יום הצי שלנו מנציח את הישג פרמודה ב-10 ביוני 1918. השנה החגיגות יתקיימו ב-9 ביוני בלה ספציה, שם היא הסתיימה זה עתה. Seafuture (אמנה של טכנולוגיות ימיות, ייחודית באגן הים התיכון מכיוון שהיא נערכה בתוך בסיס ימי), מינוי בעל חשיבות הולכת וגוברת הן עבור הים התיכון והן עבור איטליה.
במהלך העבודות האקדמיות של Seafuture התחלנו מהאישור שבמהלך מאות השנים, פעילות אנושית ניצלה שני תחומים, היבשה והים, וכי מאז המאה העשרים, הודות לשינוי הטכנולוגי, נוספו השמיים תחילה, אחר כך החלל, ולאחרונה תחום סייבר.
אנו חיים בעידן המאופיין בתמורות עצומות שלפחות שלוש מהן ראויות לחשיבות מיוחדת והן החזרה של תחרות גיאופוליטית, האצה טכנולוגית ושינויי אקלים.
שלושת התמורות הללו מאתגרות רבות מההנחות שעל פיהם פותחו האסטרטגיות, המדיניות, הצבאות והכלכלות שלנו.
יש לציין כי יש תחרות מחודשת גם בתחום הימי. זו הסיבה שבגללה כבר שנים אנחנו מדברים עליה "קרב רביעי על האוקיינוס האטלנטי", אך ישנו חשש גובר גם בתחרות בים התיכון (המזרחי), במיליטריזציה של ים סין הדרומי על ידי סין העממית או בקוטב הצפוני ובמיצר מלאקה ובמיצר הדרדנלים שבשליטת האוטרקיה הטורקית.
למרבה הצער, איננו יכולים להתעלם ממה שקורה מאז תחילת התוקפנות באוקראינה. מצד אחד יש התנגשויות עזות שמשפיעות בעיקר על מימד היבשה, אבל מצד שני לא ניתן להתעלם מהגידול בנוכחות נכסים ימיים - עיליים ותת-מימיים - שהם אבן היסוד של פעולות הצי הרוסי.
מה קרה לצינור נורד-סטרים 2 (הדינמיקה ומי מהצדדים המתנגשים עדיין לא הובהרה) חייבות לגרום לנו להרהר בבטיחות ובצורך להגן על כבלים תת ימיים, צינורות גז ונפט.
מתקפה עקיפה, היברידית או לא שגרתית תמיד מילאה תפקיד מרכזי הן בחשיבה האסטרטגית הרוסית והן בפרקטיקות הצבאיות. ניתן לכלול בסדרה זו את הנזק לסכר קחובקה, תוך זהירות ראויה בייחוס אבהות. לכן חשוב להתמקד גם בפגיעות של הימים והמים, ובפרט, של היםמתחת למים, בשלב הגיאופוליטי הזה, שיכול להיות מנוצל על ידי יריבים ומתחרים כדי לערער את הרווחה הלאומית והביטחון, או כצורה של כפייה כדי להחליש את האחדות שלנו או את המדיניות שלנו.
במהלך העבודה בלה ספציה, תת שר ההגנה מטאו פרגו די קרמנגו הדגיש עד כמה חיוני מה שקורה מעל ומתחת לפני השטח של הים התיכון הוא עבור ארצנו.
המצאת הצוללות, בתחילת המאה העשרים, שינתה באופן קיצוני את השליטה והוויכוח על הים. באופן ספציפי, בהקשר הגיאופוליטי הנוכחי, עקב חזרתה של תחרות אסטרטגית, האצה טכנולוגית ושינויי אקלים, העולם מתחת למים מקבל, ויקח, חשיבות גוברת:
- כ-80% ממעברי הסחר העולמי דרך הים והצוללות הם האמצעי היעיל ביותר להפסקת הסחר הימי, מכיוון שקשה יותר לזהות אותם;
- קרקעית הים מציעה משאבי טבע משמעותיים: בנוסף לגז ולנפט, שאנו כבר מנצלים, יש עתודות של כסף, זהב, נחושת, מנגן, קובלט ואבץ;
- גז ונפט מועברים גם בצינורות גז ונפט תת ימיים;
- האינטרנט, ולפיכך התקשורת המודרנית, תלויים בכבלים תת-ימיים, שעליהם נעים כ-10 טריליון דולר מדי יום.
כשמדובר מתחת למים, כדאי לזכור שאנו מכירים את הירח הרבה יותר טוב ממעמקי הים וזו הסיבה לכך שהעולם התת-ימי עדיין נותר מאוכלס בדלילות יחסית, בוודאי פחות מאוכלס מהאזורים היבשתיים והאוויריים.
התפתחויות ברובוטיקה, אוטומציה, חיישנים ותקשורת הופכות את העולם התת-ימי להיפתח יותר ויותר לחדירה אנושית חדשה, אזרחית וצבאית כאחד.
