טייוואן היא מדינה ריבונית שרצונה, כמו בכל דמוקרטיה, מוגדר על ידי תושביה.
ברפובליקה העממית של סין, לעומת זאת, המשטר טוען כי יש רק סין אחת בעולם וכי טייוואן היא חלק ממנה, ללא כל סמכות או ריבונות, ללא זכות לכונן יחסים דיפלומטיים עם מדינות אחרות או להשתתף בארגונים בינלאומיים .
העולם, אולי מעולם לא לפני כן, נמצא על פרשת דרכים. הסלמת הסכסוך העולמי נמשכת ללא הפוגה.
לאחר הבחירות בחודש שעבר, בהן זכה סגן הנשיא הנוכחי וויליאם לאי, בשבוע שעבר שינתה בייג'ין באופן חד צדדי את שדה התעופה במצר טייוואן.
כדי להעמיק באירועים, נפגשנו שוב עם וינסנט YC Tsai, "הנציג הדיפלומטי של טייוואן באיטליה" (למי שחושש מבייג'ינג או שהם עדיין נתיניה), "שגריר" לאלה - כמונו - המאמינים בחוק להכחיש את האלימות של המשטר הטוטליטרי הסיני. קודם כל אלה כלפי אזרחיה...
האם טייוואן נתנה - באופן דמוקרטי - תגובה נחרצת לאיומי בייג'ינג בתחילת 2024?
בְּהֶחלֵט. אבל אני רוצה להדגיש היבט מרכזי אחד: כרגע, סין היא אכן האיום הגדול ביותר על טייוואן, אבל היא גם האיום הגדול ביותר על הביטחון העולמי.
הפרובוקציות של סין, כמו תרגילים צבאיים, לפני הבחירות בחודש שעבר זכו לתשומת לב רבה. הם גם אימצו מדיניות של כפייה כלכלית, שלחו בלוני ריגול מעל המרחב האווירי שלנו ופתחו בקמפיינים רבים של דיסאינפורמציה.
הכל במטרה אחת: לגרום לאנשים להצביע עבור המועמד הכי נוח להם.
האם להתנהגות זו הייתה השפעה הפוכה בטייוואן?
מסוים. תוצאת הבחירות הייתה תשובה רהוטה: לא! כל הפחדה או איום יקבלו תגובה חריפה מצד ציבור הבוחרים בטייוואן.
הבחירות שלנו בינואר היו לא רק לנשיאות ולסגן הנשיאות, אלא גם לפרלמנט. לכן הם היו מעין משאל עם על איזה סוג של יחסים יש לשמור עם הרפובליקה העממית.
התוצאה הראתה תגובה פה אחד: אנחנו רוצים לשמור על הסטטוס קוו, מבלי להוסיף דבר בנוגע לסוגיית עצמאותה של טייוואן.
הם היו צריכים להבין עד עכשיו שבמדינה שלנו, כל טקטיקה או אמצעי פרובוקטיבי שננקטו לא יעבדו.
עם הבחירות צברנו ניסיון רב בטקטיקות ואסטרטגיות ההשפעה של הרפובליקה העממית של סין. נסכם אותם בדוח שישותף עם מדינות אחרות. מקוריאה שתראה בחירות לפרלמנט באפריל ועד לארצות הברית שיהיו בחירות לנשיאות בסוף השנה.
זו תהיה שנת בחירות עולמית. בחירות משמעותיות יתקיימו במדינות רבות.
שלח עותק לאיטליה! אני זוכר היטב את החוויה שלנו בהשפעה זרה בבחירות לפני שנים... תודה לאל, זה (או "נראה") בעבר.
מה היו אמצעי הנגד שלך?
הבהירות: הנשיא הבא, סגן הנשיא הנוכחי, הצהיר בתקיפות שהוא יעקוב אחר מדיניות החוץ הנוכחית. אין שינויים.
ושתי פעולות פשוטות: חתירה ליציבות ושלום במצר טייוואן ושמירה על הסטטוס קוו בין הצדדים.
על פי שני העקרונות הללו נוכל לא רק לשמור על שלום מקומי, אלא גם ליצור אותו בכל אזור הודו-פסיפיק.
האם הדרך הזו אינה מבוי סתום? שי ג'ינפינג אמר בבירור שעד 2049 תהיה רק סין אחת. אתה יכול לעכב את האירוע, לא להימנע ממנו.
בנוסף ל"2049", שמענו בעבר הרבה "2025", "2030" וכו'... זה מוכיח רק דבר אחד: הדיכוי המתמיד של הרפובליקה העממית של סין כלפי טייוואן.
טייוואן מודעת לכך ומתכוננת בהתאם. נשפר עוד יותר את היכולות שלנו, לא רק את היכולות הצבאיות.
בשנה שעברה הדגיש את התארכות השירות הצבאי...
מעצר חובה עבר רפורמה. החל מהשנה הגדלנו את משך השירות הצבאי מארבעה חודשים לשנה.
אנחנו עושים זאת כי אנחנו רוצים לחזק את היכולת הצבאית שלנו, לא רק מבחינת מספרים אלא גם מבחינת אימונים.
עם זאת, זה לא המדד היחיד: השנה נרצה להגדיל את ההוצאות הצבאיות שלנו.
להגנתנו נרצה לרכוש כלי נשק ומערכות מתקדמים יותר. הם יהיו יסודיים.
נרצה לעבוד עם מדינות אחרות כמו איטליה, ארצות הברית, מדינות אחרות באירופה ויפן, כדי להתנגד לפרובוקציות.
