הגדות החמושות של רויאבה, כורדיסטן הסורית, הם למעשה ה- YPG, יחידות ההגנה הפופולריות. בכאוס של סוריה הם מייצגים את אחת הנוכחות האמינות ביותר מבחינת המשכיות מבצעית, במיוחד מתוקף שורשיהן בשטח. הצד הצפוני-מזרחי של סוריה הוא הגזרה המערבית של כורדיסטן הגדולה המשתרעת אז כמעט לעירק, איראן וצפונה לטורקיה במשך 400.000 קמ"ר (איטליה ופורטוגל יחד). 50 מיליון נשמות המחלקות את עצמן בארבע מדינות שונות.
חזית YPG תפעל באופן תיאורטי בין העיר הכורדית אל חסכה בצפון לבין הפרת בדרום, עד לעיר הערבית ראקה, "בירת" המדינה שנקראה המדינה האיסלאמית. עם זאת מכוח הנסיבות הוא משתרע על כל החגורה לאורך הגבול הטורקי, ומגיע לעיר קובנה המפורסמת כיום, ערבית יותר מכורדית.
מבחינה הגיונית, המגזר המושפע מ- YPG הוא מכריע מבחינה אסטרטגית למדידת ההתקדמות של מיליציות איזיס. שליטה בגבול טורקיה תבטיח לקליפת המשכיות טריטוריאלית עצומה, עם קווי אספקה אינסופיים.
לצדם של הכורדים, תלוי ברגע, שניהם עריקים של ה- ESL (צבא סוריה החופשית), כוח האופוזיציה העיקרי לממשלת אסד, כמו גם הכוחות הסדירים של דמשק. האויב המשותף איזיס משותף לכולם, כולל מטוסי קואליציה בהובלת אמריקה הנמצאים לעתים קרובות במצב הגרוטסקי של עזרה בעקיפין לחייליו של אסד, כפי שקרה ביולי 2015 במהלך כיבוש אל-חסאקה.
לכן הגיוני שארצות הברית ראתה זה מכבר את ה- YPG כבעלת ברית המתאימה ביותר להתמודד עם כוחות הח'ליפות. בנוסף למיומנויות וידע של האזור, הם אלו שמייצגים ככל הנראה עלות אידיאולוגית נמוכה יותר. בהקשר זה, יש לזכור שמטוסים מסעודיה, האמירויות, בחריין וירדן, כל מדינות ערב המונות סוניות, אויבים היסטוריים של השיעים מדמשק (ובני בריתם האיראנים) הם גם חלק מהקואליציה האנטי-איזיסית בסוריה.
לפיכך סיוע ארה"ב ללא תנאי לכורדי YPG יהיה אפוא ההתפתחות הטבעית ביותר של המשבר הסורי, לפחות בחזית הצפונית העדינה.
הבעיה המבנית של ה- YPG היא טורקיה. 
אנקרה אינה יכולה להרשות לעצמה חולשות בשאלה הכורדית ורואה במיליציטים חמושים מעבר לגבול הדרום-מזרחי איום ממשי על ריבונותה, במיוחד לאור הקשרים הבלתי מוסווים בין YPG ל- PKK. מתוקף המשקל שיש לה בברית האטלנטית, טורקיה בסופו של דבר משפיעה באופן ישיר על התמיכה המערבית בכורדים הסורים, ובכך למעשה מאיטה אותה.
ואכן, ישנם פרקים האומרים רבות על עמדתה של אנקרה בהקשר הסורי, עד כדי חשיפת פריסתה בפועל לצד המיליציות האיסלאמיסטיות. לכידת חיילים טורקים בעקבות הג'יהאדיסטים בקובנה ומעברם של אנשי מיליציה של איזיס בשטח טורקיה כדי להקל על המצור על העיר היו המקרים הבולטים ביותר ביוני האחרון. אותם כוחות שנפרסו דרומית-מזרחית ליזום פעולות פנטום נגד האיסלאמיסטים מגויסים למעשה כנגד תחיית ה- PKK, פעילים במיוחד לאורך כל קיץ 2015.
האמביוולנטיות של אנקרה כלפי דאעש ממשיכה למעשה הרבה יותר רחוק. הטריפטיך הסוני עם סעודיה וקטאר הוא שותפות מוכחת לא רק ברמה התיאורטית והאידיאולוגית, אלא לובש צורות מבצעיות בתיאטראות בינלאומיים שונים. בלוב, טורקיה מממנת את החזית האסלאמיסטית של דרנה, בתימן היא לצד הסעודים בניסיון לקרר את ההתקוממות השיעית של ההוטי. אם אנו חושבים שהיחסים עם ישראל, ידידם הטורקי המסורתי, נמצאים בשפל של כל הזמנים, המוות נפטר.
הדינמיות החדשה של אנקרה מביישת את בני ברית נאט"ו והיא סימפטומטית של שני גורמים בהיבטים מטרידים:
- סיבוב משמעותי בעמדות הווידוי של טורקיה הנוגד את המערבנות החילונית שנקטה על ידי אטאטורק בשנות העשרים. http://www.difesaonline.it/geopolitica/tempi-venturi/lepanto-ieri-e-oggi-la-turchia-si-muove
- קיטוב רב יותר של העולם האסלאמי בשתי חזיתות: האחת בחסות איראן השיעית; האחרים ממונרכיות המפרץ הסוני, שלמרות היותו חלק מהקואליציה נגד איזיס, הם אומרים שהם בעלי הכספים מצדדים רבים.
אמריקה של אובמה אינה יכולה להרשות לעצמה דמעות עם החזית הסונית בה טורקיה ממלאת תפקיד גדול יותר ויותר. מעבר לבריתות המסורתיות, טורקיה וסעודיה הן גם מהותיות במונחים אנטי-רוסיים ברמה הגיאו-פוליטית האחרונה: טורקיה היא המרכיב האסטרטגי האחרון של חצי מעגל קרים-קווקז-סוריה, תיאטראות בהם הנוכחות הצבאית של מוסקבה הכל חוץ מסמלי.
ריאד מצידו נדרש לשמירה על ייצור נפט גבוה וכתוצאה מכך פיחות את הרובל. יש רבים החשודים כי מינויו של פייסל בן חסן הסעודי לנשיאות הקבוצה המייעצת של מועצת זכויות האדם של האו"ם (בדיחה לכולם ...), נופל במערכת השימון של בעלי ברית הכרחית לארה"ב.
אל תרגיזו את הסעודים ובעיקר הטורקים, שכן אמריקה כיום זו דוגמה. עובדה זו מוסברת, כפי שפורסם בוושינגטון פוסט, כי אספקה אמריקאית שנועדה להיות מצנחת ל- YPG לאורך דרך הרקאקה, ממתינה רק לפקודת הבית הלבן מזה שבועות.
אומרים כי הסיוע מסייע להשלמת המתקפה הכורדית ואף להתאוששותה של העיר, סמלית ביותר לח'ליפות. הכל שקט והאספקה נמוגה, עם כל הכבוד למלחמה באיסיס.
להציל לפחות הופעות או להאכיל את היחסים המצוינים עם טורקיה? אילו משני הצרכים הללו של הפנטגון יכריעו קל למדי לנחש. הכורדים כגרילה הפשמארגה מיובל בעבר עבר לצבא מאורגן אמיתי שכבר עשה כבוד לקהילה הבינלאומית בתיאטרון הסורי. כשהם הולכים לבקש את הצעת החוק, נקודת המבט הקונקרטית ביותר היא שאיש לא עונה. כל עוד טורקיה נמצאת בנאט"ו, לידתה של כורדיסטן תצטרך להמתין יותר.
