מנהרות הטרור

23 / 05 / 15

רצועת עזה נחוצה על ידי מספר רב של כבישים שנפרשים לאורך כל שלוחה; מאות פחות פלסטינים נהגו לנסוע פחות או יותר. אך רבים אינם יודעים שעזה נוספת חיה בתחתית, מסובכת יותר ובוודאי פחות תכופה.

רשת תקשורת מחתרתית חיונית שבנייתה, בתוך מספר שנים, קלטה חלק גדול מההון העומד לרשות חמאס, הסיעה הפוליטית שמאז 2006 שלטה בחגורה הדקה של השטח הפלסטיני. מאז השנה בה תנועת ההתנגדות האיסלאמית (המשמעות של חמאס) ביססה את עצמה ככוח פוליטי המתנגד לאל-פתח, היחסים עם ישראל עברו מעורבות דרמטית. אסטרטגיית המתיחות כלפי תל אביב, מיושמת על ידי חטיבות אל-קסאם, הובילה לסדרת פעולות טרור "ברק" נגד יישובי הקיבוץ הסמוך לגבול. הסתננות מחבלים לשטח ישראל מתרחשת, למעשה, בזכות רשת מנהרות צפופה שנחפרו על ידי אנשי חמאס בתקופות ההפוגה עם תל אביב; ודווקא בזכות השלום והסיוע ההומניטרי המיועד לעזה, פלסטינים אספו את כל החומרים הדרושים תוך זמן קצר כדי לייעל את הגלריות שלהם ומתוחכמים יותר.

כלכלה ושווקים במנהרות

החל מחודש יוני, האמברגו שהטילו הישראלים וממצרים לרצועת עזה יצר בעיות חמורות באוכלוסייה, שהביאה להיחלשות הדרגתית של משאבי המזון והאנרגיה החלשים. מרגע שנחסמו הסחורה, הישראלים הם שהקימו כמה וסחורות עשויות לחצות את הגבול. המצב הפך ביקורתי במיוחד בדרום הרצועה, שם ניסו תושבי העיר רפיח שוב ושוב להפר את הגבולות עם מצרים. הצעדים האפשריים והבטוחים היחידים לקבל מזון, אך לא רק, ירדו למחתרת: רשת של מנהרות, שהתחילה מרפיח, עקפה את "מסדרון פילדלפיה" והגיעה לסיני. מה שמכונה "מנהרות כלכליות" כבר נסעו בשנות ה -80 על ידי מבריחים רבים שהחליפו מזון, אלא גם זהב, סמים ומעל לכל כלי נשק. בזמנו היו הפקדים מתונים יותר והמוצרים זרמו ללא מכשולים רבים מדי. לאחר הסכמי אוסלו והקמת חומת החלוקה, נעשתה עבודתם של המבריחים קשה יותר, ואילצה אותם לפתרונות חלופיים ולהרחיב את מערך המעברים הן למצרים והן לישראל.

בניית מנהרה - תנו לנו להשהות כרגע רק למטרות מסחריות - היתה פרשת זהב. כל סיעה פוליטית תרמה תרומה נמרצת למטרה זו, והשתלטה על בניית דרך תת-קרקעית, שלעתים ייצגה השקעה כלכלית אמיתית. החפירה של עלות מנהרה מ- 80.000 ל- 200.000 דולר, תיאורטית הוצאה בלתי סבירה לקופת החמאס, אשר לצורך איסוף הכספים הסתמכה על כוחם המשכנע של האמאמים. בכל המסגדים הסיתו הכהנים את המאמינים לבצע את כספם למיזם החדש הזה נגד "הכופרים" וכשמישהו מת, קבור על ידי מטרים של אדמה, הוא היה שווה עם קדוש מעונה של האסלאם.

למרות הסיכונים הכרוכים בכך, דרכי התקשורת החשאית גרמו לתנועה האיסלאמית להכנסות מספיקות בכדי לשלם את שכרם של 75.000 עובדים, ובערב עופרת יצוקה בסך הכל, המנהרות הניבו הכנסה חודשית של כ -36 מיליון דולר. זו הסיבה שהמנהרות הכלכליות, בניגוד למנהרות הצבאיות, הוכפפו מייד לשליטת ברזל של משרד הפנים שהקים את נציבות פרשת המנהרות (TAC) במטרה להסדיר ולאחד את היקף העסקים שנוצר בתת-הקרקע. המנהרות ששימשו לסחר במזון בהחלט לא היוו איום רציני על ישראל, אם כי בנוסף למזון ודלק, עברו כמויות גדולות של אמצעי לחימה שהתחמשו למחבלים. לאחר מבצע "עופרת יצוקה", חמאס ניצל את ההפוגה הארוכה בכדי לחפור דרכים תת-קרקעיות חדשות; אולם הפעם לא היה מדובר בהעברת מזון או כלי נשק, אלא ישירות קבוצות חמושות מוכנות לשחרר את המתקפה שמעבר לגבולות ישראל.