Iמה אם אתה לא יכול
בלי לעשות זאת, צעד אחר צעד, סין תתקדם, עוד ועוד.
אם הקהילה הבינלאומית לא תעשה דבר בנוגע למלחמה של רוסיה באוקראינה, היא תיתן לסין רשות לפלוש לטייוואן. כדי שיהיה לך יד חופשית באזור...
למדינות כמו צרפת לא אכפת מהמחאות של בייג'ינג בכל הנוגע לאספקת נשק. האם הם צריכים לשמש דוגמה לכל אירופה?
אם תשאלו אותי מה הייתה התוצאה הדיפלומטית הגדולה ביותר שהושגה בשנה האחרונה, אני עונה: "שיפור היחסים בין טייוואן ליבשת אירופה". לא רק עם איטליה, אלא גם עם צרפת, גרמניה, בריטניה ושאר מדינות מזרח אירופה. הקמנו שותפות חזקה מאוד.
ברור שארצות הברית ויפן נשארות בעלות בריתנו ההיסטוריות.
הבעיה היא עדיין ההכרה הבינלאומית בטייוואן כמדינה עצמאית. איבדת את נאורו, אי קטן באוקיינוס השקט.
היסטורית היו לנו כמה רגעים דיפלומטיים עם נאורו: שמרנו על קשרים עם נאורו במשך הרבה מאוד שנים והשקענו מאמצים רבים בעבודה על תוכניות שיתופיות כדי לסייע לפיתוח הלאומי שלהם.
למרבה הצער, לאחר הבחירות הם נענו לדרישות הרפובליקה העממית של סין, וניתקו את הקשר איתנו.
אנחנו מקדישים תשומת לב רבה לאזור הזה. נאורו היא אי קטן מבחינת גודל ואוכלוסיה, אך היא מדינה קריטית בדרום האוקיינוס השקט. האזור הופך לנקודת תחרות בין סין למדינות אחרות, כולל ארצות הברית, אוסטרליה, ניו זילנד ומדינות ASEAN.
לאחר שייססו שיתוף פעולה צבאי עם איי שלמה, עכשיו תורה של נאורו... השאיפה שלהם לא תיעצר כאן!
אני רוצה להדגיש שוב את החשיבות אסטרטגית של מדינות דרום האוקיינוס השקט: יש הרבה מדינות אי קטנות באזור הזה אבל זה הפך לתחום תחרותי אמיתי. אנו נעשה כמיטב יכולתנו להמשיך לעבוד יחד עם שלושת בעלי בריתנו הדיפלומטיים באזור.
מהדוגמאות האלה אתה יכול להבין הרבה על סין.
לאחר הבחירות שלנו, הם משנים את הכללים, החל ממסלול הטיסה בין מדינותינו. הסיבה לכך שהם עושים זאת היא רק אחת: לשנות את ה"סטטוס קוו" של מיצר טייוואן.
מה הייתה התגובה להחלטה החד-צדדית של בייג'ין? האם הפעולה היא תוצאה של אסטרטגיה?
כן. הם ביצעו תרגילים צבאיים ברחבי טייוואן, ואז הם שלחו בלוני ריגול לעוף מעל המרחב האווירי שלנו, עכשיו הם משנים את נתיבי הטיסה...
ההחלטה עלולה גם לסכן את בטיחות התעופה האזרחית על ידי קיום טיסות פנים מטייוואן לקינמן במאטסו, האיים המרוחקים שלנו, והגדלת הסיכון לקשרים בינלאומיים החוצים את מיצר טייוואן.
האם אתה מתכוון שיכולה להתרחש תאונה עם כלי טיס אזרחי?
אני חושב ששני הצדדים יעבדו עם הרבה תשומת לב לנסות להימנע מזה. אבל השלב הבא יהיה עלייה באיומים.
קו האמצע ייצג הסכם בהסכמה בין סין לטייוואן. למה לשנות את זה?
אני אסביר לך את זה: הם צמצמו את אזור החיץ בינם לבין טייוואן. כעת יהיו לנו רק שתי דקות לאזעקה. לפני כן, כשהמטוסים הצבאיים שלהם המריאו מהבסיסים, היו לנו אפילו עשרה מהם.
אסטרטגיה צבאית ברורה.
כן, אני חושב שעל ידי קיצור זמן התגובה של המדינה שלי, יש להם סוג כזה של שאיפה.
הנושא הגדול ביותר שהממשלה החדשה עדיין תצטרך לטפל בו יהיה היחסים עם סין, אתגר עצום.
אני שמח לשמוע שהשיפורים הגדולים בשנה האחרונה התרחשו באירופה. רבים מבעלי בריתה הטובים ביותר של סין היו ממש כאן בעבר. לא רק חושב על איטליה, אלא גם על גרמניה.
רוב מדינות אירופה הכירו בכך שהשפעתה של סין היא ותהיה איום. לא רק ברמה היבשתית, אלא גם לזירה העולמית.
לא רק צרפת, אלא גם מדינות אחרות באירופה כמו ליטא וצ'כיה נקטו עמדה חזקה מאוד נגד שלטון הרפובליקה העממית.
אין לנו יחסים דיפלומטיים רשמיים עם המדינות הללו. אבל הסביבה הגלובלית יכולה להשתנות מהר מאוד...
אנו מעריכים מאוד את התמיכה שמדינות אירופה שלחו לטייוואן בשמירה על הביטחון והסטטוס קוו שלנו. אנחנו מעריכים את זה מאוד, כולל את זה של ממשלת איטליה.
תמונה: הגנה באינטרנט
