מאויש").

במונחים דוקטריניים וטכניים, רחפנים מוגדרים כ"כלי רכב", בין אם הם פועלים באוויר או על הקרקע, או"כלי רכב/כלים"בין אם הם פועלים מעל או מתחת לפני הים.

בכל הנוגע לשליטה, לרחפנים יש בעצם שני סוגים של שלט רחוק אפשרי:

• עם שליטה אנושית, לכן נשלט רדיו / נשלט מרחוק / נשלט חוט, עם מבט ישיר מהמצלמה המותקנת על הרכב (מופעל / נשלט מרחוק)

• ללא שליטה אנושית, כלומר "אוטונומי", כלומר עם ניידות מתוכנתת או עם תנועה שנוצרת באמצעות נתונים המגיעים אך ורק מהחיישנים המובנים שלו.

יישומי רובוטיקה מתקדמים כבר קיימים, נתמכים על ידי בינה מלאכותית, שמרחיבה משמעותית את האפשרויות המבצעיות והטקטיות שלה.

שוב מנקודת מבט דוקטרינרית, מזל"טים מסווגים עם ראשי תיבות המשמשים לזהות מיד את האלמנט הפיזי (שמיים, יבשה וים) שבו הם מיועדים לפעול, ומספקים גם "סיווג לפי שימוש" שימושי למומחים (שניהם טכניים). וטקטי) כדי לקבוע מיד את ההבדלים הטכניים והמבצעיים הנובעים מכך:

מטוסים

מל"ט: כלי טיס בלתי מאויש (נשלט מרחוק או אוטונומי);

יַבַּשׁתִי

UGV: רכב יבשתי בלתי מאויש (נשלט מרחוק או אוטונומי).

ימי/ ימי

UV: כלי לא מאויש (נשלט מרחוק או אוטונומי). ראשי תיבות זה נפל למעשה משימוש לטובת שתי קטגוריות המשנה החשובות של השימוש שלו, כלומר "מעל" או "מתחת" לפני הים;

כלי שיט מעל פני הים, או "פני השטח"

USV: רכב שטח בלתי מאויש / כלי שיט (נשלט רדיו/נשלט מרחוק);

SUV/ASU: רכב שטח בלתי מאויש (ספינה) / רכב שטח אוטונומי (ספינה) (אוטונומית).

כלי שיט מתחת לפני הים, או "מתחת למים"

AUV/UUV: רכב תת-ימי אוטונומי / רכב תת-ימי בלתי מאויש/ספינה (אוטונומית, לא מונחה תיל);

ROV/ROUV: רכב/כלי שיט המופעל מרחוק (תת ימי) (מונחה חוט).

כדי להבין היטב את היכולות המבצעיות השונות הנוכחיות של המל"טים, אך גם את ההתפתחויות העתידיות האפשריות, מתאימה סטייה על ה"אווירית" על מנת לאחר מכן להיות מסוגלת "להעביר" את התפיסה המבצעית, עם ההבחנות הטכניות-טקטיות הנדרשות, לשאר סוגי היבשה והים.

בהקשר של מה שמוגדר כיום כ"מל"טים טקטיים", בשל המגוון הרחב של המל"טים כיום בייצור, ניתן להבין את ה"A" במל"ט, בהתאם לדגם, לא רק כ"אווירי" אלא גם כ" מטוס", או כמו מטוס אמיתי. למעשה, אפשר לעבור ממטוס במשקל של כ-40.000 פאונד (כ-18 טון), כמו מל"ט HALE (High Altitude Long Endurance Unmanned Aerial Vehicle) ל-MAV (Micro Aerial Vehicle) או אפילו NAV (Nano) כלי טיס), כלומר מיני-רחפן קטן מאוד, במשקל 7/8 גרם, בעל תכונות של חרק (נקרא גם "אורניתופטר") ואשר עף על ידי נפנוף כנפיו הסינתטיות.

אגב, אותם רחפנים בעלי ממדים משמעותיים, שתוכננו במיוחד לשימוש קרבי (לכן עם כושר עומס מלחמה גדול ואוטונומיה מבצעית), מסווגים כ-UCAV (Unmanned Combat Aerial Vehicle).

בכל מקרה, על מנת להשתמש באופן מבצעי במזל"ט גנרי, מומלץ לקחת בחשבון מספר מסוים של פרמטרים, שרבים מהם תלויים זה בזה:

• סוג המדריך ותחנת הבקרה;

• סוג ההנעה (חשמלית או תרמית);

• מספר המפעילים הדרושים (טייס, טייס ושריון או טייס-שריון);

• משקל, מידות וניידות;

• יכולת וסוג ההמראה והנחיתה/נחיתה או שיגור והתאוששות;

• יכולות ואפשרויות טקטיות;

• טווח תפעולי, גובה טיסה, עומק תפעולי;

• אוטונומיה וקביעות בתחום המבצעים (מכמה שעות ועד ימים שלמים);

• קיבולת עומס (סוללות, דלק, מצלמות, חימוש, חיישנים וציוד שונה);

• יכולת העברת נתונים (בזמן אמת, מרחוק, בזמן, עם חזרה לעמדת הבקרה....). בעיה זו חריפה במיוחד עבור מל"טים הפועלים מתחת לפני הים (כאשר השידור מובטח אך ורק על ידי גלי קול) עם הצורך בו-זמנית עדיין להגיח על פני השטח, לפחות עם אנטנה, כדי להעביר נתונים מעל האוויר (ובכך באמצעות גלים אלקטרומגנטיים).

