פנטגון, רשמי: "הייתה לנו תחנת חלל צבאית בשנת 1965"

(של פרנקו איק)
31/10/15

בשיאה של המלחמה הקרה, פנטגון השיק תוכנית חלל מסוכנת. הפרטים פורסמו רק אתמול, לאחר סיור לאומי פירטה 825 מסמכים רשמיים הנוגעים לפיתוח תוכניות חלל צבאיות. בסוף שנות ה -1960 הצליח חיל האוויר לפתח פלטפורמה מסלולית המסוגלת לצלם את ברית המועצות בפרטים חסרי תקדים. אבל הלוויין הענק הזה (שאורכו קצת פחות מ -25 מטר) תוכנן גם כדי לאכלס שני מרגלים על סיפונו.

מעבדת מסלול השלטים המאוישת תוכננה לשאת צוות של שני אסטרונאוטים צבאיים שהיו גרים על גבי החללית במשך 40 יום משימות מאות קילומטרים למסלול כדור הארץ. מצויד בטלסקופים חזקים ובמכ"ם, הוא יכול היה לזהות את כל מה שקורה בברית המועצות. ה- "MOL" נשמר עד היום בהאנגרים של חיל האוויר. ענק, ארוז. באותה תקופה, כשהפיתוח שלה הושלם, הוא גם הפך לסיוט. אילו זוהתה, התגובה הסובייטית הייתה יכולה לעורר סכסוך גרעיני. כשניקסון ביטל את התוכנית בשנת 1969, תוכנית ה- MOL כבר בלעה 1,5 מיליארד דולר (עשרה מיליארד כיום) ותדרוש 17 אחוז מכל תקציב המחקר השנתי של חיל האוויר במשך זמן רב.

בתזכיר משנת 1968 נכתב: "ה- MOL יכול להגביל פרויקטים אחרים המסווגים בעדיפות הגבוהה ביותר עבור חיל האוויר." התוכנית אמנם הוכרזה בשנת 1963, אך קיומה של החללית הוסתר במשך 50 שנה ונחשף רק לפני מספר שעות. ה- MOL יושק באמצעות רקטת טיטאן, ותופעל על ידי תאים סולאריים. משך המשימה המקסימלי היה 40 יום. הצוות ישתמש בתרמיל כניסה חוזר (בנוי) כדי לחזור לארץ. ה- MOL, למעשה, הייתה "תחנת החלל הסודית הראשונה" בהיסטוריה. על פי המסמכים הנסווגים, נודע כי ה- MOL היה נכנס לשירות משנת 1970 לשבע משימות שכבר נקבעו. השניים הראשונים היו משמשים לבדיקת כל המערכות. מהשלישית ואילך יתחיל הניטור בשטח ברית המועצות.

בשנת 1966 המריאה רקטת טיטאן מכף קנוורל כשהיא נושאת דגם של MOL. אולם בכל ההערכות שבוצעו באותן שנים, אימתו של תגמול סובייטי אם התגלה ה- MOL הייתה מוחשית. שר החוץ, דיקן רוסק, כתב בהערה חסויה שנשלחה לשר ההגנה מקנמרה בשנת 1965: "סביר להניח כי אנו יכולים להיתקל בבעיות בעלות אופי פוליטי, אולי בעל קושי ניכר, אם היו מזוהים עם ה- MOL".

יש לציין כי כבר בשנת 1963 אישר האו"ם החלטה האוסרת על מיליטריזציה בחלל. וושינגטון ומוסקבה הן בין החותמות הראשונות. MOL, לעומת זאת, היה כל מה שהאמריקנים טענו שלא יצרו. רוברט קראניץ ', קצין בקרת נשק במחלקת המדינה כתב בינואר 1966: "אם הסובייטים יגלו את MOL, הם היו יכולים להשתמש בה כדי להכפיש את המדיניות האמריקאית. אסור ש- MOL לעולם יופיע בזירה, עליה להיות מוגנת מדעת הקהל ".

כישלונה של ה- MOL להיכנס לשירות נגרם יותר על ידי טכנולוגיות חדשות בשטח מאשר על ידי החשש להפר את האיזון העולמי. עד לפני מספר שנים, פער הזמן בין הטכנולוגיה שבידי הצבא לזו הידועה לאזרחים נאמד בכ- 25/30 שנה. אולי הפער בולט עוד יותר היום ממה שאפשר לדמיין.