חיילים סינים ייסעו לרוסיה כדי להשתתף בסדרת תרגילים משותפים. בתמרונים ישתתפו גם נציגות מבלארוס, הודו, טג'יקיסטן ומונגוליה.
לפי פתק של משרד ההגנה הסיני, התרגילים יתקיימו בעקבות הסכם שיתוף פעולה דו-צדדי שנחתם על ידי המדינות שייקחו חלק ביוזמה. זאת ועוד, אין זו הפעם הראשונה שהצבא הסיני משתתף בתמרונים צבאיים שאורגנו על ידי הרוסים. התרגילים האחרונים שארגנה מוסקבה מתוארכים לשנת 2018. באותה הזדמנות, סין שלחה למעלה מ-3.000 חיילים, יותר מ-900 כלי רכב ו-30 מטוסים כולל מפציצי קרב ומסוקים. יתר על כן, רגע לפני פרוץ הסכסוך הרוסי-אוקראיני, שי ג'ינפינג ולדימיר פוטין הודיעו שהם רוצים ליצור שיתוף פעולה "ללא גבולות" בין מדינותיהם.
התרגילים כונו "ווסטוק 2022", שפירושו מזרח ברוסית, ויתקיימו במחוז הצבאי המזרחי של רוסיה, הכולל חלק מסיביר והמפקדה שלה בחברווסק, סמוך לגבול עם סין.
גם אם בייג'ין הכחישה שהשתתפות ה-PLA בתרגילים המשותפים אינה קשורה למצב הבינלאומי והאזורי הנוכחי, ברור שהציר עם הקרמלין נראה כעת בלתי ניתוק.
למרבה הצער, כל זה הוא תוצאה של הטעויות החוזרות ונשנות שעשה המערב נגד מוסקבה. להשלכות יש השלכות על השווקים הפיננסיים החוששים מהסלמה של המשבר הגיאופוליטי לא רק באוקראינה, שם פגעה רוסיה בשתי ערי נמל בעקבות הפיצוצים בקרים, אלא גם בטייוואן.
רוסיה צופה שמחיר יצוא הגז הממוצע יוכפל השנה ביותר מכפול ויגיע ל-730 דולר ל-1.000 מ"ר, לפני ירידה הדרגתית עד סוף 2025, עקב ירידה ביצוא מהצינורות שלה, על פי דיווחים. סוכנות הידיעות רויטרס.
מול חירום פוליטי וכלכלי זה, נראה כי אירופה אינה מסוגלת להגיב, נראה כי היא נכנסת למשבר בלתי הפיך בדיוק בגלל שהיא פתוחה במספר חזיתות.
קודם כל ההיבט הפוליטי: חוסר היכולת לייצר קו דיפלומטי משותף למשא ומתן על הפסקת אש עם מוסקבה הולך יד ביד עם השטחה מוחלטת של רצונה של וושינגטון. לאמריקאים יש את כל האינטרסים שהסכסוך יימשך, למרות שהסתירות העצומות בתמיכה בנשיאות האבסורדית של זלנסקי עולות גם מהן.
ההיבט הכלכלי: אירופה צריכה גז רוסי! בסתיו, במיוחד באיטליה, יתפוצץ משבר האנרגיה, עם עלייה מתמדת של אינפלציית מחירים שתפגע במעמד הביניים (או במה שנשאר ממנו). בחודש שעבר נסע דראגי לאלג'יר כדי לנהל משא ומתן על הגדלת אספקת הגז מהמדינה הצפון אפריקאית, השווה ל-4 מיליארד מ"ק נוספים (בשנת 2021 ייבאנו 21 מיליארד מ"ק גז מאלג'יריה).
בשנה שעברה, רוסיה סיפקה לנו יותר מ-29 מיליארד מטר מעוקב של גז, השווה ל-40% מהצרכים הלאומיים. באופן כללי, האיחוד האירופי בשנת 2021 היה תלוי מאוד ברוסיה, כאשר יבוא הגז הגיע ל-45% מהסך הכולל, או כ-140 מיליארד מ"ק בשנה.
לאחר מכן? האם אנחנו מקבלים את שאר הכמות מהאמריקאים, מהקטרים, מהמצרים? גז נוזלי (LNG) שיעלה לנו פי שניים, הן מבחינת רכישות והן מבחינת הגזים?
בתוכנית של ממשלת איטליה לגיוון מקורות אספקת הגז, ה-LNG ימלא תפקיד בעל חשיבות גוברת. במחצית הראשונה של 2022 היוו LNG 17% מהגז המיובא, 20% יותר מאשר ב-2021. מקטאר, שהיא הספקית הראשית, וממצרים, צפויים להגיע ב-3 2022 מיליארד מ"ק נוספים ועוד 5 מיליארד ב-2023, שאליו יתווספו 5 מיליארד נוספים מקונגו בשנים 2023-2024. בנוסף, יגיעו זרמים חדשים מארצות הברית, כפי שהבטיח (במחיר גבוה) הנשיא ביידן לאיחוד האירופי. עם זאת, ה-LNG זקוק להחדרת מגזים מחדש לרשת, באיטליה מפעלי הגיזה הפועלים כיום נמצאים בליבורנו, ספציה ורוביגו.
בקיצור, החורף הזה בואו נתכונן להדליק פחות את המחממים.
צילום: הפדרציה הרוסית
