בכל פעם שאלג'דאדי 'לא מת' מחזק את המיתוס שלו בעיני חסידיו, הרי שהמעבר המוקדם של המנהיג היה מקבל מיד קונוטציה של סימן שלילי המרחף מעל הח'ליפות.
לאדם עם עבר מעורפל יש את הפרופיל האופייני של הבינוני הרוצה להצטיין במשהו בלי להתחייב, חבל שהפעם הוא סחב אתו שתי מדינות ומספר לא פרופורציונאלי של אנשים אתו.
ההילה של המנהיג הדתי, שכבר נמלטה פעמיים מהפשיטות המערביות, הולכת וגוברת באופן דרמטי וכמעט מציינת אישור אלוהי אמיתי בעיני הספקנים. ההיסטוריה של אל-בגדדי לפני שהפכה להיות חָלִיף עם זאת, זה שונה לגמרי ממה שאפשר היה לצפות ממנהיג דתי בלתי נלאה בלתי נלאה. ללא ספק, תומכיו הנאמנים אינם מודעים לאיש הבינוני שעוקב אחריו, חייו של מנהיגם מנוקדים בכישלונות וכיבושים קטנים.
הסודיות בה חי מייסד IS היא פונקציונלית למטרתה, ככל שאתה יודע פחות וכמו כן אתה יכול לבנות יותר. ככל שמתוודע פחות לחייו, כך יכול הח'ליף לרקום על מוצאו המתקבל והמתנות המדהימות שלו.
מתחת לתלמיד הממוצע הוא לא מאיר בגלל חריפות, טוב במתמטיקה ובשפה הערבית שהוא מכחיש מכל וכל ללמוד לימוד אנגלית. שלט אזהרה? מי יודע.
להגיע לבגרות עם הצבעה בסך הכל מקובל אינו מספיק לו כדי לגשת לפקולטה למשפטים אליו הוא תמיד שואף. הבחירה בפקולטה הזו היא עבור רבים סימפטום לאופי האמיתי של אל-בגדאדי צעיר שרוצה להתבלט, שצריך להרגיש ולהיות המנהיג של משהו. הגורל הלגלג מכחיש את ההסכמה לח'ליף העתידי שלנו אך מאפשר לו, הודות למות הקדושים של אחיו בגיל צעיר, קבלה לפקולטה שריעה מאוניברסיטת בגדאד. כאן הוא מפנה את לימודיו לכיוון המחלקה למשפטים של האוניברסיטה למשפט איסלאמי, ואז עבר ללימודי הקוראן.
הסיפור מלא בפרופילים כמו זה של הח'ליף, מוחות מבריקים אך מיישמים את עצמם בצורה לא טובה בכיוון הנכון. אל-בג'אדי הוא כמעט ברמת תוקף לאותו עולם שהעניק לו רק בינוניות ודלתות סגורות. הוא נמצא ברשימת המובילים בעולם על קירות סוכנויות אמריקאיות.
הרבה נאמר ונשמע על אל-בגדאדי, מעט או כלום לא בא מאלו שהכירו אותו באמת. מה שבטוח הוא שבשנת 2004 - לאחר נישואיו הראשונים - הוא נעצר על ידי האמריקנים ואז נכלא בכלא של מחנה בוקה לאסירים רגילים. שדה בוקהאגדה אחת נולדת אחרי השנייה, שטוענת כי הוכשר על ידי ה- CIA אשר במקום זאת היה קורבן להתעללות פיזית. למעשה, רבים, כמעט כולם, ראו בשנת 2004 את המפתח איתו מזויף המנהיג החדש ובנו גם בניית חיים מקבילים מועילים למטרתו. המשפחה ממנה הוא יורד מעולם לא ראתה אפילו בתמונות את המקורות היוקרתיים שבהם הוא מתהדר כל כך, אפילו מתרברב ממוצאו הקדוש של הנביא מוחמד. אולם כמעט כולם מאמינים בזה, עוקבים אחריו, מכירים בזה כחדש חָלִיף.
המקורות הם איכרים, משפחה גדולה עם כמה אחים ושני הורים נוכחים. האלימות של שלטונו היא אפוא מעשית פשוט לבניית שלטון טרור הגורם קונצנזוס המבוסס על פחד מהשונה ועל חברה שבטית דוממת כמו זו של האזורים הכפריים בעירק ולוב. הרעיון של ח'ליפות כפי שהוצג באל-בגדדי אינו קיים ולעולם לא יתקיים בקריאת הקוראן או בפרשנויותיהם של המומחים הגדולים בתחום התיאולוגיה המוסלמית. התחום המדכא והאלימות שאנו רואים הוא תחום שנוצר באמצעות מודל התיאוריזי בטקסטים מקודשים ומרוגז כדי להיות רלוונטי למציאות.
העיתוי בין אל-בגדדי לקואליציה נראה לא ייאמן. לא רק שמותו המוערך כביכול מסתכן בהחלשתו למנהיג בלתי מעורער, אלא שהוא נראה קורבן לשילוב מוזר של אירועים. לאחר שהצליח להימלט מהתקפה חדשה ממש ביום בו נחקקה הלגיטימיות שלו להנהיג את ממלכת הצדיקים החדשה הוא סימן חד משמעי: הוא הדרך.
כמו כל מדינה טוטליטרית ומוחלטת שמבססת את יצירתה על זהות המנהיגה שלה, כל נקודת התחלה טובה להדגיש את סמכותו וטובתו של הפרויקט. הגזירה של אל-בגדאדי עוברת מהילה מיסטית ודתית זו מהולה במתווה של חוסר כוחות וחומרה מוסרית, אם חסידי הח'ליף הנאמנים לא היו רואים ומאמינים בקריאתו מלמעלה, דאש לא היה קיים עוד זמן רב. זְמַן.
