פרופסור שאול שי (אלוף משנה ב צה"להיה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי בישראל ומנהל מחקר במכון הבינלאומי למלחמה בטרור (ICT) בהרצליה בישראל. היה לנו העונג לראיין אותו על צאת ספרו החדש שכותרתו "חטיפות ישראל וטרור (1986 - 2016)". הוא מתייחס גם לסוגיה הקשה של חטיפות אזרחים וחיילים בישראל על ידי ארגוני טרור שונים וההתמקחות הקשה לשחרורם.
פרופסור שי ב -1986 בינואר ספרו החדש שנקרא "חטיפות ישראל וטרור (2016–1983)" פורסם על ידי ההוצאה לאור האקדמית סאסקס וזמין באנגלית באמזון. בעיקרו של דבר, הספר עוסק בסוגיה הקשה של האתגרים שהציבו ארגוני הטרור האיסלאמיים ותגובת ישראל לחטיפות שביצעו המפלגה המדינית חיזבאללה (2016-1989) וחמאס (2016-XNUMX). מה יהיו האתגרים הללו?
נושא שחרורם ו / או החזרתם של שבויי מלחמה, צבא ובני ערובה ישראליים הוא אחד הנושאים הרגישים ביותר העומדים בפני החברה הישראלית והנהגתה. רגישות בעניין זה נובעת מכמה ערכים עיקריים, כולל זה של חיי אדם וחופש אישי בעיני החברה שלנו; ההיבט הדתי, כלומר החובה לפדות אסירים; החשיבות הדתית והמוסרית המיוחסת להשבת גופות אזרחים וחיילים לקבורה יהודית; החובה המוסרית מצד המדינה לשמור על חייהם וביטחונם של אזרחיה; החובה להגן על חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון הפועלים למען מדינת ישראל ונופלים בשבי בידי האויב. עקרון החזרתם של שבויי מלחמה, חטופים ונפגעי צה"ל מתקיים בקודש מאז 1948.
בעשורים הראשונים לקיומה, ישראל סחרה עם אויביה הערבים, על פי אמנת ז'נבה, לאחר הפסקת כל המלחמה. עם זאת, כללי המשחק השתנו. רבים מאויבי ישראל הם שחקנים שאינם ממלכתיים כמו חיזבאללה וחמאס. ארגונים אלה פועלים מחוץ למסגרת החוקית של חוקי המלחמה, באופן שגרתי עם פשעי מלחמה כמו התקפות חסרות הבחנה (פעולות מכוונות נגד אזרחים ככאלה) ופרפדיות (מסווים אנשי מיליציה בלבוש אזרחי).
כאשר ישראל מאפשרת החלפת שבויים, טבעי שאויביה יראו בחטיפה של ישראלים ובפגיעה בזכויותיהם בשבי כעסק רווחי ביותר. עבור ארגוני טרור, חיילים ואזרחים ישראלים שנחטפו הם קלפי מיקוח בעלי ערך רב וזול יחסית להחזרתם של מחבליהם בבתי הכלא בישראל.
האם חטיפות הן מרכיב מרכזי ב"רפרטואר ההתקפי "של קבוצת טרור? מה הם מרוויחים?
בשנת 1980 חיזבאללה החל לחטוף e tenere מוחזק כבן ערובה על ידי מערביים על מנת להתמקח על שחרורם של שיעים המוחזקים בבתי כלא ישראליים או אחרים. חיזבאללה הפך בכך את לקיחת בני הערובה לכלי מיקוח מרכזי להשגת יעדים פוליטיים וצבאיים שהציבו הארגון ולקוחותיו באיראן. בין 1982 ל -1988 היו בלבנון כשישים ושבע חטיפות, חיזבאללה היה. אחראי על חמישים וחמישה כאלה.
