לפני 101 שנה, ובדיוק ב- 16 בינואר 1916, הופיע לראשונה אב הטיפוס הראשון של הטנק, הבריטים אִמָא (צילום פתיחה); בעבר כמה כלי רכב עליהם הוחל שריון הועברו בשדות הקרב, אך הם לא היו טנקים אמיתיים.
ממשלת בריטניה מרחיקת העין הזמינה מחקרים מוולטר וילסון ופיליפ ג'ונסון שפיתחו מדיום ששכנע את היררכי המלחמה; לפיכך יוצרו מאה יצירות שאליהן יוחס השם מארק אך זו הייתה אכזבה חצי.
מחציתם נהרסו לאחר מספר מטרים, מכיוון שהארטילריה הגרמנית הצליחה בצורה מושלמת לחדור את השריון הדק של המרקס (10 מ"מ).
אך הטרור שנוצר בעקבות הופעתו בשדה הקרב של כלי המלחמה החדש עורר את הרצון לחקות את הכוחות המזוינים הבריטיים; מכוניות ה- A17V הגרמניות (תמונה מימין) מופיעות במקום ב -1917 בדצמבר 7, מה שהעניק לאשליה הטבטונית שהן יכולות לנצח במלחמה בקלות.
לא היה שום דבר אשלייתי יותר, בשנת 1918, לפני 99 שנה, פרצו טנקים אמריקאים לשדה הקרב ונתנו את חלומותיה של גרמניה; בינתיים הבריטים אחרי מארק החמישי, האבולוציה של הקרב הראשון פירושה שבנה את הטנק הראשון Wippet Medium שמונע על ידי אדם אחד.
צרפת לא רצתה להתעלם ממנה וסדנאות רנו נאלצו לעבוד כדי לנקות את ה- FT הקל והזול; בתרחיש זה איטליה הייתה תלויה לחלוטין בצרפת ובאנגליה, אך עד מהרה החלה פיאט אנסאלדו לייצר את FIAT 3000, ערב ערב שביתת הנשק שנחתם ב- 4 בנובמבר 1918.
כמה חודשים לפני כן, החלוץ הבריטי של אסטרטגיית המלחמה ג'ון פ. פולר פיתח את טקטיקת הקנגורו, תוך שימוש בכלי רכב משוריינים כדי לפרוץ קווי אויב ולהפקיד חיילים מאחורי מתנגדיהם עם השפעות הרסניות, בעיקר פסיכולוגיות.
הגרמנים נעקרו, כוחם של הטרקטורונים שלהם הובס על ידי האינטליגנציה של טקטיקות האויב שב- 8 באוגוסט 1918 באמיינס פרץ את קווי האויב בחזית של מעל 40 ק"מ.
המלחמה מסתיימת אך לא ייצור טנקים; ג'יי וולטר כריסטי האמריקני המציא כלי רכב מהירים, עם מתלים לנוע בקלות על קרקע לא אחידה, צריח מסתובב ושריון נוטה בכדי להסיט את הלהיטים נגד טנקים: ה- T3 המפואר נולד, אנחנו בשנת 1931.
ריגול מלחמה תעשייתי הביא מהר מאוד את הרוסים "להעתיק" את הטכנולוגיות האמריקאיות שהוצעו ב- T34 עד ה- T62, אך החידוש האמיתי היה השימוש ברדיו כמערכת בקרה.
במדינה היפה הייתה זו בניטו מוסוליני שהעניק תנופה לפיתוח טנקים גם אם הגו אותם פשוט כתמיכה בחי"ר או ככלי רכב סיור בהינתן התפיסה המוגבלת שיש לדוכס של כלי רכב משוריינים; כך נולד ה- L3 (תצלום משמאל), סורקים פשוטים עם שני אנשי צוות וחמושים בתותחי מקלעים ובורקי אש.
