החדשות האחרונות על תנועות הכוחות הרוסיים לעבר חצי האי קרים מדברות על שלושה גדודים של ה- VDV (Vozdušno-desantnye vojska)), הכוחות המוטסים, באופן רשמי להשתתף בתרגיל. כך לדברי שר הביטחון, סרגיי צ'וגיו, והוסיף כי מדובר בתגובה לאיומי הברית.
בנוסף, הורה הקרמלין על חסימת הניווט למשך חצי שנה (בין התאריכים 24 באפריל עד 31 באוקטובר) לאורך חופי חצי האי קרים, ובכך אוסר על גישה לים השחור, שם יבצע חיל הים של הפדרציה הרוסית. תמרונים צבאיים לשבועיים הקרובים.
שלושת האזורים שנפגעו מאמצעי זה הם הקצה המערבי של חצי האי קרים, דרום סבסטופול ואזור קרוב למיצר קרץ ', המחבר את הים השחור לים אזוב, הוא בעל חשיבות מהותית ליצוא התבואה והפלדה האוקראיני.
נאט"ו מעריך כי גודל הכוחות שהועברו לפיכך לגבול המערבי של רוסיה הוא בסביבות 40.000 חיילים. במילים אחרות, תנועת חיילים חשובה כמו זו שנצפתה בשנת 2014, כלומר בתחילת פעולות האיבה בין הבדלנים הפרו-רוסים של דונבאס לבין הכוחות האוקראינים. פעולות האיבה שאחרי הפסקת האש השברירית בשנת 2020, התחדשו בשבועות האחרונים.
הגנרל טוד וולטרס (צילום), המפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה, העריך את הסיכון לפלישה אפשרית לאוקראינה על ידי רוסיה כ"בינונית-נמוכה "בשבועות הקרובים. זה למעשה מה שהוא אמר במהלך דיון בקונגרס ב -15 באפריל.
עם זאת, ממשלת קייב הרבה פחות אופטימית. שגריר אוקראינה בגרמניה, אנדריי מלניק, מצטט את נתוני המודיעין האוקראינים במהלך ראיון עם הרדיו הגרמני דויטשלנדפונק , אמר כי רוסיה מציבה 90.000 חיילים בגבולות מדינתה. "אנו מניחים שהמספר הזה עולה ל -110.000: זה חצי מכל הצבא שלנו"בהמשך הוסיף.
"אנחנו תקועים במצב קשה ומסוכן ביותר. הקרמלין מבקש להשמיד את אוקראינה כמדינה וכעם. זה ימחק אותנו מהמפה בימים הקרובים "המשיך הדיפלומט לפני שהתחנן לתמיכה מערבית נוספת בכוחות אוקראינים.
"איננו זקוקים רק לביטויי הסולידריות שקיבלנו. [...] אבל עם כל הכבוד, הצהרות אלה לא יעזרו לנו הרבה "אמר מלניק בהתחשב בכך שהנשק שהועבר, במיוחד על ידי ארצות הברית (טילים נגד טנקים) כִּידוֹן, למשל) לא יספיק בכדי לעצור התקפה רוסית אפשרית.
"עלינו לחדש את הצבא האוקראיני. אנחנו זקוקים למערכות נשק משוכללות כדי לחזק את ההגנות שלנו "אמר השגריר. מעל לכל, מה שהכי חשוב לקייב הוא חברות בנאט"ו, שכבר נדחתה בשנת 2008.
"הגיע הזמן לקחת צעד קדימה, להזמין אותנו להצטרף לאיחוד האירופי ולנאט"ו, כי אנחנו לא רוצים להצטרף להתחנן. לא רק שזה יהיה הוגן, אלא זה גם מה שאזרחי אוקראינה מבקשים "נשיא אוקראינה זלנסקי גם אמר בנושא זה בראיון שפרסם Le Figarò.
החברות בנאט"ו ובאיחוד האירופי הפכה לחשיבות חיונית עבור הממסד האוקראיני, אחרת יהיה צורך למצוא פתרונות אחרים.
"או שאנחנו חלק מברית כמו נאט"ו ואנחנו תורמים גם לחיזוק אירופה זו, כך שהיא תהיה בטוחה יותר בעצמה, או שיש לנו רק אפשרות אחת: לשקול מעמד גרעיני"אמר השגריר מלניק.
עד לפני מספר שנים אוקראינה הייתה מעצמה גרעינית, השלישית בעולם במספר ראשי הנפץ (כ -1.700), הודות לארסנל שהשאירו כוחות הטילים בשטחה לאחר קריסת ברית המועצות. מאז עצמאותה תבעה קייב בעלות על כלי הנשק הללו, והרחיקה עד כדי דחיית פרוטוקול ליסבון (מיום 23 במאי 1992), אשר חתמה על ידי ארצות הברית וארבע רפובליקות סובייטיות לשעבר, הכירה ברוסיה כיורשת היחידה לארסנל הגרעיני. של ברית המועצות המומסת.
עם זאת, על ידי קבלת התזכיר של בודפשט (1994), הסכימה קייב להצטרף ל- NPT (הסכם אי-הפצה). בתמורה, אוקראינה הייתה מקבלת ערבויות רבות מרוסיה (אך גם מארצות הברית, צרפת ובריטניה) באשר לשלמותה הטריטוריאלית.
נסיגה אפשרית של קייב מהאמנה תוביל לתוצאות דיפלומטיות חמורות מאוד ותהווה איום חמור מאוד על רוסיה.
צילום: MoD אוקראינה / DoD של ארה"ב
