כוח התגובה המהיר של נאט"ו נגד רוסיה

31/08/14

היוזמות למאבק במשבר האוקראיני, שהוקמו על ידי האיחוד האירופי ובנאט"ו, מאופיינות בזהירות קיצונית, שככל הנראה נועדה לא להעלות את רמת העימות עם רוסיה. אולם נראה כי הטקטיקה הממתינה והראייה חושפת חוסר התארגנות פנימית, בשילוב עם חסרונות מבניים ופוליטיים סמויים, שעלו בהזדמנות זו.

במישור הכלכלי הגיעו בעלות הברית להסכם משותף על הסנקציות שיוחלו על הפדרציה הרוסית, אך הגיוס הצבאי נאבק כדי להיות מתואם, ומראה חוסר לכידות קהילתית. זה אפשרי כי נאט"ו והאיחוד האירופי מנסים את מהלך ההרתעה, אבל בינתיים יחידת הרוסי על אדמת אוקראינה הגיע בפועל 5.000, כפי שדווח על ידי CNN על המקור של ממשלת בריטניה. כוח הפלישה, המורכב חיילים 20.000, מוצב ליד הגבול האוקראיני, וכאיום זה נראה אמין יותר המערבי אחד. הקרמלין מכחיש את הראיות, כפי שעשתה לרגל סיפוח של חצי האי קרים, אבל לכידת צנחנים 10 מתנגד בבירור לעמדה הרוסית. בנוסף לכך יהיו גם תמונות לוויין, אך ניתן להפריך אותן על סמך מיקומם של העמודים הצבאיים המתוארים בתצלומים בחדות גבוהה, ולמעשה נראה שהם עדיין נתפסו בשטח הרוסי. עם זאת, ההצלחות של הבדלנים, שהועברו להתקפה הנגדית, מאמינות את האמינות של צילומי הלוויין.

האיחוד האירופי נחלש מכמה חזיתות קריטיות: ראשית כל המשבר הכלכלי שאינו מאפשר הוצאה ציבורית נוספת; מארה נוסטרום תעמוד בשליטתו של פרונטקס פלוס; אספקת הנשק שאושרו על ידי מדינות האיחוד לטובת פשמרגה עירקית; הניגוד לאיסיס ולהתפרצויות קלות אחרות. ארצות הברית נקלטת בשאלה הסורית האמילית, שם נראה כי האופוזיציה לח'ליפות היא בעלת חשיבות מהותית, משתנה הוא במעורבותם של שחקני מדינה אחרים להפסיק מלחמה אתנית, אך עדיין נשארה הבחירה הקשה לסייע לאויב אסד.

לאטיותם של מקבלי ההחלטות המערביים יש עדות ראשונה לבחירה של שוודיה להטיל את ההתגוננות שלהם באופן אוטונומי, אולם מקבלי הפעולות הצליחו רק לפרוס מחדש שני מטוסי קרב "גריפן" באי גוטלנד בים הבלטי. , והשיק תרגיל משותף עם הפינים המוקפצים.

נאט"ו הציע להרכיב פיקוד רב-לאומי בין-לאומי, מעין כוח תגובה מהיר המהיר של 10.000 איש, שמגיע מדנמרק, לטביה, ליטא, אסטוניה, נורבגיה והולנד, שאולי קנדה יכולה להצטרף אליה. האסטרטגיה לביטחון והגנה שהוסכמה בממשל אירופי היא ביכולתה של הקרנת הכוח להילחם במשברים בינלאומיים. זו עדות להכרה בקרב השחקנים הראשיים בממשל האיחוד האירופי, לחפיפה המתקדמת בין מרכיב ההגנה וכי באופן כללי יותר מוקדש לביטחון. לפיכך הודגש הצורך במניעת סכסוכים וניהול משברים עם יישום הכוחות המזוינים ויכולות המודיעין.

מודלי ההגנה להתערבות באזורי משבר בנויים בשלושה מגזרים: כוח התגובה, שנוצר כדי להתנגד ליריב בעל מרכיב צבאי משמעותי, ולכן מאפשר לפעול בתרחישים קרביים בעוצמה גבוהה; כוח הייצוב מופקד על פעולות סכסוך נמוכות או בינוניות ועל ייצוב אזור המשבר לטווח הארוך; כוח התמיכה שמוטל עליו לתמוך, לסייע ולסייע בפעילות הפיקוד והבקרה של השניים הקודמים. למרות הכל, נאט"ו רוצה ליצור משאבים עצמאיים מהאיחוד האירופי, שבמסגרת מדיניות ההגנה, אישר רשמית את הקמת קבוצות הקרב, אך מעולם לא נעשה בהם שימוש, וזה מגביל את מהירות ההתערבות של האיחוד בבתי הקולנוע שבהם האינטרס האירופי הוא העיקרי. קבוצות הקרב מוגדרות כיחידות המתנה, ומחליפות על בסיס חצי שנתי והן משטרות המורכבות מ -1.500 עד 2.500 חברים. מבנה גמיש המסוגל לשלוט ולמנוע עלייה בסכסוכים אזוריים וגם למלא משימות הקלה, הומניטריות ושמירת שלום.

למרות היכולות התפעוליות הגבוהות, אין במחלקות אלה תנאי תיאטרון מוגדרים, שבהם ניתן לפרוס אותם, שכן נראה כי הגמישות, המייצגת את כוחם הגדול ביותר, יצרה מערך עם קונוטציות כה רחבות, עד כי הוא אינו הופך אותו לזיהוי וניתן להתאמה שום משימה.

תוצאה שאינה מעודדת, המנוגדת לפעולה תוקפנית יותר של רוסיה, אשר, אולי, רוצה לנצל את היעדר זמני של הארגון המערבי, כדי להשיג משא ומתן מדיני שיאפשר לה להשפיע על אוקראינה.

ג'ובאני קפררה

(צילום: הקרמלין, חיל האוויר השוודי, נאט"ו)