גורם מרכזי בסכסוך בסכסוך הממושך בין חיזבאללה לישראל הוא נושא האסירים. חיזבאללה תפס את הרגישות של החברה הישראלית ומקבלי ההחלטות שלה כלפי אזרחיה וצבאיה. לכן, חטיפת חיילים הפכה למטרה מרכזית במסגרת דרכי הפעולה של הארגון. בני הערובה הפכו ל"נכס אסטרטגי "המשתמש בארגון לקידום מטרותיו בסכסוך עם ישראל ולחיזוק מעמדו בלבנון ובעולם הערבי.
חטיפות ישראלים החלו בסוף שנות השישים כניסיונות לפדות אסירים. ב -60 באפריל בכל שנה מציינים הפלסטינים את "יום האסירים". בהתחשב בחשיבותם של אסירים לחברה הפלסטינית, אין ספק כי חטיפת חייל ישראלי היא בעלת ערך אסטרטגי לכל ארגוני הטרור הפלסטינים. מאז הקמת תנועת ההתנגדות האיסלאמית (חמאס) בשנת 17, חטפה התנועה יותר מ -1987 חיילים ומתנחלים ישראלים, אך לא כולם הגיעו לשלב ביצוע עסקת סחר. נראה כי חמאס עסק באופן שיטתי בחטיפה לאורך השנים. זאת על ידי שיפור ושכלול ההיבטים המבצעיים שלה בזכות הלקחים שנלמדו מחטיפות אמיתיות וניסיון, השקעה בהכנסת תורת הלחימה הזו לתודעת הפעילים והנעתם לפעול במקרה הצורך. חמאס פרסם כמה גרסאות של "מדריכי שדה חטיפה" המספקים מידע מעשי ותורתי. הטקסט מדגים במידה רבה חטיפת הישראלים כאמצעי להבטחת שחרורם של אסירים פלסטינים מבתי הכלא.
מה תגובת ישראל לחטיפות?
ככלל, כאשר לישראל הייתה אפשרות לשחרר בני ערובה או אסירים באמצעות מבצע צבאי מבלי להיכנע לדרישות המחבלים, מקבלי ההחלטות העדיפו חלופה זו. במקרים אחרים, כאשר פעולה צבאית לא הייתה אפשרות, ישראל באופן כללי הפגינה גמישות (בערך "מדיניות גמישה", עריכה) ופעלה להשגת שחרור בני הערובה באמצעות משא ומתן, בעקבות בקשות הארגונים. טרוריסטית חלקית או מלאה.
באוקטובר 2011, קואנדו ראש הממשלה בנג'מין נתניהו הסביר כיצד הצליח לחתום על ההסכם שסימן שיא חדש בהתאמה לארגון טרור - שחרורם של 1.027 אסירים, רבים מהם ב"ידיים מדממות "של דם ישראלי (נגד השחרור). של בן ערובה צבאי ישראלי) אמר, "לא הייתה לנו ברירה."
נתניהו היה שמח לנסות להציל את האסיר הישראלי גלעד שליט במבצע צבאי, אך המודיעין לא הצליח לאתר אותו. בסופו של דבר הדילמה הייתה האם להשאיר את שליט להירקב בבור בכלא חמאס או לקבל החלטה נועזת. זה מה שנתניהו עשה. כאשר ישראל קיבלה את התנאים לחילופי גלעד שליט, ראש הממשלה בנימין נתניהו, במהלך מועצת שרים, הוא ייחס הא-סימטריה של מספרים לתורתה האתית של היהדות: "עם ישראל היא אחת אנשים ".
האם לאחר ששוחררו, טרוריסטים חוזרים לפעילות טרור?
התשובה היא כי התוצאה המדאיגה ביותר לטווח הארוך של חילופי דברים כאלה היא שרבים מהמחבלים המשוחררים חוזרים לבצע פיגועים ופעולות קשורות. אבל זה רק חלק מהבעיה.
באשר לבני הערובה, אין חולק כי הויתורים עודדו פעולות נוספות בשל עושר הכופר. אם דווקא הטרוריסטים היו יודעים מראש שאין להם מה להרוויח מחטיפה בגלל עמדה ממשלתית חזקה, הם כבר לא יחטפו אף אחד. למעשה, ממשלות רבות - כולל ארצות הברית - אימצו מדיניות של תקיפות בתקווה להפחית את לקיחת בני הערובה.
