המהלך הסיני של קיריבטי: אי קטן באמצע האוקיאנוס השקט זוכה להשפעה גיאו-אסטרטגית עצומה

(של פרנצ'סקו פרנטה)
15/06/21

על פי שמועות שונות, בכוונת ממשלת סין לשפץ ולהרחיב מסלול תעופה באי קנטון, אי המהווה חלק מקיריבטי, מדינה שטחה הוא למעשה ארכיפלג במרכז האוקיאנוס השקט המרכזי. אם זה נכון, זה יכול לתת לבייג'ינג בסיס אוויר במצב אסטרטגי להפליא, כמעט באמצע הדרך בין צפון אמריקה לניו זילנד, ובכך להרחיב את "הזרוע האסטרטגית" של בייג'ינג לאזור קריטי ומתוח יותר ויותר.

רויטרס דיווחה על ההתפתחויות המתמשכות בנוגע ליחסי סין בקיריבטי, שכללו גם שיפורים בגשר הקשור למסלול התעופה, ב -5 במאי 2021, בהתבסס על הצהרותיה של נציגה פוליטית מקיריבטי, טסי למבורן (לשעבר שגרירה בסין).

נכון לעכשיו, לאתר יש מסלול שמיש יחיד, שאורכו כ -1.900 מטר אורכו, אם כי על סמך תמונות לווין אורכו הכולל של השימוש יכול להגיע ל -2.450. האי, עם צורת "סרט" ושטח כולל של כ -24 קמ"ר, עם אוכלוסייה של 20 נפש, הוא חלק מקבוצת האי הפניקס הגדולה יותר של קיריבטי. מצד שני, אין תושבים רשומים באיים האחרים.

"הממשלה לא חלקה את העלות ופרטים אחרים מלבד בדיקת היתכנות לשיקום המסלול והגשר"אמרה למבורן עצמה, שהחלה את המסיבה בשנה שעברה בוטוקאן קיריבטי מואה, בניגוד ל טובוואן קיריבטי על ידי הנשיא טאנטי מאמאו. "האופוזיציה תבקש מידע נוסף מהממשלה בבוא העת"בהמשך הוסיף לסוכנות הידיעות רויטרס.

נכון להיום, נראה כי לא מקורות רשמיים בקיריבטי וגם הרשויות הסיניות לא רוצים להשיב בדרך כלשהי לדיווח רויטרס; אותה סוכנות טענה גם כי ביקשה מתגובת הצי האמריקני וממשרד החוץ האמריקני, אך נראה כי איש עדיין לא הגיב בזמן פרסום היצירה.

אם לומר את האמת, דיברו על פרויקטים תשתיתיים סיניים אפשריים וחשובים בקיריבטי כבר בשנת 2019, כאשר המדינה, תחת הנשיא מאמאו, בחרה לראשונה בשנת 2016, הכירה בבייג'ינג כממשלה הלגיטימית של סין וסיימה את היחסים הדיפלומטיים עם טייוואן. הדבר למעשה ביטל את ההחלטה הקודמת שקיבלו בכירים בקיריבטי בשנת 2003 להכיר ב ממשל של טייפה.

במהלך מלחמת העולם השנייה שימש מסלול התעופה של אלמוג האלמוגים על ידי חיל האוויר האמריקני כתחנה בדרך בין הוואי לדרום האוקיאנוס השקט. לאחר המלחמה, מפעילים אזרחיים השתמשו בו גם כנמל תחבורה. ארצות הברית השתמשה באי גם לניטור חלל וטילים עד סוף שנות השישים. כיום, שדה התעופה של האי קנטון משמש רק למקרי חירום.

לאחר המודרניזציה, באופן תיאורטי המסלול הקיים כבר יכול היה להתאים מספיק לפריסת הציד, אך אם, כאמור, המקטע השמיש יורחב ויהיה שמיש לכל אורך של 2450 מטר, הבסיס יהפוך מתאים לתחבורה הגדולה, לנחיתה / המראה של מטוסי סיור ימיים ואפילו מפציצים אסטרטגיים. בהתחשב בכך שכל אלה יכללו השקעות משמעותיות בצד הסיני, עם זאת, המיקום האסטרטגי של מסלול קנטון יהווה מהלך משמעותי על לוח השחמט הבינלאומי גם בכל הקשור לפריסת מטוסי ISR, כולל מל"טים עם טווחי טיסה גבוהים, כפי שהיה להאריך את הזרוע המבצעית של צבא השחרור העממי הן כלפי הוואי מחד והן כלפי אוסטרליה וניו זילנד מאידך.

