"הודות לחריפותה, הקבוצה הג'יהאדית הסונית שקוראת לעצמה מדינת האסלאם מוצאת את חלק הארי, אך אל-קאעידה יכולה להוכיח כאיום המסוכן ביותר בטווח הרחוק." זו המסקנה של דוח בן 40 עמודים שהופק למפקדה המרכזית לפעולות מיוחדות, שבסיסו בבסיס חיל האוויר מקדיל.
הדו"ח מדגיש לעומק את ההבדלים בין שתי הקבוצות הג'יהאדיסטיות. "אל-קאעידה יישם אסטרטגיה ארוכת טווח המבוססת על תמיכה פופולרית, מה שמקל על המקומיים להבין את השריעה לפני הטלתה. גם מבחינה טקטית ההבדלים ניכרים. אל-קאעידה מעדיף את האסטרטגיה של פגע וברח בשטחים עליהם לא יכול היה לשלוט. המטרה הסופית של אל-קאעידה היא ליצור אוממה, אומה ערבית עולמית. עם זאת, המדינה האיסלאמית כבר הצהירה על הח'ליפות שלה, כפתה מייד את חוק השריעה האכזרי, ופגעה באלימות ב"המגורים "כשיעים ונוצרים".
הדו"ח משווה את אל-קאעידה ואת האסטרטגיה המהפכנית שלה לזו של מאו טסה-טונג. האסטרטגיה של המדינה האסלאמית מושווה ל"דוקטרינת ההתפרצות ", תיאוריה מהפכנית בהשראת 'צ'ה' גווארה ופותחה על ידי רגיס דברי. גישתו של מאו הובילה לרפובליקה העממית של סין, בעוד הדוגמה הקובנית הושגה ללא הצלחה.
"אל-קאעידה רוצה לזכות בלבבות ובמוחות, בעוד שהמדינה האסלאמית רוצה לכבוש באלימות".
קודמו של המדינה האסלאמית נקרא AQI, סניף אל-קאעידה בעירק. הטרוריסטים השתמשו באותן טכניקות בהן השתמשה ISIS כיום: טקטיקות אכזריות כמו עריפות עם קלטות וידיאו ופעולות צבאיות לטווח קצר נגד צבא ארה"ב.
"טקטיקות אלה ניתקו את הקשר עם ההנהגה הבכירה של אל-קאעידה באותה תקופה. יועצו של אל-קאעידה דאז ומספר שתיים, איימן אל-זוואהירי, אמר, לכאורה, לאבו מוסאב אל-זרקאווי, (שהיה מועמד על-ידי בן לאדן אמיר מאל-קאעידה בעירק בדצמבר 2004) לשנות את אופן הפעולה שלו, נחשב כפרודוקטיביות כנגד הארגון ".
"זרקאווי, ששימש כראש קבוצה של בדלנית, התעלם מההוראות, והפנה את תשומת ליבו גם לאוכלוסיה הסונית העירקית."
זרקאווי הופסק בפשיטה שהתקיימה ב- 2006 ביוני, 50 ליד העיר בקעבה, XNUMX ק"מ צפונית-מזרחית לבגדאד.
"AQI היה מוכר כמורד על ידי הסניף הראשי בארגון ומגורש מהתנועה. שיעור שלמד אל-קאעידה וניצל את יתרונו ".
הגישה החדשה של זוואהירי קובעת איסור על תקיפת ממשלות מזרח תיכון (במידת האפשר) מכיוון שהן פרודוקטיביות נוכח בריתות אפשריות. "בניגוד למדינה האסלאמית, החומצת את בריתה עם הודעות לעיתונות וסרטונים, זוואהירי שומר על פרופיל נמוך, מקים קשרים עם טרוריסטים ברחבי העולם ופועל ברובו בחושך. בכך היא נמנעה מאותה משכנת-נגד קולקטיבית שבראשה עמדה ארצות הברית. "
הדו"ח מנתח גם את טכניקת התקשורת של המדינה האסלאמית. "עוצמה. ללא ספק. המדינה האיסלאמית נוכחת במדיה החברתית עם קטעי וידאו של עינויים ואלימות מכל הסוגים, ומציגה את עצמה כארגון המאוחד נגד הכופרים ומסוגלת להחליף את האבידות בקצב בלתי פוסק. הקמפיין החברתי של דאעש הצליח למקסם את ההתקפות של זאבים בודדים, כלי הנשק הזול והקטלני ביותר על פני כדור הארץ בגלל יכולתו שלא ניתן לזהות אותו. אבל הצלחה במדיה החברתית היא חרב פיפיות. מאות חשבונות טוויטר ופייסבוק לא יכולים להבטיח אבטחה תפעולית מיטבית. " מידע רב וכמה פשיטות נחשפו על ידי אותם משתמשים חברתיים בתשלום ISIS.
"יחסי הכוחות עלולים להסתובב נגד המדינה האסלאמית, אם יגדל מספר הג'יהאדיסטים הלא מרוצים ויחליטו להצטרף לפרופיל המבצעי הנמוך של אל-קאעידה."
"המפתח לכך הוא קבוצות מיושרות בציבור עם גרעין אל-קאעידה, כמו אל-קאעידה במגרב האסלאמית (AQIM) ואל-קאעידה בחצי האי ערב (AQAP)." למעשה, אם AQIM או AQAP היו מאמצים את הגורם של דאעש, היינו עומדים בפני רגע מכריע. כל הנכסים ישתנו ולא יהיה זה לא הוגן להגדיר את הקואליציה ההיפותטית הזו כ"מחלף המשחקים "של המלחמה באזור. אם אל-קאעידה בחצי האי ערב היה מתייצב עם דאעש, נוכל לדבר על "ניצחון גדול".
"אבל ההתפארות והברוטליות של דאעש מחזירות את עצמה. האירועים בפועל בשטח אינם תואמים כלל את התעמולה של התנועה. במוקדם או במאוחר, הריגתם, עבדות מינית וניסיון רצח עם של קבוצות מיעוט שלמות ידרשו סקוטו. ואז ארצות הברית צריכה לשבות בכל הכוח והכוח שיש להם. "
המחקר מסכם "אם לא היינו מנצלים את נקודות החוזק, החולשה, הנכסים האסטרטגיים והטקטיים של שני הארגונים, התנועה הג'יהאדית יכולה לצאת מהתקופה הזו של תחרות חזקה מבעבר."
(תמונה: Navy SEALs, אינטרנט, DoD של ארה"ב)
