המצב בדרום ים סוף מידרדר... למה לצפות?

מה קורה בים סוף? למעשה השאלה הזו אינה נכונה, עלינו לשאול את עצמנו מדוע הגענו למצב הזה. כפי שהדגשנו מספר פעמים, החשיבות הגיאופוליטית של המיצרים, שחירותם היא יסודית לכלכלות גלובליות וכיצד התנועה המסחרית הימית הבינלאומית החוצה את הים האדום נהנית מחסכון מהותי הן מבחינת הניווט והן מבחינת זמני הביטוח.

המצב בתימן ידוע לצערנו. במשך שנים החות'ים, הידועים רשמית כ"תומכי אלוהים" או "אנסאר אללה", פלג פוליטי-דתי שיעי, נלחמים במלחמת אחים במערב תימן. נולדה בשנות ה-90, כתנועה לתמיכה בזכויות הזיידי והשבט החות'ים (שממנו שמה הקבוצה), עם מותו של מייסדה, חוסיין אל-חות'י בידי צבא תימן, היא עוררה מלחמת אזרחים שתוך ימים ספורים הביאה אותם במהירות לשלוט בחלק מבירת תימן, כולל בנייני ממשלה ותחנת רדיו. למעשה, המרד התפשט וכבר בינואר 2015 שמרו החות'ים על החזקה בבירה ובערים אחרות כמו העיר החשובה ראדה, בנפת אל-בייח, ונתקלו רק בהתנגדות חלשה של הכוחות הלגיטימיים. במהלך אותה תקופה סוערת דלפו ידיעות לפיהן החות'ים קיבלו סיוע משמעותי מאיראן, שהייתה מעוניינת לשבש את ההשפעה הסונית של סעודיה באזור.

למעשה, מלחמת האזרחים העקובה מדם הובילה למותם של יותר מ-110.000 בני אדם, במה שנקרא "האסון ההומניטרי החמור ביותר בעולם, עם מיליוני אנשים על סף רעב". בהקשר זה החלו גם פעולות החות'ים בים האדום, שנועדו לפגוע תחילה באינטרסים סעודיים ולאחר מכן ישראלים, הן באמצעות מוקשים ימיים ולאחר מכן עם מל"טים נגד ספינות במעבר כדי להפגין את תמיכתם בחמאס ובחיזבאללה (שני הפלגים בעד איראני) בסכסוך שלהם נגד ישראל.

In recent years we had reported the discovery of naval mines laid by the Houthis north of Bāb al-Mandab (ﺑﺎﺏ ﺍﻟﻤﻨﺪﺏ‎, Bāb al-Mandab), the maritime strait that connects the Red Sea with the Gulf of Aden and therefore with the of האוקיינוס ​​ההודי.

משני עברי חופיה, ג'יבוטי, על החוף האפריקאי, ותימן, המדינה הקיצונית של חצי האי ערב, עומדות כאמור זו מול זו. תיאטרון של מלחמה עקובה מדם שמטרותיה חורגות מהחולות של אותה מדינה אומללה אך הופכות לכלי הכפייה של טהראן לתקוף את השליטה הסעודית באזור.

ערב הסעודית, בין היתר, אשמה בכך שהתקרבה לדו-קיום מסוים עם מדינת ישראל עם הסכם אברהם. הרשויות הסעודיות טוענות זה מכבר כי החות'ים משתמשים במסדרונות הומניטריים לקליטת טילים ומזל"טים איראניים, מה שיוצר "איום על הביטחון האזורי והבינלאומי"; מערכות מתקדמות שלדעת מקורות מועברות לא רק לחות'ים (בתימן) אלא גם לחיזבאללה (בלבנון) ולרוסיה לצורך המלחמה באוקראינה.

בקצרה, התקפות בים נגד מטרות סעודיות התרחבו כעת בצורה מסוכנת לתעבורה בינלאומית והמצב בתקופה האחרונה זו מקבל נימה שאינה מקובלת עוד, ומקבל מאפיינים של הפרה ברורה של החוק הימי הבינלאומי. לאחרונה שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין, לאחר יירוטם של יחידות חיל הים האמריקני בים האדום של מל"טים וטילים שהופנו לעבר שטח ישראל (אך גם לסכנה אפשרית ליחידות במעבר), גינה בתוקף את ההתקפות הללו, בהתחשב בהן הפרה של החוק הבינלאומי שפוגעת במלחים חפים מפשע ויוצרת איום על הסחר הבינלאומי. "הים האדום הוא נתיב מים חיוני שהיה חיוני לחופש הניווט ומסדרון סחר חשוב המאפשר סחר בינלאומי. מדינות המבקשות לקיים את העיקרון הבסיסי של חופש הניווט חייבות להתאחד כדי להתמודד עם האתגר שמציב השחקן הממלכתי הזה משגר טילים בליסטיים וכלי טיס בלתי מאוישים (מל"טים) לעבר ספינות סוחר של מדינות רבות העוברות באופן חוקי במים בינלאומיים".

