הבחירות האחרונות לנשיאות ולמחוקקים של הרפובליקה של סין (טייוואן) הם משמעותיים. בהתחשב בתפקידו של האי ביריבות בין ארצות הברית לסין - שניתן להבין כאחד תחרות בין דמוקרטיה ואוטוקרטיה - ההצבעה עלולה להוות נקודת מפנה דמוקרטית בכל אזור הודו פסיפיק.
אלו יהיו חדשות טובות. למרות ש המפלגה הפרוגרסיבית הדמוקרטית (DPP) איבדה את הרוב הפרלמנטרי שלה ל- המפלגה הלאומית הסינית (Kuomintang, או KMT), מצביעי טייוואן בחרו במועמד DPP Lai Ching-te כנשיא הבא שלהם. הבוחרים הפגינו העדפה לשמירה על ממשל דמוקרטי ומעורבות גדולה יותר עם העולם, לא פחות מהמערב, על פני כניעה ל-PRC (ובסופו של דבר, איחוד אפשרי).
באופן לא מפתיע, ממשלת בייג'ינג לא בירכה על ניצחונו של לאי. בשנה שעברה, כאשר סגן הנשיא דאז לאי ביקר בארצות הברית, משרד החוץ של סין כינה אותו א "עושה צרות דרך ודרך" כי "דבק בעקשנות בעמדה הבדלנית של עצמאות טייוואן". כנשיא, לפי בייג'ין, לאי יעמיד את היחסים בין המיצרים בסכנה "סכנה חמורה".
מטריד לא פחות, בעוד ה-DPP תיאר את הבחירות כתחרות בין דמוקרטיה ואוטוקרטיה, ה-KMT מסגרת את הבחירה בין מלחמה או שלום. ויום לפני ההצבעה, דובר משרד ההגנה הסיני התחייב לקחת "כל האמצעים הדרושים" עבור "צביטה" עלילות בדלניות "בכל צורה". זה עורר חשש שסין תמשיך באיחוד מחדש, שנשיא סין שי ג'ינפינג רואה בו "איחוד מחדש" בלתי נמנע היסטורי, בעוצמה רבה יותר בעקבות ניצחונו של לאי, אולי אפילו פתח בפלישה צבאית לאי.
הבעיות הכלכליות הנוכחיות של PRC - לרבות האטה בצמיחה, עלייה באבטלת צעירים, ירידה בהשקעות זרות, ירידה ביצוא, סערה בשוק הנדל"ן ולחץ דפלציוני - עשויות להגדיל את הסבירות לפעולה כזו..
כפי שהפגין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שום דבר לא מסיט את תשומת הלב של אנשים מירידה ברמת החיים כמו מסע צלב לאומני.
לאיחוד מחדש כפוי יהיו השלכות מרחיקות לכת. בתור התחלה, זה יערער את האיזון השברירי של היריבות בין ארה"ב לסין. ארה"ב שומרת זמן רב על מדיניות של "עמימות אסטרטגית" כלפי טייוואן, אבל אם סין תנסה לפלוש לאי, ארה"ב תצטרך סוף סוף להחליט: תן ל-PRC לקחת מה שהיא רוצה או להגן הרפובליקה של סין (טייוואן), מעורר התנגשות מסוכנת בין שתי המעצמות הצבאיות הגדולות הנוכחיות בעולם.
ואז יש את ההשלכות הכלכליות. מיצר טייוואן הוא מרכזי בסחר הימי העולמי: 88% מאוניות המכולות הגדולות בעולם עברו בו בשנה שעברה. בנוסף, טייוואן מייצרת יותר מ-60% מהמוליכים למחצה בעולם ויותר מ-90% מהשבבים המתקדמים ביותר.
בהתחשב בכך ש, בלומברג מעריך שמלחמה על טייוואן תעלה לעולם כ-10 טריליון דולר, או 10% מהתמ"ג, הרבה יותר מהמשבר הפיננסי העולמי של 2008, מגיפת וירוס ווהאן (שזכורה יותר כקוביד-19) או המלחמה באוקראינה.