המתקפה המחתרתית

ההכנסות ממנהרות מסחריות, שנוספו לכניסת סחורות הומניטריות, מובטחות למפלגת חמאס כמקור משמעותי של הישרדות, גם אם ההטבות לא היו שוות לאוכלוסייה. לדוגמה, זרם של חומרי בניין, כגון מלט, שימושי לשיקום שטחים גדולים של המדינה, הוסב לכבישים לא לגיטימי באמת.

בשנת 2006 חטיפתו של נהג הטנק גלעד שליד והמשא ומתן הארוך והמייגע לשחרורו היו רק תחילתו של תרגול שמאז יולי 2014 עבר הסלמה מסוכנת. ב- 17 ביולי 2014, 13 לוחמי חמאס חדרו למנהרה לקיבוץ סופה, קרוב לגבול. במקרה הצליח צה"ל ליירט את הקבוצה לפני שנכנסה לכפר: שני חיילים ישראלים מתו בעימות. ב- 21 ביולי, 30 מחבלים הגיחו מעבר לגבול כשהם מחופשים לחייבי צה"ל המנסים לתקוף את קיבוצי ארז וניר עם. ארבעה חיילים ישראלים מתו בהדחתם של התוקפים. רק שבעה ימים לאחר מכן, ב- 28 ביולי, הופיעו כמה גרילה בפתח מנהרה ליד קיבוץ נחל עוז והרגו חמישה חיילים. רצף ההתקפות הללו והשיגור במקביל לרקטות קסאם גרמו לתגובה הישראלית ולמבצע "קצה מגן". אם היצירה העיקרית של יירוט והרס הרקטות הופקדה על מכשיר כיפת ברזל, אותה שלווה לא הייתה חלה על הפיגועים שנערכו במחתרת. הבעיה העיקרית של המודיעין הישראלי הייתה זיהוי מיקום המנהרות, הרחבתן, אך מעל לכל נקודות הגישה והיציאה. על פי דובר צה"ל, סא"ל פיטר לרנר, כוונת הפלסטינים הייתה לפיגוע בו זמנית בתוך ישראל על ידי חדירה של לפחות 200 מחבלים חמושים בכבדות במנהרה. שוב, לדברי לרנר, זה יכול היה להיות סוג של 11/XNUMX ישראלי גם אם זה היה פיגוע שהוכרז. אכן, ממשלת תל אביב תפסה את בעיית הפשיטות הפלסטיניות מעבר לגבולות, אף כי העבר לא היה ללא פרקים דומים.

ביולי התמקדה ההתקדמות הצבאית של צה"ל בעיקר באזורי הגבול שבהם התמקמו הישראלים ביחידות 2014: חטיבה משוריינת, שלוש חטיבות חי"ר, אך מעל לכל צוותי הגאונים המוכשרים למלחמה במנהרות. המטכ"ל העריך את קיומו של מנהרות 20.000, שאורכו לפחות שלושה קילומטרים ועומק מעבר למרחק של 60, אך מה שגילו הישראלים בשטח, עלה בהרבה על ציפיותיהם. צה"ל חשף, למעשה, יצירות מופת של אדריכלות תת-קרקעית, יעילות ומאובזרות היטב.

במרווח הזמן בין "עופרת יצוקה" לבין המתקפה הישראלית החדשה, חמאס עשה כמיטב יכולתו, באמצעות יותר מ 800.000 טונות של מלט, המון עבודה והרבה כסף. לדברי אנליסטים, מנהיגים פלסטינים השקיעו למעלה ממיליון דולר כדי להשלים את רשת המחתרת, תוך שימוש נרחב במשאבים המיועדים לאוכלוסייה. כך המשיכו ערי רצועת עזה לחיות על סף התנאים האנושיים, בעוד שממשלת חמאס מבזבזת את העבודה והכסף כדי לעורר מלחמה עם ישראל. סכסוך שהיה בלתי נמנע לישראלים, שכן הדרך היחידה לסכל את התוקפנות של המנהרות היתה לפטרל כל בניין בעזה. הטכנולוגיה, מתוחכמת ככל שתהיה, לא איפשרה לאתר במדויק את המיקום ואת התוואי של מנהרה גם משום שקריטריוני החפירה של המהנדסים הפלשתינים הלכו בעקבות לוגיקה פרימיטיבית אך יעילה. חמאס לקח לקחים ממפלגת "חזבאללה הלבנונית", אשר במהלך מלחמת לבנון השנייה הרחיבה את יעילות הביצורים המחתרתיים בעזרתם של מהנדסים צפון קוריאנים וכוח קדס האיראני.