סכנה הנתפסת בעולם בהתחשב בכך שענקית הימי מארסק, ה-MSC השוויצרית, הקבוצה הצרפתית CMA CGM וחברת הנפט BP החליטו להפסיק את המעבר של הספינות המסחריות שלהן דרך הים האדום, ולמעשה מאלצות אותן להקיף את אפריקה. אחרון חביב, אוורגרין, חברת ספנות סינית גדולה, הודיעה כי השעתה זמנית את שירותי היבוא והיצוא לישראל עד להודעה חדשה, תוך הפסקת הנסיעה בתעלת סואץ. נזק עצום לכל חברות הספנות אך גם למצרים שרואה במעבר האוניות הללו הכנסה חשובה לכלכלתה החלשה ממילא. זו לא תהיה הפעם הראשונה וכולנו זוכרים את המוקשים של קדאפי שהעמידו לראשונה את המערב מול מצב שנחשב עד כה בלתי אפשרי: מתקפת טרור בים שבוצעה עם פרימיטיבי אך קיצוני. עלות תועלת למטרות המיועדות.

ברצוני להזכיר לכם שבשנה עוברות מעל 17.000 ספינות דרך סואץ, המייצגות כ 7,5% מתעבורת הסוחרים בעולם. החולשה של תעלת סואץ, כמו רוב נתיבי המים המוגבלים, היא האפשרות של חסימה מקרית או מכוונת של תנועה שעלולה לגרום לנזק מסחרי משמעותי. במקרה של חסימה של הים האדום, יהיה צורך בתכנות מחדש של נתיבי התנועה הסוחרים, שיאלץ את הספינות להקיף את אפריקה עם עלייה של 15/20 ימים במעבר הרגיל (עקב 7/8 ימים של ניווט מוגבר ועוד 8/10 ימים של המתנה ופריקה בנמלי היעד).

הקריטיות של החסימה של נתיב המים הזה נתפסה גם לאחרונה בעקבות הארקה של נתון אי פעם מה שמנע למעשה מעשרות ספינות מכולות הנושאות מוצרים החל מטלפונים ניידים ועד פריטים ממותגים ממעבר במשך שישה ימים. נראה שהאפשרות שחששה זה מכבר לחסום ים סוף מתממשת שוב. 

אם נחזור למצב העדין, בשבועות האחרונים תקפו החות'ים מספר ספינות עם מל"טים, רקטות ובמקרים מסוימים השתמשו במסוקים כדי להוריד את החמושים שלהם על ספינות מסחריות, ולאחרונה קיבלו אחריות על שיגור תקיפה נגד שתי ספינות, ברבור אטלנטי בבעלות נורבגית וה-MSC קלרה הנפת דגל פנמה, תוך שימוש ברחפנים. שתי הספינות, לטענת דובריהן, נחשבו כבעלי עניין ישראלי ולכן היה צורך לעצור אותן.

המצב הולך ומסלים ו-UKMTO (UK Maritime Trade Operations) דיווחה על התקפה על לפחות ספינה בריטית אחת ליד נמל מוקה, תימן.

שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין, שביקר בישראל, דיווח כי וושינגטון בונה קואליציה להתמודדות עם האיום הימי שנוצר על ידי החות'ים וכי שרי ההגנה של האזור (אבל לא רק) החלו בשיחות כדי להסכים על אפשרות פעולות נפוצות. בנוסף לארצות הברית, נראה שמדינות נאט"ו אחרות, כולל קנדה, צרפת, איטליה, ספרד, בריטניה והולנד אמרו שהן מוכנות לשקול תמיכה משותפת בים (הצטרפות לכוח משימה 153) עם הסיוע של ציים אחרים באזור כולל בחריין ואיי סיישל. לכן הוקמה משימה ימית משותפת בשם "מבצע גן שגשוג" כדי להבטיח "חופש ניווט לכל המדינות וחיזוק הביטחון והשגשוג האזורי". צורך דחוף והכרחי שכן, כפי שחזר על ידי שר ההגנה ההולנדי קאג'סה אולונגרן בטוויטר ב-X, "התקפות על ספינות בים האדום מערערות את חופש הניווט ומהוות איום רציני על ספינות וצוותים...".

מבצע אבטחה ימי קשה שבו הסיכונים הגדולים ביותר נובעים מהסביבה התת-ימית עקב נוכחות מוקשים אך גם של מכשירים ערמומיים הניתנים להתאמה בקלות למזל"טים תת-מימיים.

ההשפעות הכלכליות כבר הורגשו ושוק הביטוח הימי של לונדון הרחיב את שטח הים האדום שלדעתו הוא סיכון גבוה על רקע התקפות מוגברות על ספינות מסחריות. עלויות ביטוח גבוהות יותר מובילות לעלויות גבוהות יותר עבור בעלי האוניות ולעלויות נוספות עבור מוצרי צריכה.

מצב שמדגיש שוב כיצד העתיד והשגשוג של כולם ממשיכים להתנהל על הים.

_{Photo: web / الاعلام الحربي / vesselfinder.com}

_{(המאמר פורסם במקור ב- https://www.ocean4future.org)}