הצגת המצגת התוכנית התעשייתית של לאונרדו 2024-2028 הוא מציע בעיקר שתי נקודות לשיקוף, מעבר לדינמיקה הקשורה בקפדנות לאבולוציה של תעשיית ה-AD&S העיקרית באיטליה.
הרעיון של שינוי מודל עסקי מ הגנה a אבטחה גלובלית זוהי דרך שונה לקרוא להרחבת ההגנה ה"מסורתית" (שזוהתה כעניין צבאי) לזו המתאימה להתמודדות עם האיומים ההיברידיים והרב-תחומים של המאה ה-21.
דיגיטליזציה, חיבור רב-דומיינים, פיתוח בינה מלאכותית ומערכת "גלובליזציה תחרותית" - אשר גנזרה באופן סופי, כמו מלחמת אוקראינה, חוסר יציבות אפריקה, תחרות ארה"ב-סין, הסכסוך בעזה, משבר הים האדום וגם את ההשלכות הפוליטיות של מעבר האנרגיה והמירוץ אחר כדורי אדמה נדירים מעלים באופן דרמטי אל פני השטח את הגלובליזם המסורתי ואת מנגנון הביטחון שבמרכזו המערב - הרחיבו מאוד את המושג "מלחמה" כפי שלמדנו להכיר אותו דרך הגזרה הקלאוזוויציאנית של "המשך הפוליטיקה באמצעים אחרים", כמעט הפיכתו והפיכתו למציאות אימננטית ביחסים בין מדינות וקהילות אנושיות מכל סוג שהוא.
נורמלי שהסיסמה "כדורים ובייטים", שחזר על עצמו לעתים קרובות על ידי מנכ"ל לאונרדו, רוברטו צ'ינגולני, אז ייצג את המסגרת ה"דוקטרינרית" שסביבה נבנתה התוכנית התעשייתית פיאצה מונטה גרפה. אבל, למעשה, השילוב בין כדורים (שיש לקרוא אותם כנשק קונבנציונלי או "מלחמה מסורתית") לבין טכנולוגיות דיגיטליות ("המלחמה ההיברידית" של סייבר, כלכלה, תשתיות וכן הלאה) כבר קובע את התמורות של הפוליטיקה הבינלאומית.
הקפילריות ההולכת וגוברת של רשתות תשתית והתמורות של המערכת הכלכלית העולמית, הדורשות חיבורים הדדיים גדולים יותר מול תחרותיות מובנית ו"מערכתית" יותר ויותר, גרמו כעת לדילול קו השבר בין ענייני צבא לעניינים אזרחיים, והרחיב את הסיבות לסכסוך והכלים העומדים לרשותו. ברור שפיתוח של טכנולוגיות חדשות מתמיד, במיוחד טכנולוגיות "שימוש כפול" - והמבט יכול להתמקד רק במזל"טים אוויריים, ימיים ותת ימיים, כמו גם מערכות ניווט ותצפית לווייניות - הוא חלק בלתי נפרד מהמערכת הזו.
ובאתגר הטכנולוגי, תפקיד מוביל הוא מרוץ החלל, שקיבל חיים חדשים מהתפתחות התקשורת והצורך למצוא תמיד משאבים טבעיים חדשים לייצור יבשתי גם - בעתיד הקרוב - מחוץ לכדור הארץ.
התוכנית התעשייתית של לאונרדו זיהתה אחד שאלה שאנליסטים ומומחים במדיניות חלל וכלכלת חלל עדיין לא הדגישו מספיק: נכון שאנשים פרטיים ממלאים תפקיד חשוב יותר ויותר במרוץ החלל, ואכן, לעתים קרובות הם מכתיבים את הזמנים והשיטות; אבל זו תופעה חוץ-אירופית בעיקרה.
ביבשת הישנה, למדינות עדיין יש את הרוב בתהליכי קבלת החלטות בחלל, לעתים קרובות מאוד - כפי שקורה עבור ההגנה - עם משאבים מוגבלים בהשוואה לגושים האימפריאליים האחרים. זו הסיבה שבהקשר זה יהיה צורך להשקיע ב"ברית חלל" יבשתית אמיתית בדיוק כמו במנגנוני הגנה משותפים, חיזוק קונסורציונים ופרויקטים שיתופיים במובן זה.
תמונה: הגנה באינטרנט