למרבה המזל, אין סיבה מועטה להאמין שניצחון לאי בבחירות יגרום לפלישה סינית מיידית. ואכן, תגובתו של שי להצבעה עד כה הושתקה. אולי הוא החליט להגביל את "התקפות החרב" שלו על טייוואן לנוכח הבחירות לנשיאות ארה"ב, מחשש שהדבר ייתן דחיפה למועמד הרפובליקני הסביר, דונלד טראמפ, שהפך את העימות עם סין העממית לנושא מרכזי של את הקדנציה הראשונה שלו. עם זאת, שי ממשיך בפרובוקציות.
מזכיר המדינה האמריקני, אנטוני בלינקן, בירך את תושבי האי על כך "הוכיחו את חוזק המערכת הדמוקרטית האיתנה ותהליך הבחירות שלהם", נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שב והדגיש כי ארה"ב אינה תומכת בעצמאות טייוואן.
עם זאת, התגובות הטקטיות הללו הרגיזו את בייג'ינג, שם, אחרי הכל, המפלגה הקומוניסטית הסינית טוענת זמן רב כי דמוקרטיה ליברלית אינה מתיישבת עם התרבות הסינית. במובן זה, טייוואן משגשגת ודמוקרטית מייצגת את הסיוט הגרוע ביותר עבור הקומוניסטים הסינים וכפי שרבים במערב ציינו, טייוואן משגשגת ודמוקרטית היא בדיוק מה שיש לנו היום.
הדמוקרטיה של טייוואן מרשימה עוד יותר מכיוון שהיא כל כך צעירה: הבחירות הראשונות לנשיאות באי התקיימו רק ב-1996, לאחר ארבעה עשורים של חוק צבאי במסגרת ה-KMT. כיום, טייוואן נחשבת לאחת משלוש דמוקרטיות מבוססות בלבד באסיה, יחד עם יפן ודרום קוריאה.
כפי שאמר לאי בנאום הניצחון שלו, טייוואן "ימשיך ללכת זה לצד זה עם דמוקרטיות ברחבי העולם". אם בחירות במקומות אחרים השנה יניב תוצאות דומות, לאי ימשיכו להיות חברים רבים.
כפרובוקציה מבייג'ין, בשעות האחרונות, הייתה ההודעה וה-יישום על ידי PRC של התאמה חד צדדית נתיבי טיסה לכיוון דרום ומזרח ליד האי, אשר זכה לגינוי חריף ב-31 בינואר על ידי ממשלת טייוואן (על פי משרד החוץ בטאיפיי).
מבלי לקיים התייעצות מוקדמת עם טייוואן, בהתאם לתקנות של ארגון התעופה האזרחית הבינלאומית, ההחלטה שהתקבלה על ידי מינהל התעופה של בייג'ינג ב-30 בינואר ביטלה למעשה אתהסכם מיצר של שנת 2015 ולא רק שמסכן בצורה רצינית את ביטחון התעופה, השלום והיציבות באזור, אלא גם מערער את האמון ההדדי ואת הסטטוס קוו של מיצר טייוואן,
לפי טאיפיי, תקנת שירותי התנועה האווירית הבינלאומית קובעת ששינויים בכל רשת קווים צריכים להתבצע רק לאחר תיאום עם כל הגורמים המעוניינים. במקרה זה, מינהל התעופה האזרחית של טייפה היא הרשות המוסמכת היחידה לאזור מידע הטיסה ליד טייוואן. הפרובוקציה נעוצה בהיעדר התייעצות מוקדמת מצד סין העממית, אשר מפרה נורמות בינלאומיות ומדגישה את אופיה הסמכותי והמאוחד, למרבה הצער, הידוע והמגובש, וגם חסר האחריות.
המעשה הבלתי מכוון הזה של בייג'ינג, כמו גם טיסות המעקב שלה המאיימות על המרחב האווירי של טייוואן כמעט מדי יום מאז הבחירות לנשיאות, מסמלים ניסיון פרובוקטיבי לשנות את הסטטוס קוו מעבר למיצר. הגיוני שה הרפובליקה של סין (טייוואן) מצפה מהקהילה הבינלאומית לשים לב היטב למצב ולדרוש מ-PRC לנהל משא ומתן מיידי עם טייוואן כדי לנהל סיכונים תעופה פוטנציאליים, אחרת היא תצטרך לקחת אחריות מלאה על כל השלכות שליליות על התעבורה האווירית.
צילום: MoD China / Xinhua