שחרור מחבלים מורשעים מערער את מערכת העונשין. לא הוגן לשחרר אנשים שביצעו פשעים חמורים לפני שריצו את עונשם. בנוסף, שחרורים מסוג זה יכולים להרגיע מחבלים המתכננים פיגועים, שכן הם יכולים לקוות, אם יתפסו ויורשעו, להחליפם לישראלים חטופים.
ישראל יכולה להצהיר כי מעתה והלאה לא יתקיימו עוד משא ומתן. הבעיה היא שקל לומר זאת יותר מאשר לעשות, והממשלה תתקשה להסביר למשפחת החייל הבא מדוע הוא לא מוכן לנהל משא ומתן על שחרור בנו. אין תשובה קלה, אך בהתחשב באזהרה המודיעינית הישראלית מפני מוטיבציה מוגברת בקרב קבוצות טרור לחטוף חיילים, יש צורך במדיניות ברורה.
ב- 12 ביוני 2014 נהרגו שלושה נערים ישראלים חטופים, הגופות שנמצאו ב- 30 ביוני. ב- 2015 ביוני 63.000 נעצר חוסאם קוואסמה, חבר חמאס בגין הרצח, ונידון לפיצוי של XNUMX דולר למשפחות הקורבנות. פרופסור, איך נהרגו שלושת הצעירים כאשר, עם חילופי דברים, האם החוטפים היו יכולים להשיג שחרור של אסירים פלסטינים נוספים?
נפתלי פרנקל וגלעד שער, שניהם בני 19, ואייל יפרח, 12, נחטפו ב -2014 ביוני XNUMX, כאשר הם נסעו בטרמפ חזרה הביתה מבתי הספר הדתיים שלהם בגדה המערבית. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, האשים מיד את חמאס בחטיפת שלושת הנערים. דובר חמאס בעזה השיב מיד כי הערות נתניהו כי הם מאשימים אותם היו "טיפשות וחסרות בסיס". לכן לא התקיים משא ומתן עם חמאס.
לאחר חיפוש בן 18 יום, נמצאו הגופות קבורות מתחת להריסות בשדה לא הרחק מנקודת החטיפה. משטרת ישראל טוענת שהם כנראה היו נהרג תוך דקות ספורות.
לאחר שנמצא סאלח ארורי, מנהיג חמאס העיר במהלך ועידה בטורקיה כי הזרוע הצבאית של הקבוצה עומדת מאחורי "הפעולה ההירואית". "זה היה מבצע של האחים שלך בגדודי אלקסאם", טען ארורי והוסיף כי חמאס בכל זאת קיווה להשתמש בנערים הישראלים לחילופי דברים עם פלסטינים המוחזקים בבתי הכלא בישראל.
לאחר מות החוטפים, סלאח ברדוויל, דובר חמאס בעזה, הכריז כי הקבוצה "אבלה על שני החללים ... שנרצחו על ידי הציונים". הוא אמר כי הריגתם של שני הפלסטינים לא הייתה מתרחשת ללא תמיכת כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית, סיוע שחמאס הצטער עליו כשיתוף פעולה עם האויב.
ההתנקשות של ישראל בגדה המערבית העלתה שמועות על ענישה קולקטיבית עם אלפי בתים שנערכו חיפוש, 400 פלסטינים - כולל מנהיגי חמאס רבים - נעצרו וחמישה הרוגים בעת יידוי אבנים או עימות עם חיילים.
כוחות ישראליים, ב -23 בספטמבר 2014, ירו והרגו שני פעילי חמאס החשודים בחטיפה והרג של שלושה מתבגרים ישראלים ביוני 2014. איש חמאס נוסף, חוסאם קוואסמה, דודו של מרואן קוואסמה, הואשם על ידי ישראל בספטמבר 2014, עבור ארגון ומימון החטיפה.
(צילום: צבא ההגנה לישראל)
