מה שקורה בסוריה, בתגובה להתקפות בפריס, הוא רק השלב הראשון של אסטרטגיית התגמול הצרפתית נגד המדינה האיסלאמית. השלב הראשון כבר בעיצומו. השני יתחיל רשמית ברגע שה- שארל דה גול הוא יהיה במצב שיגור אופטימלי, ואילו השלישי צופה נוכחות של קומנדו בשטח כדי לייצב את המצב הטקטי.
החדשות נאספו על ידי העיתון לה מונד שמזכיר את השירותים החשאיים הצרפתיים. שְׁנִיָה לה מונד "כל האפשרויות אפשריות, ההתקפות בפריס שינו הכל".
למרות ששר החוץ הצרפתי לורן פאביוס אמר כי נוכחות צבאית בסוריה אינה מניבה תועלת, אולם מהאליזה הם יישענו לעבר נוכחות לחימה מוגבלת אך מיוחדת במיוחד.
אנו יודעים שמאז 2013 הצרפתים החלו במבצע Barkhane נגד חמושים של אל-קאעידה שנמצאים באזור. מה שעל הנייר נחשב מותנה, הוא למעשה כוח לחימה קדמי עם מטרה אחת: לחסל את הג'יהאדיסטים שמשתוללים ממזרח צ'אד למאוריטניה. זה שנפרס על ידי הצרפתים באפריקה (גם בקרב האויבים בוקו חראם) אינו כוח של שמירת שלום, אבל צבא אמיתי לגמרי עצמאי ומאומן במיוחד בלוחמת גרילה. בתמיכה של שתי פלוגות של לגיון הזר, הקונטינג מורכב מ- 6500 חיילים (המספר הראשוני הוכפל על ידי הולנד בחודש מאי האחרון).
L 'אופרה ברקנה הוא מנוהל על ידי עשרה בסיסים שונים הפזורים ברחבי האזור. הבסיס העיקרי של הצרפתים הוא זה של נג'מנה, בצ'אד, בו נמצאים 800 חיילים. 600 חיילים נוספים הוצבו בבסיס ניאמיי בניגריה, בעוד אלפי חיילים נוספים פרוסים בבסיס גאו במאלי. פיקוד הכוחות המיוחדים הצרפתיים פרוס בבסיס וואגאדוגו בבורקינה פאסו. 500 אלמנטים של Commandement des operations spéciales בתור למבצעים רוצח ציידים. לצרפתים יש גם שלושה בסיסים מתקדמים קטנים בטסלית שבמאלי, להקרנת כוחות מיוחדים במבצעים איש ציד, פורט דה מאדמה בניגריה ופאיה-לארגו בצ'אד. לבסוף, שלושה בסיסים נוספים בסנגל, בחוף השנהב ובגבון התנהלו מול ממשלות מקומיות. בכוח הצרפתי עומדים לרשותו 200 טנקים, שישה מזל"טים, שמונה מטוסי קרב, תריסר מטוסי תובלה ועשרים מסוקי סער.
אם כן, צרפת יכולה הייתה ללכת בעקבות הדוגמה של ארצות הברית ששלחה ב 30 באוקטובר לאחרונה 50 כומתות ירוקות לטורקיה במשימות בצפון סוריה. בהתחשב בפריסה הנוכחית של חיילים צרפתים, בחלק ממדינות אפריקה ובבית וגם בצרפת מעבר לים, יכול המטכ"ל, כאופציה ראשונה זמינה, להעסיק קבוצה קטנה של לגיון הזרים.
(צילום: מיניסטר דה לה דפנס)