• חימוש וחיישנים.

מספיק להחזיק את הקטלוגים של חברות ייצור המל"טים הגדולות (הן לשימוש צבאי והן לשימוש אזרחי) כדי לממש את הייצור העצום של דגמים שונים שמטרתם לבצע את המשימות המגוונות ביותר.

בשנים האחרונות, מנקודת מבט צבאית, עברנו בהדרגה ובמהירות ממעקב, סיור, חיפושים, סיור, זיהוי, דיווח עקבות, חקירת פצצות ופעילות כרייה נגדית, למודיעין וליירוט, שיבוש אלקטרוני והונאה. , עיכוב תקשורת, עד כדי הגעה לפעולות נגד גרילה אמיתיות וכן לפעולות לחימה מלאות עם יכולת לפגוע ביעדי אויב באמצעות טילים, רקטות או פצצות.

רחפנים הוכיחו את עצמם ככלי תפעולי רב-תכליתי וגמיש, לפעמים אפילו ניתן להגדרה מחדש הודות לדמיון וכושר ההמצאה של המשתמשים בהם.

גם רמת התחכום הטכנולוגית שלהם עלתה. דגמים מקצועיים בגודל ובעלות מוגבלים, כמו גם ניתנים לשחזור בקלות בשוק, מה שמכונה "מל"ט COTS" ("מזל"ט מסחרי מחוץ למדף"), הם "מוכנים לשימוש" וניתן ל"להפעיל אותם" בקלות. עם רכיבים אלקטרוניים ומכניים הנפוצים בשוק.

העלות הנמוכה של מל"טים קטנים עד בינוניים אלה (בדרך כלל "קוואדריקופטרים" עם 4 רוטורים ו-4 מנועים) אפשרה לכמה מדינות לייצר אותם בקנה מידה גדול מאוד, מה שהופך אותם לנושאים אדירים המסוגלים להרוות, בעמדה התקפית, אויב מערכות הגנה אווירית קונבנציונלית או לתרום, בעמדת הגנה, ליצירת מה שמכונה "בועת אנטי-גישה" (A2/AD: Anti Access/Area Denial).

רק תחשבו על ההפגנה האדירה עם 2000 מל"טים (קוואדריקופטרים מצוידים בנורות LED) שהמשיכו ליצור תמונות צבעוניות יפות, המשתנות ברציפות ובמהירות בשמי הלילה של שנגחאי לרגל ראש השנה הסיני 2020. זהו ה"אזרחית". "שימוש" בטכניקה צבאית ידועה לפיקוד ושליטה על מל"טים אוויריים הנקראת "התקפת נחיל", כלומר צורה מתקדמת של "התקפה קבוצתית".

ממה מורכב "ההבדל התפעולי"? ב"מתקפה הקבוצתית" נשלטים רחפנים 2000 בנפרד, ולכן יש צורך ב-2000 מפעילים, בעוד שב"תקפת נחיל", באמצעות טכנולוגיה חדשה, הפיקוד והשליטה עוברים רק למל"ט "מנהיג הנחיל" שכן כל המשתייכים ל- אותו נחיל נשלט אוטומטית על ידי מזל"ט "מנהיג הנחיל", ובכך מפחית משמעותית את המספר הדרוש של מפעילים. רחפנים אלו מצוידים גם ברכיב בינה מלאכותית (AI) המאפשרת להם להיות מסוגלים לבצע תמרוני קרב אוויר טקטיים מורכבים ומהירים מאוד, המביאים גם הם לאמצעי "אנטי רחפן" בלתי צפוי ואימתני בשימוש במצב שנקרא "קרב מזל"ט" (או "מל"ט) קרבות כלבים"), הפעלת קרב אוויר אמיתי "מל"ט נגד מזל"ט", מחפש את ההתנגשות וההשפעה עם מזל"ט האויב (ללא קשר לחוסר החימוש או בכל מקרה עם חימוש מינימלי כגון רימון יד פשוט שהונח מתחת לגוף מֶרכָּזִי).

התפתחות טכנית-טקטית נוספת, כפי שצוין בסכסוך הרוסי-אוקראיני הנוכחי, התרחשה בגזרת מל"טים ימיים עיליים, ה-USVs הנ"ל, תוך שימוש ברעיון שהצי המלכותי שלנו כבר פיתח במהלך מלחמת העולם השנייה עם יצירת 2 סוגים של סירות מנוע תקיפה המכונות "סירות נפץ", (חמושות או ב-5 ק"ג של חומר נפץ או בטורפדו ופצצות) אשר עם זאת נהוגו על ידי טייס אשר, כ-300 מטר מרגע הפגיעה באוניית האויב, הוא הושלך לתוך הספינה. מים.

