הפרובוקציות של פיונגיאנג נמשכות

(של טיציאנו צ'וצ'טי)
09/10/22

צפון קוריאה, אתמול, שיגרה שני טילים בליסטיים נוספים לכיוון ים יפן ונראה שהם נפלו לתוך ה- EEZ (האזור הכלכלי הבלעדי) של טוקיו. זה יהיה שיגור הטיל השמיני של פיונגיאנג בשבועיים האחרונים, מאז התגברו התרגילים הצבאיים בין דרום קוריאה ליפן.

על פי דיווחים של מנהיגי צבא סיאול, הצפון קוריאנים בוחנים את הטיל הבליסטי לטווח בינוני (IRBM) Hwasong-12, הוצג לראשונה לקהילה הבינלאומית במצעד הצבאי של פיונגיאנג ב-2017.

לצפון קוריאה יש ארסנל בליסטי מפורק, הנשק האסטרטגי האמיתי של פיונגיאנג, שבזכותו הנשיא קים ג'ונג און מבטיח את הישרדות משטרו.

בתחום מערכות הטילים לטווח קצר, הצפון קוריאנים שינו מזמן מספר רב של טילים סקאד, התקבל מברית המועצות בשנות ה-70 של המאה הקודמת, והתקשר Hwasong-6. הנשק זוכה לטווח מקסימלי של 600 ק"מ והוא יכול לשאת ראש נפץ של למעלה מ-700 ק"ג (הוא יכול לשאת גם ראשי נפץ גרעיניים כימיים או טקטיים).

למרחקים ארוכים יותר (בין 1.100 ל-1.600 ק"מ) יש בפיונגיאנג כ-300 טילים, Hwasong-7, נשק הנעה נוזלי חד-שלבי, ניתן לשיגור מפלטפורמה ניידת ומסוגל לשאת ראש נפץ במשקל של עד 1200 ק"ג. ה Hwasong-7 הוא יכול לטוס בגובה של 150 ק"מ, להתחמק מיכולות היירוט של מערכת הקרקע-אוויר האמריקאית פטריוט PAC-3 (מוגדר ליירט טילים בגובה 40 ק"מ), שהוצב בשטח דרום קוריאה. הטיל נמכר גם לאיראנים (שהאב-3) ופקיסטאנים (גאורי).

מ Hwasong-7 טכנאי פיונגיאנג פיתחו, במחצית השנייה של שנות ה-90, את הטיל הדו-שלבי הראשון של צפון קוריאה: טאפאו-דונג-1 (ידוע גם כ פקדוזן-1), ניתן להשיק מממגורות. תוכנן כטיל לטווח בינוני (2.000 ק"מ), יש לו גם יכולות בין-יבשתיות צנועות (ICBM), שכן הוא מסוגל לשאת ראש נפץ קטן של 50 ק"ג למרחק של 6.000 ק"מ. עם זאת, נראה שזה היה רק ​​מדגמן טכנולוגיה

מאוחר יותר ה טאפאו-דונג-2, שנגזר מהגרסה הקודמת, הוא ה-ICBM הצפון קוריאני הראשון. זהו טיל דו או שלושה שלבים עם טווח משוער של בסביבות 3.650-3.750 ק"מ עם מטען של 700-1.000 ק"ג. כרגע לא ברור אם איראן התאימה את עיצוב הטיל טאפאו-דונג-2 עבור שהאב-5 e שהאב-6

Lo Hwasong-14 (ארה"ב מיועד KN-20), טיל בליסטי דו-שלבי, כנראה נגזר מה- Hwasong-12, נבדק ב-4 ביולי 2017. הוא טס למרחק של 934 קילומטרים, הגיע לאפוגי של 2.802 קילומטרים ונשאר באוויר 37 דקות. הוא התרסק בתוך ה- EEZ של יפן של 200 מייל ימי בים יפן.

בהתחשב בטווח, האפוג' וזמן הטיסה, ההערכות הראשונות העריכו כי יכולת הטיסה המלאה שלHwasong-14 נמצא הרבה מעל המגבלה של 5.500 ק"מ שבה משתמשת ארצות הברית כדי לסווג טילים בליסטיים כ"בין יבשתיים" (כנראה, כדי להימנע משגרת הטיל על יפן, צפון קוריאה ניסתה אותו במסלול גבוה כדי להקטין את הטווח המרבי, כמעט ירתה אותו כלפי מעלה) . בהנחה שזווית ירי שתכניס את הטיל למסלול סטנדרטי יותר, אנליסטים העריכו כי Hwasong-14 יהיה לו טווח (הערכה מינימלית) של 6.700 קילומטרים, מה שיאפשר לטיל הזה לשאת מטען גרעיני מעל מרכזי אוכלוסייה באלסקה ואולי להגיע להוואי עם ראש נפץ גרעיני שונה. 

הטווח, למעשה, עשוי לעלות על 7.000 קילומטרים, מה שיביא את הונולולו ואת מפקדת פיקוד הצי האמריקני באוקיינוס ​​השקט בטווח ההתקפה של הצפון קוריאנים. 

טיל צפון קוריאני עם טווח כזה (בין 7.000 ל-9.000 ק"מ) עלול לפגוע גם בבסיס האמריקאי של גואם באוקיינוס ​​ההודי, ממנו אמורים לפעול המפציצים האסטרטגיים B1B ו-B-52H במקרה של עימות עם סין.

צילום: KCNA