בינה מלאכותית (AI) היא דיסציפלינה בתחום מדעי המחשב שמטרתה ליצור מערכות ומכונות המסוגלות לבצע משימות הדורשות בדרך כלל אינטליגנציה אנושית. מערכות אלו נועדו ללמוד מחוויות העבר, להסתגל לסביבתן, לעבד מידע מורכב, להסיק מסקנות ולקבל החלטות אוטונומיות או, יותר נכון, לחקות חלק מהיכולות הקוגניטיביות האנושיות, כגון חשיבה, למידה, תפיסה חושית, עיבוד שפה טבעית. והיכולת פתרון בעיות.
השימוש הנרחב יותר ויותר בבינה מלאכותית חל על העולם של Social Network הובילה בזמן קצר מאוד ליתרונות רבים, כמו התאמה אישית של התוכן והעלייה משמעותית ביעילות בניתוח הנתונים. עם זאת, ה-AI זה גם טומן בחובו מספר סיכונים משמעותיים שיכול לאיים על פְּרָטִיוּת של משתמשים, לקדם מידע שגוי, להגביר את החלוקה החברתית ולטפח התחזות.
אכן, הבינה המלאכותית חוללה מהפכה באופן שבו כולנו מתקשרים בפלטפורמות Social Network באופן בלתי נמנע להשפיע על החוויה הדיגיטלית היומיומית שלנו. הצגתו אפשרה לפלטפורמות אלו לספק תוכן מותאם אישית ביותר, לצפות את העדפות המשתמש ולשפר את הרלוונטיות של הודעות.
אבל האם זה רק חדשנות חיובית?
השימוש הגובר ב-AI ב Social Network הוא מלווה בשורה של סיכונים לא אדישים שיש לשקול היטב, בעיקר ביחס לסוג המשתמש המעורב.
"מנועי בינה מלאכותית" דורשים איסוף של כמויות עצומות של נתונים אישיים כדי להפעיל את אלגוריתמי הלמידה שלהם, מה שמעלה שאלות רציניות לגבי פְּרָטִיוּת של משתמשי קצה וניהול אחראי של מידע רגיש. פגיעויות בפרקטיקות של הגנה על מידע עלולות להוביל לחורי אבטחה, הפרות וניצול לרעה, לסכן את בטיחות המשתמשים.
יתר על כן, הוא מאפשר התאמה אישית קיצונית של התכנים המוצגים למשתמשים, במטרה לעורר את מעורבותם ולשמור אותם זמן רב ככל האפשר בפלטפורמות. זה יכול להוביל לא מניפולציה של התנהגות המשתמש, מה שמוביל לתלות הולכת וגוברת ב Social Network. למהר לתשומת לב עלולות להיות השלכות בריאות נפשיות שליליות, מה שגורם חרדה, דיכאון ותחושות של חוסר התאמה.
בנוסף, ניתן להשתמש בחדשנות כזו כדי להפיץ חדשות שווא ותכנים מניפולטיביים, תוך ניצול מנגנוני הסינון של הפלטפורמות. אלגוריתמי המלצות, המבקשים למקסם את הדינמיקה של אינטראקציה, יכולים להגביר את טווח ההגעה של מידע מטעה או מוטה, ללבות בועות מידע וחלוקות חברתיות. הם יכולים לרשת את ההטיות הקיימות בנתוני ההכשרה, מה שמוביל למערכות מפלות המנציחות אי שוויון ועוולות חברתיות ובו זמנית מעדיפות אפליה גזעית, מגדרית או אחרת של אפליה בטיפול במשתמשים ובהפצת תוכן.
אבל ההערות האפלות יותר, במיוחד בהתחשב בקבוצת הגיל של המשתמשים הנוכחים ביותר בפלטפורמות חֶברָתִי הוא בין 16 ל-24 שנים (למעלה משעתיים וחצי ביום) מיוצגים על ידי הסיכון להתחזות למשתמשים. ניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור חשבון משתמשים שקריים והתחזות למשתמשים אמיתיים, אטרקטיביים בצורה המתאימה לחלוטין לצרכיו של אדם אחד או יותר, המאפשר הפצת תוכן מזיק, ניכוס "בהסכמה" של נתונים אישיים, השמצה וחשיפת מידע רגיש, הקלה והאצה של הפצת דיסאינפורמציה ומקשה על זיהוי ומאבק בהתנהגות מזיקה.
לסיכום, השימוש בבינה מלאכותית מציע אינספור הזדמנויות, אך חשוב להבין היטב ולנהל את הסיכונים הנלווים. הפלטפורמות של מדיה חברתית, הרגולטורים והחברה האזרחית חייבים לעבוד יחד כדי לפתח פתרונות יעילים המגנים על פְּרָטִיוּת של משתמשים, להתמודד עם התפשטות דיסאינפורמציה ותוכן מניפולטיבי, ולהבטיח סביבה באינטרנט בטוח ואחראי.
חיוני לאמץ אסטרטגיות הפחתה טכנולוגיות, משפטיות וחברתיות, כולל הטמעת מערכות שקיפות ו דין וחשבון עבור אלגוריתמים, קידום גיוון בעיצוב AI והגברת חינוך המשתמשים לגבי השימוש האחראי ב מדיה חברתית. ואחרון חביב, נדרשים מאמצים נוספים כדי להתפתח אלגוריתמים אתיים, שקופות ואחראיות המסוגלות לאזן בין תועלת המשתמשים להגנה על החברה כולה.
גישה הוליסטית, המבוססת על מודעות ושיתוף פעולה, תבטיח את מקסום היתרונות של בינה מלאכותית בחברה המודרנית, מלווה בהפחתה בזמן של ההשפעות השליליות על החיים הדיגיטליים והחברתיים שלנו.