מלחמת העולם השנייה הפעילה מספר רב של פרויקטים טכניים ואסטרטגיים; הפלישה לפולין הראתה לעולם את כוחו של כלי נשק זה אם נעשה בו שימוש מסוים, הפאנזרים היו טרור נאצי, PzKw I הראשון והבינוני PzKw III ו- IV פרצו את החזית הפולנית ללא מאמץ תוך מספר ימים.
אותו גורל נפל על מיטב הטנקים הצרפתים שרכביהם נגד טנקים התגלו כבלתי יעילים; כלי הרכב האיטלקים בצפון אפריקה התבררו ככרס הבטן הרכה של הציר, לצבא העשירי היו L3s הנזכרים וה- M11s הצנועים אשר נסחפו בקלות על ידי המטילדה המצוידת הטובה ביותר שסופקה לבריטים.
ההגעה לחזית המלחמה של ה- M13 החזקה ביותר עם תותח 47 מ"מ ושריון של 40 מ"מ לא שינתה את גורלם של הכוחות האיטלקיים שנתמכו על ידי הגעת הגרמנים כדי לאזן מחדש את גורל הסכסוך ביבשת השחורה.
אולם החיילים האיטלקים כתבו דפים אפיים באותם רגעים, לא בגלל כוחם של האמצעים העומדים לרשותם אלא בגלל השנינות והאומץ של כוחותיהם; בחזית השנייה הוחלקו הסובייטים על רכבי הפוהר במערכה הרוסית, ה- T34 (תמונה מימין), וה- T76s הסובייטים הוכיחו את עצמם עדיפים על כל הרכבים הטראוטיים
היטלר לא יכול היה להשלים עם המפלגה הזו ותוך חודשים ספורים טייגר אני והפנתר D תוכננו ויוצרו, מצוידים, בין השאר, בכדורי טונגסטן קרביד המסוגלים לחדור את שריון הטנקים הסובייטים.
העליונות הגרמנית באה לידי ביטוי גם על פני הצ'רצ'יל האנגלי והשרמן האמריקני, אך בטווח הבינוני כלי רכב אלה שנבנו בחיפזון בבית המלאכה הגרמני באמצעות פועלים ממחנות העבודה התבררו כלא אמינים לבעיות מכניות שנבעו אולי בגלל החבלות בהן היו קורבנות. אתר בנייה.
פיאט אנסאלדו ייצר אז את ה- P40, מיכל 25 טון ותותח 75 מ"מ. אבל זה היה מאוחר מדי, המלחמה כבר אבדה.
מהתקופה השנייה שלאחר המלחמה הוכנסה תוכנית עולמית להפחתת הטנקים אך ההסכם בין שתי מעצמות העל לא נמצא ולכן בין 1950 ל -1960 נולדו ה- T54 הסובייטי, ה- T55 וה- T62; האמריקאים ענו עם ה- M46-47-48 (תמונה משמאל) הידועה יותר בשם פאטון. האירוע להתנגשות בין הטנקים הסובייטים והמערביים היה מלחמת ששת הימים (1967), אותה ניצחו הישראלים שהשתמשו באמצעים אמריקאים וצרפתים, ההצלחה חזרה על עצמה בשנת 1973 במלחמת כיפור.
הקרבות הגדולים טנקו את הנמר הגרמני, את אברמס האמריקני, את הצ'לנג'ר האנגלי והמרכבה הישראלית בשנות השמונים שנבנו בעזרת טכנולוגיות מודרניות פרצו למקום.
מלחמת המפרץ נמצאת ממש מעבר לפינה, כוחות עירקיים נסחפו תוך מספר ימים (תמונה למטה) ובמיוחד בלילה, בזכות המסגרים התרמיים האמריקנים לעומת הצופים האינפרא אדום של אנשיו של סדאם.
הטנקים ממשיכים את ההיסטוריה הארוכה, 101 שנות תהילה.
(צילום: אינטרנט)
