"חופש דת הוא זכות יתומה של ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, כלומר, הוא מעט מאוד מבוקש ומבוקש, נראה שמנהיגי המדינות החברות באו"ם עדיין לא בשלים לדיון אמיתי בנושא זה".
רדיפת נוצרים ודו"ח 2024, אנחנו מדברים על זה עם כריסטיאן נאני - נשיא דלתות פתוחות, בסיס איטלקי של פתחו דלתות בינלאומיות, מוניטור ואנליטיקאי בינלאומי של רדיפת הנוצרים בעולם.
האם אתה יכול לספר לנו על דלתות פתוחות וכיצד אתה תומך בפועל בנוצרים נרדפים ברחבי העולם?
Porte Aperte הוא הבסיס האיטלקי של Open Doors International, סוכנות מיסיונרית שנולדה לפני כמעט 70 שנה (ב-1955) מהאינטואיציה והתשוקה של הולנדי צעיר, אן ואר דר בייל, שלימים נודע בשם "האח אנדריאה", שהיה נגע עמוק למראה כיצד חופש הדת של הנוצרים מאחורי מסך הברזל מופר כל הזמן. הוא החליט לענות על הצורך הראשון שנחשף לו: ספרי תנ"ך, ספר שנאסר יותר ויותר באזור זה של העולם.
מכאן נולדה תנועה של אנשים המוכנים לצאת למסעות מסוכנים מעבר למסך כדי להפיץ ספרות נוצרית לנוצרים סובייטים: "מבריח האלוהים", הביוגרפיה שבה סיפרה אן ואר דר בייל את מסעות אלו ואת ראשיתה של סוכנות הדלתות הפתוחות. , נמכר במיליוני עותקים והפך לדחיפה עבור הארגון שעוסק כעת במחקר שטח של סיבות ופתרונות לרדיפה, מתן תמיכה חומרית, סיוע חירום, ספרות, הדרכה וסיוע לנוצרים הסובלים בגלל אמונתם.
אנו פעילים בלמעלה מ-70 מדינות של רדיפה עם כ-25 בסיסים במדינות חופשיות כמו איטליה. במהלך 30 השנים האחרונות החשיפה שלנו גדלה עקב רשימת המעקב העולמית (WWL), מחקר שמתכנס במפה של 50 המדינות המובילות שבהן יש הכי הרבה רדיפות בעולם.
בעיקר באיטליה תחומי ההתערבות שלנו הם: גיוס כספים לפרויקטים מעשיים ורוחניים בתחום התמיכה; מודעות והתגייסות באמצעות מחקר והסברה (WWL בראש); ובנייה של נוצרים איטלקים באמצעות כנסים, ועידות ומשאבים אד-הוק המאתגרים את הנצרות המערבית.
האם הרדיפה מתרחשת בדרכים שונות בהתאם למדינה ו/או עדה נוצרית?
כן, ישנם מקורות שונים ונהגים שונים המקיימים אינטראקציה בדרכים ובעוצמות ספציפיות. אנו מציינים שהמחקר שלנו חובק את כל הווידויים הנוצריים, ומנתח 4 סוגים של קהילה נוצרית:
-
קהילה של גולים או מהגרים,
-
כנסיות היסטוריות (כגון קתוליות, אורתודוקסיות ופרוטסטנטיות מסורתיות),
-
קהילות פרוטסטנטיות לא מסורתיות (כגון אוונגליסטים, בפטיסטים, פנטקוסטלים וכל שאר הקבוצות הנוצריות שאינן נכללות בשתי הקטגוריות הראשונות),
-
קהילה של מומרים לנצרות (מאסלאם, הינדואיזם וכו', לרוב המושפעת ביותר מרדיפות).
פיתחנו מתודולוגיית מחקר, מאושרת על ידי מכון חיצוני, החובקת את 5 תחומי חייו של הנוצרי בדיוק על מנת למדוד את הפגיעה בחופש האמונה בכל מדינה/נסיבות. תחומים אלו הם הספירה הפרטית, המשפחה, הקהילה, הכנסייה, החיים הציבוריים, אליהם מתווספת אלימות כמרכיב נפרד, בו אנו מדווחים על מספר האירועים האלימים בפועל (הרג, עינויים, תקיפות וכו'). בעוד האיום באלימות מתועד בחמשת תחומי חייו של הנוצרי הנ"ל.
