הסכסוך הגלוי בין ישראל לחמאס הוא כעת עובדה טרגית. בעוד הקהילה הבינלאומית דנה בלגיטימיות של שיטות הפעולה שמבצע צה"ל ברצועת עזה, התקיפות נמשכות ללא הפוגה משני הצדדים, הגורמות למוות והרס.
בתקשורת מתקיים לעתים קרובות דיון שטחי על השיטות שבהן נעשה שימוש מבלי לזכור שגם לסכסוכים מזוינים חוקים נקבעים לא רק במשפט המנהגי, אלא גם במשפט ההומניטארי הבינלאומי; בפרט, ישנם כללים המקובלים על המדינות אשר אשררו אותם, הכלולים הן באמנות ז'נבה משנת 1949 והן בשני פרוטוקולים נוספים משנת 1977. הקושי המשפטי לקבוע מה הוא "לגיטימי" במקרה זה מורכב מאוד בהתייחסותם. חשבו שהמדינה הפלסטינית הלגיטימית, שההסמכה שלה כ"מדינה" עדיין שנויה במחלוקת, אישרה הן את אמנות ז'נבה משנת 1949 והן את הפרוטוקולים הנוספים מ-1977 בעוד שמדינת ישראל אישרה רק את אמנות ז'נבה.
בעיה נוספת היא לקבוע האם עזה ממשיכה להיות חלק מהמדינה הפלסטינית (שבסיסה בגדה המערבית), עמדה שלא התקבלה על ידי בית המשפט העליון של ישראל שלמרות הנסיגה ב-2005, עדיין רואה ברצועה שטח כבוש. יהיו הסיבות אשר יהיו, פעולות האיבה עם חמאס יכולות להיות מאופיינות כעימות מזוין בינלאומי או פנימי.
מעבר ללגיטימציה הדדית, מבחינה בינלאומית קיים דאגה משותפת הן מהתגברות אפשרית של הסכסוך והן מההשלכות על אוכלוסיית רצועת עזה שמספר קורבנותיה האזרחיים גדל בקצב מדאיג. למרבה הצער, זריעת מחלה מוסיפה לכאב הרגע שנאה עמוקה, הן מצד אחד והן מצד שני, מה שרק ילבה סכסוכים עתידיים באזור.
המגזר הימי
בפנורמה של הימים האחרונים אני רוצה לציין שני אירועים שהתרחשו על הים ומן הים שלדעתי יש לדעת ולפרש אותם נכון.
משחתת הטילים מונחית הכיתה ארלי בורק USS קארני (DDG 64) פרוס באזור המבצעי של ה-5a צי ארה"ב כדי לעזור להבטיח ביטחון ימי ויציבות באזור המזרח התיכון.
Il קארני הפעיל שלושה טילים חות'ים ומספר לא ידוע של מל"טים חות'ים בים סוף, ה 19 אוקטובר. היעד הסופי של הטילים הללו אמנם אינו ידוע, אך יש להם טווח של למעלה מ-2.000 קילומטרים (כ-1.240 מייל) כך שהם עשויים להיות מסוגלים לפגוע במטרות בישראל. באשר למל"טים, לחות'ים יש מגוון גדול של מל"טים קמיקזה ארוכי טווח, שנרכשו בסיוע איראני, שכבר נעשה בהם שימוש בהתקפות קודמות.
בפרט, טילי שיוט איראניים נחשבים ערמומיים במיוחד Hoveyzeh (או סומאר) והנה Shhed 136, מזל"ט נפץ בשימוש רב גם על ידי רוסיה באוקראינה, שטווחה גדול מ-2,500 קילומטרים.
קשה לומר אם מדובר בהקדמה להרחבת הסכסוך או סתם בפעולות של "אוהדים" למען חמאס כמו במקרה של פעולות האש שביצע לאחרונה חיזבאללה בגבול לבנון.
אירוע שני, שנגע גם בתחום הימי, התרחש ביום שלישי בערב (24 באוקטובר) על ידי פושטים השייכים לכוחות חמאס נגד בסיס ישראלי. בחמאס נמסר: "כוח של צפרדעים המזוהה עם גדודי אלקסאם הצליח לחדור דרך הים והיבשה לחופי 'זיקים' מדרום לאשקלון הכבושה, ובאזור זה מתקיימים כעת עימותים חמושים עם צבא הכיבוש" - הצהרה שפורסמה בטלגרם בסביבות השעה 20:30 שעון מקומי (13:30 EST).