הכלל העיקרי ליצירת מנהרה מבלי לעורר חשד היה התערבות של מכשיר חשמלי כלשהו או שייצר תנודות חריגות של תת-הקרקע; האדמה הוסרה באמצעות מכונות מבוצעות, לרוב מונעות על ידי כוח אנושי בלבד. כדאי לזכור שבקרב העובדים לא היו רק גרילה, אלא גם ילדים שבאופן מדויק על הקסם של מות הקדושים, בילו את ימיהם בחפירות כמו שומות. הקהילה הבינלאומית והמכון ללימודי פלסטין הוקיעו את מותם של כ -160 ילדים, שמתו כתוצאה מקריסה או עייפות, אך מעל כולם קורבנות חפים מפשע. רבים השוו את הרשת המחתרתית הפלסטינית לזו שחפר הייטקונג במלחמת וייטנאם, אולם ישנם כמה הבדלים חשובים מאוד. ראשית, מאפייני המנהרות: אלה שבנו על ידי חמאס הם מתוחכמים יותר, בעלי קירות בטון, אור חשמלי ורוחבם הוא כזה המאפשר מעבר של כלי רכב ממונעים. שנית, הגלריות הפלסטיניות עוקבות אחר תכנון מורכב, ואפילו יותר ברצינות, יש להן כניסה מוסווית לבניינים לא מעורערים כמו בתי ספר, בתי חולים, מסגדים או אפילו מטה האו"ם. כשלעצמו, השימוש במנהרות להילחם, להגן או להזיז חיילים אינו מהווה הפרה של אמנת ז'נבה, אולם - כפי שנזכר ג'יי סקולוב בעלייתו על דאעש - חמאס משתמש באוכלוסייה כמגן אנושי למתקניה, ולכן מתחייב פשע מלחמה חמור.

כדי להטיל מצפון על מצפונו של החמאס ביחס לעמה, קיימת קיומה של קטגוריה שלישית וסופית של מנהרה, כלומר אלה שהוקמו אך ורק כדי להגן על אנשי המפלגה ומשפחותיהם. המקלטים, הממוקמים בדרך כלל במרכז העיר, אינם פוגעים, אך הם מוגנים לעתים קרובות על ידי מבנים שאינם מזיקים ממבט ראשון. ברור שהמנהיגים הפלסטיניים מגלים נטייה נמוכה לקדוש השם ולשתף את האסון באופן קולקטיבי; על פי כמה מקורות ישראליים, איסמעיל הניה, מספר אחד של חמאס, הוא הבעלים של חלקות אדמה ענקיות וישלם סכומי עתק כדי שילדיו ילמדו באירופה ויטפלו בבני משפחתו בבתי החולים בישראל.

טכנולוגיית המנהרה

חטיבת הגולן וחטיבת אקסנומקה גבעתי היו הראשונים שנכנסו לרצועת עזה במטרה לברר היכן נמצאות כניסות המנהרות. לאחר קיומו של מעבר תת-קרקעי, נצטוו החיילים להחזירו למלכודות הנפץ השונות ולהשמידו; עבודה מתישה ומסוכנת משום שהמחקר לא נתמך על ידי עבודת מודיעין נאותה. בנקודה זו ניצל הטרוריסטים את גורם ההפתעה לטובתם, ואילו עבור צה"ל העלות המשוערת של חיי אדם כדי לאתר מנהרה היתה גבוהה מדי. איך לצפות את מהלכי החמאס ומה עם הכלים?

בסוף "קצה מגן" השיגו הישראלים את כל מטרותיהם, חלק גדול מהמנהרות נהרס, אך העתיד לא הבטיח טובות. כפי שכבר קרה, כל הפסקת אש שנכבשה על ידי חמאס פירושה זמן וכסף חדשים להתחיל לחפור שוב את התת-קרקע ולמצוא דרכים חדשות לפגוע באויב הנצח. לכן היה חיוני לממשלת ישראל לרכוש את כל האמצעים הדרושים למניעת בניית מנהרות חדשות. על פי חוות דעתו של הגיאולוג הישראלי ג'וזפה לנגוטסקי, איום המנהרות הוערך מזמן על ידי הפיקוד הישראלי; המלחמה בלבנון של ה- 2006 והמנהרות שבהן פעל החיזבאללה הייתה צריכה לשמש פעמון אזעקה, אך איש לא עשה דבר. אדרבא, מפלגת חמאס למדה את הלקח היטב ושיפרה את איכות הבנייה.