מקורות הרדיפה שזיהינו הם 9: דיכוי איסלאמי, לאומיות דתית, אנטגוניזם אתני, דיכוי שבטי, פרוטקציוניזם דתי, דיכוי קומוניסטי ופוסט-קומוניסטי, חוסר סובלנות חילונית, פרנויה דיקטטורית ולבסוף פשע מאורגן ושחיתות. אם תשאלו אותי מה המקור העיקרי, הייתי אומר דיכוי איסלאמי, אבל חשוב לציין שמקורות אלו משולבים בגורמים אנדמיים, ולכן כל מדינה תציג מקור אחד או יותר, בשילוב עם תנאים פנימיים רלוונטיים של החברה. בשאלה.
הנהגים הם המגוונים ביותר: מממשלות ועד מנהיגים דתיים, מקבוצות דתיות ועד קבוצות אידיאולוגיות ו/או קבוצות חצי-צבאיות, מאזרחים רגילים (אולי מכונסים בהמונים) ועד למשפחה המורחבת, מקרטלים וארגוני פשע ועד ארגונים רב-צדדיים.
WWL 2024 רואה שוב את רמת הרדיפה הגבוהה ביותר מאז פרסום ה-WWL, מה שמאשר את העלייה המתמדת של השנים האחרונות. סימן גלוי נוסף לירידה בחופש הדת של נוצרים בעולם הוא העובדה שמהדורת 2021 אנו מוצאים במפת 50 המדינות המובילות רק מדינות בעלות רמה גבוהה וקיצונית מאוד של רדיפה ואפליה, ובכך הרמה הגבוהה ביותר. רמה נעלמת. הם עולים ל מעל 365 מיליון ברחבי העולם (היו 360 ב-WWL 2023) נוצרים שחווים לפחות רמה גבוהה של רדיפה ואפליה בגלל אמונתם: ברחבי העולם נוצרי אחד מכל 1 מושפע מהתופעה הזו, אשר מחולקת לאזורים מאקרו-גיאוגרפיים הופכת: נוצרי אחד מכל 7 באפריקה; 1 נוצרים מכל 5 באסיה ו-2 מתוך 5 באמריקה הלטינית.
ההרג של נוצרים מסיבות הקשורות באמונה ירד מעט ל-4.998 מ-5.621 (2023): ניגריה היא שגרמה לירידה זו, בהתחשב בכך שההרג שם ירד מ-5.014 ל-4.118, ירידה בחודשים הראשונים של השנה יחד עם בחירות ארציות (פברואר/מרץ 2023); לרוע המזל, אז החלו שוב מעשי הטבח במלוא עוצמתם. אנו מזכירים לכם שיש לראות בנתונים אלו "שמרנים".
הנתונים על התקפות ו/או סגירות/החרמות של כנסיות ורכוש ציבורי נוצרי (בתי חולים, בתי ספר וכדומה) מרשימים: עד 14.766 (מ-2.110 WWL 2023), במיוחד כתוצאה מה אסטרטגיית הדיכוי של סין (למעלה מ-10.000 מקרים בלבד): יש לציין כי משנת 2016 ועד היום נסגרו, הוחרמו או נהרסו מעל 30.000 כנסיות בסין!
מה שמכונה "הרדיפה הדיגיטלית" נותר אחד הכלים היעילים ביותר שממשלת סין משתמשת בה כדי להגביל את חופש הדת: מה שמכונה "המודל הסיני" של שליטה באוכלוסיה ופיתוח ללא זכויות, מתחקה בצורה מסוכנת על ידי מדינות אחרות, שאליהן סין מייצאת טכנולוגיה למטרה זו.
בואו נלך לרשימת המעקב העולמית 2024. בשבוע שעבר נפתחו בפניכם הדלתות המוסדיות. תוכל לספר לנו על האירוע?
