סוריה והמזרח התיכון: מה משתנה עם בואו של טראמפ?

בחירתו של דונלד טראמפ לבית הלבן הייתה לא רק בלתי צפויה בארה"ב ובאירופה, אלא גם במזרח התיכון. מערכת הבחירות של הילרי קלינטון, לפי סוכנות הידיעות הירדנית פטרה, הוא מומן על ידי הסעודים תמורת 43 מיליון דולר, כ -20% מהתקציב הכולל שעומד לרשות הדמוקרטים. למרות התנגדויות פנימיות רבות לתמיכה במועמדת נשית, ריאד בשנת 2015, כשעדיין לא היה ברור מי שני המתמודדים לריצה הסופית לנשיאות, כבר הביעה את עצמה בצורה ברורה: טראמפ הופסק ועבור יחסים אינטימיים. מאז כהונתה כשר החוץ, קלינטון הייתה הסוס להמר עליו.

עם זאת, לפעמים הדברים הולכים אחרת ממה שהם רוצים וריאד, עם בחירתו של טראמפ, נשארה עם המשחק ביד. כישורי השינוי ובעיקר מנה טובה של פרגמטיזם משומן בדולרים ובנפט, יהיו בשבועות הקרובים כדי להתאים את המשחק: מעתה ועד ליום השבעתו של טראמפ, הדיפלומטיה תפעל קשה כדי להבין כיצד לדחות תרחיש למזרח התיכון. ממש לא צפוי.

קלינטון היה התומך הגדול ביותר בהגברת הנוכחות הצבאית האמריקאית בים התיכון. כאיש מנגנון וכשר המדינה הוא פעל לתדלק את התפתחות מה שמכונה "המעיינות הערבים", והפך לגיבור מאחורי הקלעים, לפני המלחמה בלוב ואז המרד נגד אסד בסוריה. בראיון ל"פוקס ניוז ", טראמפ כינה אותה טיפשה מסיבה זו ...

אספקת הנשק ל צבא סוריה חינם וקבוצות מורדים סוריות אחרות (הנשענות גם על ארסנלים לשעבר של קדאפי) היו אבן פינה במדיניות החוץ של קלינטון, ובהרחבה של זו של אובמה. על פי סדר היום האלקטורלי, כנשיא הוא ככל הנראה היה ממשיך באותם קווים ומזין את "אמריקה העולמית" בעקבות פוליטיקה פלנטרית משנות ה -90 ובעלה ביל.

עם "ifs" ו- "buts" לא נוצרת היסטוריה. מה היה קורה עם הילארי קלינטון לעולם לא יהיה ידוע לנו. אולם, ככל הנראה הברז שהזין את הגלקסיה של כנופיות מורדים סוריות "מתונות" פחות או יותר ייסגר בקרוב, אם בכלל, בוודאי באופן משמעותי. למעשה, בואו נצפה להיפוך הטבלה עליה שיחקנו עד כה.

המדיניות של טראמפ במזרח התיכון מבוססת על כמה הנחות יסוד, שהשובבים ביותר רוצים לתפור בחריפות כדי לא להיכנס לעימות עם דעת הקהל האמריקאית ומאגר הבחירות של אמריקה העמוקה. 

הוזיל את התחדשות היחסים עם ישראל, שהועמד בסוגריים בשנים האחרונות של אובמה. זה יושפע מהיחסים עם איראן, על העיתון הצפוי להחמיר, אך עליהם לחשוב טוב יותר. אם ניתן היה לערער על הסכם הגרעין, נכון גם שטראמפ נראה רחוק מהקו הפרו-סוני שאפיין את הממשל היוצא. דווקא מכוח שינוי ביחסים עם מלכות המפרץ ועמדה חדשה עם המורדים האיסלאמיסטים הסורים, יהיו פחות סיבות להניע את ההתנגשות עם טהרן. ההסכם עם רוסיה ישקול גם את היחסים עם איראן, שעשויים לפתוח, בין היתר, פתרונות בקנה מידה עולמי שהם לא פחות מחסרי תקדים. טראמפ כבר הדליף הסכם אפשרי בסוריה, שניתן ליישמו באופן מיידי עם ריכוך עמדת ארה"ב בנוגע לאסד. לממשלה האמריקאית החדשה תהיה אפוא האפשרות לצאת מהביצה הסורית, ולפרוק את האשמה על הקודמת. בואו נצפה לרכיבה משותפת על רקה וויתורים ממוסקבה שמטרתם לפתור סכסוכים על נופים אחרים (טראמפ כבר מכיר בקרים הרוסים ואם מוסקבה תוכיח סבירה, סביר גם לבחון את הסנקציות).

בשלב זה, הגישה עם טורקיה תהיה חשובה בהקשר למזרח התיכון. בתור מהמר מומחה, ארדואן לא יכול היה לקוות לטוב יותר משינוי הקצב בארצות הברית. אם ההתקרבות של אנקרה למוסקבה הייתה באה בעקבות ההתקרבות של וושינגטון לשניהם, בסוריה יהיה קל יותר לפתור את השאלה:

• המדינה האיסלאמית תחוסל מהר מהצפוי;
• כנופיות אסלאמיות המסובסדות מבחוץ יתייבשו, למעט טורקמנים בחסות אנקרה;
• אסד, עם הניואנסים הנדרשים, יתאים לכולם;
• לטורקיה תוענק החיץ הטריטוריאלי ותחום ההשפעה שדרשה.

הקשרים החשובים ביותר שעוד נפתרו יישארו היחסים עם ערב הסעודית והשאלה הכורדית.

באשר ליחסי וושינגטון-ריאד העתידיים, יש להבחין בין מערכת הבחירות לבין הצרכים המעשיים. עם כל הוודאות טראמפ יוציא הרבה אבנים מהנעליים שלו והסעודים ישלמו את המחיר על שעכבו אותו. האירוע מפתה את הנשיא החדש, מכיוון שהפופולריות של ריאד ברמה בינלאומית נמצאת בשפל של כל הזמנים: דמעה תועיל מאוד לתדמית של זר לא מושחת מהפוליטיקה שטראמפ תפר על עצמו. נכון, עם זאת, סגירה מוחלטת תהיה בלתי אפשרית מסיבות מעשיות בלבד של אינטרס הדדי. השאלה נותרה פתוחה ומכריעה עבור כל נכסי האזור.

לעומת זאת, לעומת הכורדים, הכל נופל במסגרת התוכנית הנ"ל. אם ארה"ב של טראמפ תמסל את דאעש בכדי להתאושש לאחר הסכם עם רוסיה וטורקיה, הכורדים יהיו הראשונים לשלם את העלויות.

בעניין זה מגיעות היום חדשות סמליות מהחזית הסורית.

כוחות הצבא הטורקיים השתלטו על אזור אסטרטגי לכיוון מעוז אל-באב דאעש ממזרח לחלב ובמרחק של 30 ק"מ מגבול טורקיה. קיים שימוש בלתי פוסק בהוביצים מסוג T-155 על ידי צבא אנקרה הן כנגד עמדות הח'ליפות והן כנגד אנשי מיליציה כורדים של YPG, בתורם פעילים נגד דאעש ונגד חמושים אסלאמיים הנתמכים על ידי טורקיה.

אם ארה"ב ממהרת לסגור את המשחק הרע ששיחק עד כה בסוריה, זה יהיה מספיק לסגת מהתמיכה בכורדים, ולעשות לכולם טובה (למעט הכורדים כמובן ...).

(צילום: אינטרנט / טורק קארה קובווטלרי)