את הפגמים של הגנת הטילים של ארה"ב

05/04/15

ההגנה האמריקאית נגד טילים, Midcourse Defense, מבוססת כיום על שני מרכזי בקרה הממוקמים בבסיס חיל האוויר של וונדנברג בקליפורניה ופורט גרילי באלסקה, אך טווח הפעולה שלהם מוגבל מכיוון שהם לא מסוגל לכסות את החוף המזרחי.

למעשה, ההגנה צריכה ליישם תחנות אלה בשלישית, כדי להגן על האומה כולה מפני התקפות מכוונות או מקריות. מערכת הגנה נגד טילים יעילה צריכה להתחיל עם שדרוג "רכב ההרג" שנפרס כיום ו"רדאר האפליה לטווח הארוך "ליירוט רכב הכניסה לעבר טילים עוינים.

סוכנות ההגנה מפני טילים זיהתה את נקודת ההגנה החלשה בשני גורמים אלה, ולכן יש צורך במערכת מכ"ם משופרת המסוגלת ליירט ראשי נפץ בסביבת ענן איומים בדיוק הנדרש. ההערכה הרשמית לבזבוז הינה כשלושה מיליארד דולר, וזוהו ארבעה אזורים שבהם ניתן היה לבנות אתרים חדשים. החלטה זו צפויה להתקבל עד 3.

מוסקבה ובייג'ינג פתחו במדיניות חשובה של מודרניזציה ויישום יכולותיהם הגרעיניות. במהלך 10 השנים הבאות רוסיה תעדכן את ה- ICBM עם חמש גרסאות של טיל ה- SS-27. הגרסה הראשונה, הטופול-M, כבר פועלת, השנייה קרובה לפרוס ופיתוח הגרסא השלישי בעיצומה. כוח ה- ICBM הרוסי הכולל של רוסיה יספור טילי 220-250 בתוך ה- 2022, ואחוז ה- 70 מתוכם יצויד במספר ראשי נפץ.

על פי הדו"ח הלאומי למודיעין האווירי והחלל, לסין יש את התוכנית הפעילה והמגוונת ביותר לפיתוח טילים. בבייג'ינג יהיו מעל 100 נשאים בליסטיים בין יבשתיים תוך 15 שנה, אך מעל לכל מספר וטווח הטילים מתרחב: עומסי המשא שופרו ומערכות מתוארכות יותר מעודכנות עם יחידות חדשות. DF-31 הסינית, היא גרסה של ICBM "דרך ניידת" ובעלת טווח מספיק כדי להגיע לחוף המערבי של ארצות הברית.

איראן וצפון קוריאה מהווים איומים ארוכי טווח על ארה"ב. התחזית להתפתחות נשאים בליסטיים בין יבשתיים המסוגלים להגיע לצפון אמריקה, למעשה, אינה מיידית.

איראן ביצעה בהצלחה מספר שיגורי חלליות מאז 2008, אך עבור מומחים מטעם סוכנות ההגנה מפני טילים, זהו רק מקרה מבחן לפיתוח טכנולוגיות ICBM.

צפון קוריאה נמצאת בשלב פיתוח מתקדם יותר מאיראן, למעשה היא הפעילה את ה- ICBM ה"נייד-כביש "החדש שלה במעטפתו תהיה אלסקה וזה מהווה את האיום האמין ביותר על מערכת הנ"מ.

ג'ובאני קפררה

מקור: Defense One

(צילום: ארה"ב DoD)