ברוניי, מלזיה, הפיליפינים, טייוואן, וייטנאם, דרום קוריאה, יפן וסין. ים סין הדרומי, המשופע באיים קטנים, סלעים וחצרות, נמצא במרכז מחלוקת טריטוריאלית המעמידה ריבוי מדינות זו מול זו. המתיחות שהתגברו בשנים האחרונות, מכיוון שסין השיבה כ -2.000 דונם של אדמה במבצע חפירה מאסיבי, ואז בנתה שדות תעופה, נמלים ומגדלורים.
השאיפות הסיניות אינן אחרונות לפי זמן על שטח המדינה בשפלות שבייג'ינג מכנה את האיים נאנשה. בחמישים השנים האחרונות כל המדינות באזור טענו לסמכות על האיים. טייוואן כבשה את אחד מאיי הארכיפלג במלחמת העולם השנייה. לפיליפינים, וייטנאם (המחלוקת את איי פרצל לסין) ומלזיה, כולם מאחזים מתקדמים.
סין החלה את כיבושה של סלעים ואיים בסוף שנות השמונים.ההתקדמות הסינית, בהשוואה בין תמונות לוויין מה- 1980 במרץ אשתקד ל -30 בינואר אשתקד, מראה את היקף ההתקדמות הסינית בבניית אי בשוניות גאבן. בתוך בשפלות. הסינים התאוששו 2.000 דונם בפחות משנתיים: יותר משמונה קילומטרים רבועים, בערך 90 מגרשי כדורגל.
במהלך נסיעתו האחרונה בוושינגטון אמר הנשיא שי ג'ינפינג בספטמבר האחרון כי "אין לסין כוונה לצבא את האיים". חבל שמפציצים ארוכי טווח מסוגלים להמריא מאותם רצועות נחיתה על פי ניתוח המחקר המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים. משרד החוץ הסיני אמר אז כי גם המבנים המלאכותיים באיים יהיו בעלי אופי צבאי. ממשלת ארה"ב טרם נקטה עמדה ביחס למחלוקות טריטוריאליות בים סין הדרומי, אך קראה לסיום מיידי של עבודות השיבוץ.
אבל מה מסתירים באופן פרטלי? האזור עשיר במשאבי טבע. אזורים מסוימים, במיוחד לאורך חופי מלזיה וכמה קילומטרים מווייטנאם, הוכיחו כי הם עשירים בנפט ובגז. קרקעית הים מסביב בשפלות, רשמית שטרם נחקר, יכול היה להסתיר נפט ומשאבי טבע אחרים.