האוקראינים יצרו שני מל"טים ימיים להתקפה על פני השטח (ה-"Sea Baby" ו-"MAGURA" / Maritime Autonomous Guard Unmanned Robotic Apparatus) אשר, כדי לתת רעיון גס, דומים מבחינה אסתטית לקאנו ימי, יש (בהתאם לדגמים) באורך שנע בין 5 ל-10 מטרים, הם יכולים לשקול עד טון אחד ויכולים לשאת בין 300 ל-800 ק"ג. של חומרי נפץ, הם יכולים להגיע למהירות מרבית של מעל 40 קשר וטווח של למעלה מ-400 מייל ימי.

מזל"ט עילי ענק ("צייד הים") אף נוצר עבור הצי האמריקני, ספינה אמיתית בעלת יכולת נגד צוללות, אורכה 40 מטר ומשקלה מעל 130 טון, במהירות מרבית של מעל 25 קשר ובעלת אוטונומיה של מעל 9800 מיילים ימיים, יכולת להישאר בים ללא אספקה ​​עד 3 חודשים לכל היותר.

למטוסי USV הייתה התפתחות בולטת גם בגזרת הסיור לטובת כוחות מיוחדים ויחידות אמפיביות עם יצירת כדור לסיור אמפיבי של קרקעית הים, פני הים והחופים (נראה כי ראשי התיבות שלו הם כרגע ASRR - רובוט סיור כדורי אמפיבי) ומזל"ט סיור עילי למפעילי כוחות מיוחדים וכוחות אמפיביים, כתפיים, במשקל של כ-10 ק"ג, כ-90 ס"מ אורך, במהירות מרבית של כ-25 קשר, עם אוטונומיה העולה על 230 מייל ימי, עם היברידי הנעה כדי להיות מסוגלים לנצל גם הנעה חשמלית שקטה מאוד (ראשי התיבות ADARO/MUSCL כבר זוהו, אך משמעותו טרם ידועה).

בפנורמה הרחבה והמתרחבת, מופיעים גם מה שנקרא "מל"טים מתאבדים" או "מל"טים קמיקאזה": מנקודת מבט דוקטרינרית זה נחשב כינוי שגוי שכן בתחילה (אבל ממש בתחילה!) המל"טים לא כללו כל סוג חימוש. בכל מקרה, המונח הנכון למל"טים מתאבדים הוא "תחמושת משוטטת" (LM), או "תחמושת מסתובבת" או אפילו "תחמושת משוטטת". במציאות מדובר בתחמושת אמיתית, אשר, עם זאת, נראית כהכלאה בין מזל"ט בעל כנף קבועה לטיל או רקטה.

ה"תחמושת", לאחר שיגורה, עפה מגובה מסוים כדי לצמצם את אפשרות הגילוי, האזור המיועד ממתין בטיסה (הנה ה"שיטוט") כדי להיות מסוגל לאתר ולזהות את המטרה, או באמצעות המפעיל " מרחוק" או באמצעות החיישנים המשולבים שלו (עם פרוטוקול AI), ולאחר מכן המשך לעסוק ולהשמיד את המטרה עצמה.

אם המשימה תבוטל או שהמטרה לא מזוהה, התחמושת יכולה לחזור לבסיס או להתאושש בדרך אחרת. לעומת זאת, כדי להתמודד עם השימוש ברחפנים על ידי האויב, אוחדו נהלי ניגוד טכניים-טקטיים אשר מיושמים על ידי שימוש בשתי הצורות של ניגוד פיזי (באמצעות רתמה מכנית ברשתות מתאימות או על ידי המשך ישיר להריגתו בנשק חם). וניגודיות אלקטרונית (באמצעות כלי נשק אלקטרוניים המסוגלים לחסום או לבלבל אלקטרונית את אותות הנהיגה שלו).

בהקשר זה, "לוחמה אלקטרונית" מסוגלת לספק מגוון רחב של ציוד מגוון לרדיו, מכ"ם ולוויינים (שיבוש), הונאה אלקטרונית (הונאה), הפרעות (זיוף), כמו גם ציוד לייזר, "רובים אלקטרוניים" מיוחדים. כמו גם וילונות ספציפיים של אמצעי נגד אלקטרוניים.

המגזר הצבאי העוסק בדוקטרינה, טקטיקות וצורות לחימה של מל"טים מוגדר כ"לוחמת מזל"ט": זהו מגזר בעדכון מתמשך בשל ההתפתחויות המהירות של הנושא אשר צריך להרחיב את כישוריו המבצעיים והטקטיים.

לאור הפיתוח הטכנולוגי המתמשך שמציעות הרובוטיקה, המכטרוניקה וה-AI, ניתן להעלות על הדעת שהמגבלות הנוכחיות של השימוש הצבאי במזל"טים, בין אם באוויר, ביבשה או בים, יתגברו במהירות.

_{צילום: מילואים של צבא ארה"ב / שבתאי בריל / דיוויד הילטון / הצי האמריקאי / אינטרנט / חיל הנחתים האמריקאי}