כשחיילי גבעתי נכנסו לגלריות הם נדהמו מהדיוק שנבנו: בטון באיכות מעולה, כבלים חשמליים, מסילות ברזל, כל החומרים מהמעלה הראשונה. אבל איך הם יכלו למצוא את כל החומר הזה? בתום מבצע "עמוד ההגנה", בנובמבר 2012, ממשלת אובמה, לרצות את הקהילה הבינלאומית, לחצה על ראש הממשלה נתניהו להעניק את כניסתו לעזה של כל ציוד הבנייה שימושי לשיקום. עם זאת, ראש הממשלה נתניהו והכנסת ידעו כי הוויתור הזה יעלה ביוקר, ולאור העובדות הם לא טעו.

נכון להיום, יחידת הפיתוח והמחקר של צה"ל פועלת במרץ למציאת מערכת המאפשרת לה ליירט את בניית המנהרות לפני שהן יוצאות לשטח ישראל: העלות המשוערת תהיה בסביבות 59 מיליון דולר. כמה מהחברות הישראליות הטובות ביותר הציגו כמה פרויקטים שמטרתם "להאזין" לארץ. חברת מגנה הישראלית הציעה לחפור מנהרה של 70 ק"מ - לאורך הגבול עם הרצועה - המצוידת בחיישנים מיוחדים המאתרים את תנועות האדמה. לדברי מנהל החברה, חיים סיבוני - שהתראיין לגלובוס - מערכת זו תעביר נתונים בזמן אמת שמועילים לזיהוי היכן נמצא שטח החפירה וכמה גברים עובדים עליו. ארכיאולוג קנדי ​​ידוע, פול באומן, שגילה את האתר לכאורה באטלנטיס, אף התערב בנושא המנהרה. הקנדי עבד זמן מה עם המטה הכללי של צה"ל אליו ציין כי הכלי היעיל היחיד למצוא את הגלריות של חמאס אינו בסוג טכנולוגי אחד, אלא בשילוב ביניהם - מכ"ם, טומוגרפיה בשטח. ומדידה סיסמית. בפרט, דיווח באומן, השימוש ברדאר תת-קרקעי עשוי להיות הפיתרון המתאים ביותר: "הכל תלוי באיזה סוג תדר אתה רוצה להשתמש. למעשה, אתה יכול להתקין מכשיר שרואה 100 מטר מתחת לאדמה, אך ברזולוציה נמוכה או רק 10 מטרים ברזולוציה גבוהה מאוד ". בנוסף, הארכיאולוג הקנדי חזר על עצמו "מכ"ם מתאים במיוחד לאיתות קונסטרוקציות בטון וסורגי מתכת, כל החומרים המשמשים במנהרות דור חדש".

באופן פרדוקסלי, האבולוציה הטכנית של חמאס בבניית מנהרות הפכה לחרב פיפיות. הבעיה השנייה שרודפת את המטכ"ל הישראלי היא שימור חייהם של חיילי צה"ל כשהם נתקלים במנהרה. חודשים ספורים לאחר "Protective Edge" הציגה חברת רובוטים מתל אביב את משרד הביטחון עם הרובוט החדש של מיקרו טקטיקל רובוט, מכשיר קטן ברוחב פחות ממטר ושוקל פחות מקילו של XNXX, אשר יכול לזחול לתוך המנהרה על ידי סריקתם הודות לחמש מצלמות, מיקרופון פנימי ומצביע לייזר. מכשיר זעיר וזריז זה, שניתן להעבירו בקלות על ידי חי"ר, מספק למפעילים הישראלים הזדמנות לראות ולהקשיב מראש מה קורה בגלריה, כדי להיכנס אליהם מודעים לסכנות שימצאו.

הצומת האחרון לפתור הוא איך להרוס את המנהרה בשלמותו, כי קריסה של חלק זה לא מספיק כדי לחסל את האיום. בנוסף כמות טובה של חומרי נפץ, כמה מומחים יש לקדם את השימוש FAE (דלק האוויר Explosives) אשר כוח דומה napalm של מלחמת וייטנאם. הפעילות הצבאית של צה"ל השיגה ככל הנראה את כל היעדים שנקבעו: מרבית המנהרות נהרסו, אך ההימור נותר פתוח עד כמה יידרש כמה זמן ייקח חמאס לחידוש ולחיפויים חדשים. אולם, האסטרטגיה הישראלית החדשה השתנתה, ולבסוף היא מכוונת למניעה על ידי השקעת סכומי כסף עצומים כדי לעצור מחבלים בטרם יתחילו לזחול מתחת לפני הקרקע. הוודאות היחידה נותרת בידי חמאס, ובכוונתה האיתנה לפגוע תמיד בישראל: נגד גישה זו אין טכנולוגיה מיוחדת או נשק המסוגל לעצור אותם.

פאולו פלומבו

(צילום: צה"ל)

הגנת rheinmetal