הודות לפרויקטי תמיכה מעשיים לנוצרים נרדפים בלמעלה מ-70 מדינות, הצליחה דלתות פתוחות ליצור רשתות מקומיות שהם אחד המרכיבים החיוניים בחקר השטח כבר 31 שנים; הם מתווספים לרשתות אלו חוקרים לאומיים (שאוספים מידע במדינתם), מומחים חיצוניים (המספקים מידע ממקורות לאומיים ובינלאומיים אחרים לצורך הצלבה מתמדת) ה צוות אד הוק של אנליסטים (המשלב את כל המחקרים כדי לגבש את התוצאה הסופית), בסך הכל כ-4.000 אנשים מעורבים והפקה של כ-2.500 עמודי דוחות מדי שנה, כולל ניתוחים, שאלונים, מגמות ותיקים של המדינות הבודדות: זה World Watch List (WWL) שמדי שנה אנו משיקים במדינות רבות במקביל באמצעות סוגים שונים של אירועים. באיטליה בחרנו זו השנה החמישית ברציפות, כנס בחדר העיתונאים של לשכת הנבחרים, שהוזמנה על ידי הקבוצה הבין פרלמנטרית לחופש דת של נוצרים, מקודמת על ידי סגנים של מפלגות שונות ואשר היוצר והמקדם הראשי שלה הוא הכבוד . אנדריאה דלמאסטרו דלה ודובה.
האירוע עבר יפה, כמה חברי פרלמנט ועיתונאים מעיתונים שונים נכחו. ה-WWL נקלט כעת על ידי עיתונים לאומיים ובינלאומיים גדולים, המשמשים מכוני מחקר ומקודמים בדיונים בפורומים בינלאומיים.
האם יהיה המשך?
כן, בתחום המוסדי, אני עצמי אסע לבריסל ב-14 בפברואר לפרלמנט האירופי, לכנס כדי להציג את תוצאות המחקר הזה בנוכחות חברי פרלמנט, מומחים ועדים שונים מהתחום. את האירוע תנחה חברת הפרלמנט מרים לקסמן (EPP), ואילו את נאום הפתיחה תישא חברת הפרלמנט פטריציה טויה (S&D).
בנוסף לכך, דלתות פתוחות תשיק במרץ דו"ח נוסף, מוצר של ה-WWL וכעת במהדורתו השביעית, הנקרא "דוח על רדיפה ספציפית מגדרית", המנתח כיצד גברים ונשים נוצרים מופלים/נרדפים בדרכים שונות. ובכלים שונים דווקא מתוקף מגדרם.
עד כמה המזרח התיכון לא בטוח לנוצרים כיום?
כיום המזרח התיכון, ערש הנצרות, אינו עוד "בית" לנוצרים. זה מה שמספרים לנו אלפי האנשים שאנו עוזרים בשטח באמצעות מרכזי התקווה שלנו בסוריה ובעיראק, כנסיות שהפכו למרכזי עזרה לאוכלוסיה שבמהלך העשור האפל הזה זירזו עזרה, ואכן, תקווה. יותר מעשור של מלחמת אזרחים בסוריה כבר התפזרה והקטינה את הנוכחות הנוצרית באותה מדינה; אחר כך הסלמה של הקיצוניות האסלאמית מסוגים שונים (כמובן מעבר למסלול של דאעש), שהקצינה את האוכלוסייה הסורית והעיראקית (ומעבר לה), והפכה את החיים לבלתי אפשריים לנוצרים; אחר כך המשברים ההומניטריים וכאילו לא די בכך, רעידת האדמה של 2023 ועכשיו מלחמת ישראל-חמאס. זה מסביר מדוע אנו מוצאים את סוריה בין העמים עם רדיפות קיצוניות (מקום 12 בדירוג שלנו), עיראק (16), ירדן (48) וטורקיה (50) עם רדיפות גבוהות מאוד.
האם יש מתקפה חזקה יותר ברדיפות ביחס למגדרים (נשים למשל) ולגיל (ילדים למשל)?