בתגובה, ישראל חזרה והדגישה, שוב בטלגרם: כוחות חיל הים של צה"ל זיהו היום חוליית טרור של חמאס שיצאה ממנהרה בחוף רצועת עזה ומנסה לחדור לשטח ישראל דרך הים, ליד זיקים". ... "חיל הים, חיל האוויר וחיילי הקרקע תקפו את המחבלים וסיכלו את ניסיון החדירה שלהם. מטוסי קרב וחיילי צה"ל פגעו במנהרה ובמחסן הנשק ששימשו מחבלים ברצועת עזה".
פעולה שאינה מפתיעה בהתחשב בעובדה שהמיליציה של חמאס יצרה זה מכבר יחידה ימית המצוידת בסירות מהירות וסירות תת-מימיות שתפקידה לפעול באופן סמוי בשטח ישראל לתקיפת בסיסי צה"ל.
לפי מקורות פתוחים, חמאס רכש בשוק המסחרי ציוד, לרבות קטנועים תת-מימיים מסחריים, בעוד שהמדריכים, כנראה התחנכו בעולם האזרחי, למדו ושכללו את טקטיקות ההתקפה החשאיות.
זו לא הפעם הראשונה: ביולי 2014, במהלך פלישת ישראל לעזה, שחו בחשאי ארבעה פעילי חמאס חמושים בנשק אוטומטי, חומרי נפץ ורימונים לחוף ליד קיבוץ זיקים בחוף הדרומי של ישראל וניסו להשמיד טנק ישראלי לפני שנהרגו.
לדברי דובר צה"ל, דניאל הגרי, בתוך הארגון הפלסטיני נוצרה עם הזמן מחלקה של צוללנים פושטים, המורכבת ממאות גברים, המחולקים ליחידות בודדות של חמישה עד חמישה עשר איש, שברשותם ציוד שטח מסחרי וצוללנים עבור שימוש אזרחי אך גם כלי שיט מהירות קטנים לפעולות חבלה חשאיות והתקפות על מטרות ישראליות.
לדברי שאול חורב, אדמירל ישראלי בדימוס, ראש הארגון המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית של אוניברסיטת חיפה, ישראל הפכה בשנים האחרונות יותר ויותר מודאגת מהאפשרות שחמאס יבצע תקיפות ימיות חשאיות נגד מטרות צבאיות, בפרט מערכת ההגנה. כיפת ברזל משמש להפיל רקטות שנורו על ידי חמושים בעזה.
חיל הים הישראלי כבר הצליח לסכל ניסיונות חדירת חמאס מרובים דרך הים, הן במהלך והן לאחר הפלישה האחרונה לדרום ישראל בתחילת החודש. אף על פי כן, השימוש בים כערוץ הסתננות מייצג אתגר מורכב שלעיתים יכול לחמוק אפילו מטכנולוגיות המעקב המודרניות והמשוכללות ביותר.
בינתיים נמשך משחק הערובה, אמצעי לקניית זמן בתקווה שקבוצות נוספות יתאחדו נגד מדינת ישראל. נכון לעכשיו ההתערבות של צה"ל מתעכבת הודות לניסיונות בינלאומיים למתן עוד שפיכות דמים בין שני הצדדים שבה הקורבנות, כמו תמיד, הם לרוב אזרחים חפים מפשע.
המתיחות גבוהה וכעת, יותר מתמיד, נדרשת פעולה דחופה כדי לטפל במשבר ההומניטרי ולחפש נתיב בר-קיימא לקראת פתרון מקובל בין שני הצדדים באותו טריטוריה בעייתית.
צילום: tasnimnews/צי האמריקני/רשת
* אדמירל של הצי האיטלקי (מילואים), בוגר מדעי ההגנה הימית מאוניברסיטת פיזה ובמדעי המדינה בהצטיינות מאוניברסיטת טריאסטה. מנתח ביטחון ימי, הוא משתף פעולה עם מספר רב של מרכזי מחקר וניתוח גיאופוליטיים איטלקיים ובינלאומיים. הוא פרופסור לקרטוגרפיה וגיאודזיה המיושמת לסקרים ימיים ב-ISSD. בשנת 2019 הוא קיבל את תלת הזהב של האקדמיה למדעים וטכניקות תת-ימיות להפצת תרבות הים. הוא חלק מהוועדה המדעית של קרן אטלנטייד ומבית הספר הבינלאומי לצוללים מדעיים (ISSD – AIOSS).
(המאמר פורסם במקור ב- https://www.ocean4future.org)