השימוש בפלטפורמות בלתי מאוישות, אוטונומיות, חצי אוטונומיות או אוטומטיות מציע הזדמנויות משמעותיות, כולל יכולת לפעול בצורה רציפה יותר באזורים מסוימים, ולכן לבצע יותר ניטור. אבל שימוש זה יכול לייצג גם מלכודת או איום, כאשר מדובר ביצירה של שחקנים או יריבים מרושעים.
התפתחויות בחיישנים מאפשרות הבנה טובה ומעמיקה יותר, בכל המובנים, של העולם התת-ימי, כולל השפעות שינויי האקלים וזיהוי משאבי טבע לניצול. יש לעודד, לתמוך, להסדיר ואף לפקח על פעילות צוללת מוגברת זו.
לבסוף, תקשורת גדולה ואינטנסיבית יותר בין פלטפורמות פני השטח, התת-מימיים וקרקעית הים מייצגת מהפך חשוב עבור העולם מתחת למים.
השימוש במזל"טים תת-מימיים מסחריים הוא כיום עובדה: הם יכולים להיות מקור בידור, יכולים להיות להם מטרות מסחריות, אבל הם יכולים לשמש גם למטרות צבאיות. עם זאת, ניתן ליירט את הרחפנים הללו, לחטוף אותם או לחלץ בזדון את המידע שהם אוספים, כפי שאנו רגילים כיום עד כאב לסוגים שונים של התקפות סייבר, מהונאות דיגיטליות ועד חסימת מערכות מחשב שלמות.
כשמדובר מתחת למים, בדרך כלל חושבים על איומים צבאיים המצויים מצוללות ואיומים היברידיים על כבלים וצינורות גז ונפט. למרבה הצער, האיומים הללו לא יסתיימו וכנראה יגדלו בעוצמתם ואז עלולות לצוץ גם מלכודות חדשות. תקשורת תת-ימית, יותר ויותר תכופה ואינטנסיבית, תהיה נתונה באופן מציאותי להתקפות גוברת לאיסוף מידע בזדון, אך גם כדי להונות מפעילים ואפילו לחטיפת מערכות תת-מימיות, עם או בלי צוות על הסיפון.
ניכר אפוא שנראה יותר מהכרחי להצטייד לעתיד זה, מנקודת מבט רגולטורית, מנקודת מבט תפעולית ודוקטרינית ולבסוף מבחינה טכנולוגית ותעשייתית.
בדיון הנ"ל, נפתח בנאום של תת-המזכיר פרגו מקרמנגו "כשהסייבר נוגע בים", הוסכם שהיום אנו עדים לקונוטציה חסרת תקדים של הממד הקיברנטי, אנו יכולים להגדיר אותו כ"סייבר-תת-מימי". אדמירל פרוקצ'יני שב והדגיש כי לצי יש מורשת עשירה ומגבשת של מומחיות בעולם התת-ימי, תוצאה של ניסיון בן מאות שנים שנצבר על ידי הצוותים שלנו ועם אמצעים, לעתים קרובות חדשניים מבחינת תפיסה וטכנולוגיה המיושמת בים. המודעות לכמה מאתגר זה להתמודד עם איומי צוללות ולסיכון הפוטנציאלי שהאיומים הללו מייצגים עבור האינטרסים הלאומיים שלנו, כופה את הדחיפות ביישום פעולות קונקרטיות למתן תשובות, באמצעות יוזמות שמטרתן להגביר את אבטחת התשתיות האסטרטגיות שלנו.
כדי לרכוש ולשמור על ריבונות טכנולוגית, יהיה צורך לפתח את היכולת לתפוס מיד, ואכן לצפות מראש, את הנחיות הפיתוח הטכנולוגי, במקביל לפתח אמצעים יעילים לניצול ההזדמנויות במישור הצבאי, שבו מתחילים להגדיר תרחישים ב. ששדה הקרב יושפע מאיומים היברידיים, תחרות מוגברת על גישה למשאבי טבע (באשר הם), ניצול תחום הסייבר, המרחב והקוגניטיבי, העצמת הנוכחות בשטחמתחת למים.
לסיכום, הסביבה התת-ימית, התחום התת-ימי, מייצגת הזדמנות גדולה עבור האנושות, אך דורשת אחריות רבה ורצון למצוא כספים כדי להזין את היכולת המבצעית הלאומית הזו. ברור שגם ארצנו חייבת להגן ולשמר את המערכת האקולוגית הימית: רק כך נוכל לנצל את המשאבים הימיים באופן בר-קיימא ולהבטיח עתיד בר-קיימא לאנושות במונחים של ביטחון, עצמאות אנרגטית, מחקר וטוב- להיות.
10 ביוני שמח, יום חיל הים שמח!
גנרל ג'וזפה מוראביטו
(חבר מועצת המנהלים של קרן NATO Defense College)
תמונה: חיל הים