כפי שאמרתי, אנו נפיק במרץ דו"ח חדש על רדיפה ספציפית מגדרית, אשר תומך בדיוק במה שאתה רומז בשאלתך: יש מאפיינים מגדריים בדרכי הפעולה של גורמי הרדיפה. לכן, לפי המחקר שלנו משנת 2023, רדיפות דתיות משפיעות על גברים ונשים בצורה שונה והיא אנדמית, אסטרטגית, מציגה את עצמה כרשת של כוחות הלוכדים את האדם.בטבע קורי עכביש נרקמים וממוקמים במטרה היחידה ללכוד טרף. החוטים הדקים, המורכבים והמקושרים ביניהם במומחיות, יוצרים רשת מורכבת הלוכדת. ככל שהקורבן מנסה לברוח, כך הוא מסתבך יותר. ברדיפה זה עובד באותו אופן. כל לחץ או איום לבדו יכולים להיות כמו חוט דק, להיראות כמתעתע או כמעט לא רלוונטי לפעמים. בשילוב יחד, הם נורא יעילים.
עבור נשים, אלימות מינית, נישואים בכפייה, אלימות פיזית ועבדות, בשילוב איום באלימות פיזית ושליטה בטלפונים סלולריים, הם נקודות לחץ הלוכדות נשים ברשת חונקת. גברים ונערים, לעומת זאת, מסתכנים בחטיפה, בכלא, מכות, בחשיפה להאשמות שווא או בהכרח להצטרף למיליציות או כנופיות פשע.
אנו חוזרים על כך מדי שנה: קשה לאסוף נתונים מהימנים על מספר קורבנות האונס וההתעללות בשל אמונה: במדינות רבות הדיווחים נדירים, מסיבות תרבותיות וחברתיות. עם זאת, נתון התחלתי מינימלי, על פי הערכותינו המוצלבות עם עדויות שנגבו, הוא 2.622 (היו 2.126 בשנה שעברה), שאליהם מתווספים למעלה מ-609 נישואים בכפייה. אלו הם קצהו של קרחון הרבה יותר מרשים. פגיעות ביתית משפיעה במיוחד על נשים וילדים בני מיעוטים.
מהם האתגרים והסיכויים לעתידם של הנלחמים נגד הרדיפה?
קודם כל, חופש הדת הוא זכות יתומה של ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, כלומר, הוא מעט מאוד מבוקש ומבוקש; נראה שמנהיגי המדינות החברות באו"ם עדיין לא בשלים לדיון אמיתי בנושא הנושא הזה. זה ראוי לתגובה מפורטת יותר, אבל הנחת היסוד היא לצלם את המציאות: חופש דת נשלל מנוצרים ב-78 מדינות שהן חלק מהאו"ם. הקושי הראשון הוא אפוא זה: הכרה בחופש הדת כבסיסי לאדם ומכינה להתקדמות אנושית, חברתית וכלכלית.
אוסיף כי רדיפה דיגיטלית, עם הופעתה של בינה מלאכותית המיושמת על ניטור אזרחים, מעוררת חששות רבים: לא רק הקושי בהעברת כספים ומשאבים, אלא גם אנשים מפוקחים יותר ויותר, והמקרה בסין הוא סמל, נתון ל לחץ במקרה של התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם רשויות דמוקרטיות פחות או יותר. המודל הסיני של פיתוח ללא זכויות ושליטה חזקה (דיגיטלית) בחייו של האזרח גורם להתגיירים באסיה, אמריקה הלטינית ואפריקה, מה שמדאיג מנקודות מבט רבות.
לסיום, בפשטות, הייתי אומר את המשבר הפנימי בעולם האסלאמי, שנראה שלא "יודע לפתור את עצמו": 10 מתוך 13 המדינות שמפגינות רמה של רדיפה ואפליה שניתן להגדיר כקיצונית (מסומנת ב- אדום ב-WWL שלנו), מציגים את הדיכוי האסלאמי כמקור לרדיפה עיקרית. אני מדבר על מדינות כמו סומליה (2), לוב (3) ותימן (5), שבהן הרדיפה קשורה לחברה אסלאמית שבטית, קיצוניות פעילה וחוסר יציבות אנדמית במדינות אלה, אבל גם ניגריה (6) ופקיסטן (7) ברמות האלימות הגבוהות ביותר, ולאחר מכן סודאן (8), איראן (9) ואפגניסטן (10) שם הטליבאן משוכנעים שהם חיסלו את הנוכחות הנוצרית, ולבסוף סוריה (12) וסעודיה (13), 2 מדינות נוספות שבהן הדיכוי האסלאמי הוא תמיד המקור העיקרי.
צילום: Open Doors Onlus
