על פי הדיווחים רוסיה מתכוננת לתמוך במתקפת נגד קרקעית נגד עמדות האויב. האישור מגיע ישירות מהפנטגון.
לפחות ארבע משגרי רקטות BM-30 מרובים וחלקי ארטילריה כבדים שהגיעו לפני שבועיים לנמל לטקיה הועברו לנוכח התקפות קרקע אפשריות. ציוד כבד נפרס בין חומס לאידליב וממערב לאידליב. לא ברור אם אלה העמדות הסופיות או לא.
מוסקבה, על פי הבית הלבן, תחזק את העמדות במערב סוריה לאור מה שנראה כמתקף נגד קרקעי אמיתי (שאמור להוביל את איראן). אנו יודעים שלרוסים אין עדיין יכולת פלישה בסוריה, אך יש להם פלטפורמות רבות המסוגלות להכות בדיוק רב ממרחק. המטרה, על פי ארה"ב, תהיה כמה עמדות נגד משטר.
אנו יודעים שבתוך המכולה המילולית "נגד המשטר", מוסקבה כוללת את כל הפלגים המתנגדים לדמשק, כולל אותה "אופוזיציה מתונה" במימון וושינגטון. וגם הפעם הפנטגון לא הצליח לחזות את האסטרטגיה של פוטין. הארטילריה הכבדה נחשבה למעשה למרכיב הגנתי קבוע בנמל לטקיה. כעבור כמה שבועות הועברו אותן פלטפורמות לקדמת הבמה בתמיכה במתקפת נגד שכעת נחשבת קרובה.
לבסוף, הרוסים היו מעבירים גם רכבים יבשתיים המצוידים בפסיקים אלקטרוניים. קל מדי לאתר את מטרתם של מכשירי התקלה: לוחמי הקואליציה בראשות ארה"ב.
הנשיא ברק אובמה אישר בינתיים את אספקתם מחדש של הכורדים הסורים והאופוזיציה הערבית-סורית כחלק מאסטרטגיה להפעיל לחץ על דאעש מצפון ולחזק את הגבול. אובמה אישר כי ימשיך לתמוך באופוזיציה הסורית.
חוסר היכולת לחזות את פוטין
ולדימיר פוטין הזכיר בשעות האחרונות 150 חיילי מילואים, אך על פי הגרסה הרשמית, הצו הנשיאותי אינו קשור להחמרת הסכסוך במזרח התיכון. מהקרמלין ציינו כי זהו מדד סטנדרטי שהנשיא יכול לקחת כמה פעמים בשנה.
מעבר לגרסה הרשמית, התחושה היא כי פוטין מפנה את תשומת ליבו לבירת המדינה האסלאמית בסוריה, העיר רקה. את המעוז יגנו לפחות 5.000 ג'יהאדיסטים. החשיבות האסטרטגית של רקה ניכרת: מי שכובש את העיר שולט בכל שדות הנפט והגז סביב אזור פלמירה. מוסקבה, שיש לה כוח אוויר חזק באזור, עשויה להוביל את המתקפה הקרקעית הבאה בשיתוף איראן, חיזבאללה ושיעים מעיראק ואפגניסטן. מכיוון שמעבר לביטויים הרגילים, במוקדם או במאוחר נוכחות יבשתית רחבת היקף תהיה בלתי נמנעת בסוריה לכבוש עמדות. זה רק עניין של זמן עד שזה יקרה.
בינתיים, הרוסים ממשיכים לכרות בריתות באזור. תוניסיה ומצרים, שתי המדינות דוחפות לפיתרון פוליטי מבלי להכפיש את משטר אסד, החלו לשתף פעולה עם הרוסים כדי לזהות את המטרות שיש לפגוע בהן. עד היום פוטין מתאם קואליציה המורכבת מאיראן, סוריה, לבנון, עירק וסין. האיראנים ממשיכים לצבור כוחות לשילוב ברור עכשיו: רוסיה מהאוויר, איראן על הקרקע. סין עדיין שומרת על תפקיד לוגיסטי ומחכה שתוכל לפרוס את המפציצים הראשונים גם אם ספינה עם אנשי צבא ממתינה, מול חופי סוריה, כדי לשמוע על החלטות דמשק. כל הכוחות היבשתיים מתואמים על ידי הגנרל קאסם סלימאני (מכר ותיק של ארה"ב) מפקד כוח קודס, המנהל רשת של כוחות מואצלים ברחבי המזרח התיכון, כולל סוריה, עירק, תימן ולבנון.
כוח קודס או חטיבת ירושלים, אגף המבצעים המיוחד של חיל משמר המהפכה באיראן, אחראים למותם של מאות חיילים אמריקאים בעירק. על פי הפנטגון, כוח קודס יתמוך בקבוצות טרור בלבנון, בתימן ובעירק. תנאי של חיזבאללה צפוי גם בשעות הקרובות. חיזבאללה, בעל ברית רוסי ואיראני, לחם לצד כוחותיו של הנשיא בשאר אל-אסד מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה.
שכירי חרב או Specnaz?
בשעות האחרונות בסוריה דווח על נוכחותן של יחידות רוסיות לא סדירות, אותן שהיו נלחמות באוקראינה (לכן כבר מוכנות ללחימה). אנו יודעים שמוסקבה הציבה רשמית מומחים צבאיים ושלושה גדודים להגנה על חמשת הבסיסים המבצעיים בסוריה.
(צילום: ארכיון ספוטניק)