רק בשנה שעברה, למעשה,'המכון למדיניות אסטרטגית אוסטרלית (אספי) הכריז1 כי המבנים הסיניים בקיריבטי היו מתוכננים למיקום סיני אסטרטגי לאורך נתיבי הים העיקריים בין צפון אמריקה לאוסטרליה / ניו זילנד. כפי שמישהו ציין, למעשה האי יהפוך לנושא מטוסים סיני קבוע באמצע האוקיאנוס השקט.

עם זאת, כדאי להבין שאם ההתפתחויות של סין בשדה התעופה בקנטון היו מתממשות עם קונוטציה צבאית גרידא, הכל יהיה דומה למה שקרה כבר במוצבים המלאכותיים של סין בים סין הדרומי: כלומר שניהם יכולתה המופגנת של בייג'ינג להפוך איים מרוחקים ובלתי מיושבים למאחזים צבאיים חשובים. בנוסף להבטחת דריסת רגל בטוחה במקום רלוונטי אסטרטגי, לתכניות סין בקיריבטי תהיה השפעה ניכרת על גישה ישירה לאזור הכלכלי הבלעדי העצום של אותה מדינה, המשתרע על יותר מ -1,35 מיליון מ"ר וכולל כמה מהדיג היצרני ביותר. באזורים באוקיאנוס השקט.

כאשר בייג'ינג שברה את קשריה עם קיריבטי בשנת 2003, עקב הכרת המדינה בטייוואן, סגרה בייג'ינג תחנת מיקום גיאולוגית בחלל בדרום טאראווה, אי נוסף בקיריבטי, ביתו של בירת המדינה ורוב התשתיות שלה. זהו אתר נוסף שניתן לשחזר כאשר יחסי קיריבטי-סין החלו לצמוח עם דם חדש.

עם זאת, נותר לראות אם לשיפורים סיניים בשדה התעופה קנטון, או לתשתית הנלווית, יש קונוטציה צבאית ברורה או לא. דאגות לגבי יכולות דומות "שימוש כפול" הם כבר יצאו מכמה פרויקטים שהשיקה בייג'ינג באזורים אחרים בעולם, כמו אזור הקריביים, נקודה בה סין מגלה עניין גובר.

יחד עם זאת, יש לומר כי נראה כי לחלק מהאתרים המדוברים אין למעשה - לפחות באופן ישיר - כל מטרה צבאית, בהתחשב בצורתם הנוכחית.2. שדה התעופה החדש בקמבודיה34, שהושלם בשנה שעברה, הוא אחד המבנים הללו5. לפחות ככל הנראה, נראה כי כל התשתיות מיועדות לשרת אתר נופש יוקרתי סמוך, למרות טענות מומחים וצופים כי חלק מתכונות המסלול אינן מתאימות לתעופה מסחרית.

עם זאת, נכון גם כי בשום פנים ואופן לא יהיה קשה מדי עבור הרשויות הסיניות לארגן שדה תעופה כזה לשימוש צבאי בלבד, או "שימוש כפול", כבסיס עצירה ביניים. ומעל הכל בזמן יחסית קצר.

מקורות

https://www.reuters.com/article/us-taiwan-diplomacy-kiribati-idUSKBN1W50DI (20.09.2019)

https://www.reuters.com/article/us-china-kiribati-idUSKBN1WC2KB (29.09.2019)

https://www.reuters.com/article/us-china-kiribati-idUSKBN1Z5168 (06.01.2020)

https://www.reuters.com/article/us-kiribati-china-idUSKBN25G0YX (20.08.2020)

https://www.scmp.com/week-asia/politics/article/3098125/chinese-diplomat-pictured-walking-locals-backs-highlights (21.08.2020)

https://www.reuters.com/article/us-china-kiribati-exclusive-idUSKBN2CM0IZ (05.05.2021)

https://www.reuters.com/world/asia-pacific/kiribati-says-china-backed-pacific-airstrip-project-civilian-use-2021-05-13/ (13.05.2021)

https://asia.nikkei.com/Politics/International-relations/Indo-Pacific/China-extends-South-Pacific-reach-by-funding-runway-project (19.05.2021)