מכללת נאט"ו להגנה (NDC) חוגגת 70 שנה להיווסדה. ב-19 בנובמבר 1951 היא הוקמה רשמית בפריז. עם יציאת הצרפתים מהפיקוד הצבאי של הברית (היא תחזור ב-2009), ב-1966 יועבר ה-NDC לרומא.
כדי להבין את הערך של מכון האימונים המוביל של נאט"ו זכינו לראיון עם הדיקן שלו, ד"ר. סטיבן ג'יי מריאנו: פרופסור אמריקאי עם א קורות חיים ממש מרשימים והכנה אקדמית (ומעשית...) יוצאת דופן.
ד"ר "מריאנו", האם אתה ממוצא איטלקי?
נכון, משני ענפי המשפחה. מהצד האימהי, הסבתא רבא הייתה מאסיאגו וסבא שלי היה מאזור טורינו. המקורות האבהיים הם במקום זאת אברוזי, מפאצנטרו, כפר ליד סולמונה.
הכרת את איטליה בילדותך או מאוחר יותר?
נולדתי בלוס אנג'לס, קליפורניה. בפעם הראשונה שביקרתי באיטליה הייתי כמעט בן 30.
למרות זאת, גדלתי בתוך מסורות וערכים איטלקיים כמו משפחה ודת.
האם מוצא איטלקי יכול לעזור להבין את המגבלות הלאומיות על העולם הצבאי הנובעות, כנראה, מתוצאות מלחמת העולם השנייה?
סבי לחם בצפון אפריקה ובסיציליה לפני שעזב את החזית האיטלקית לאנגליה כדי להשתתף ביום ה-D. הקונפליקט הזה בהחלט הובן על ידי המשפחה שלי. עם זאת, לאחר שגדלתי והכשרתי בהקשר תרבותי אחר, כאמריקאי, עדיין יש לי קשיים רבים בהבנת איטליה. זאת, למרות שאני מרגישה כאן "בבית".
נאט"ו מכללת ההגנה חוגגת 70 שנה להיווסדה. אני לא חושב שבאיטליה הפוליטיקאים ולפעמים אפילו הצבא מבינים לגמרי את ערכו. האם אתה יכול להסביר את חשיבותו בתוך הברית?
הגנרל אייזנהאואר, בן 70 בדיוק, יצר את המכון שממנו התחיל הקורס הבכיר הראשון. הרעיון שלו לאחר המלחמה היה להתחייב ליצירת מערכת ביטחון והגנה קולקטיבית על מנת למנוע מהטרגדיה - שרק תתגבר - להתרחש שוב.
לאחר מלחמת העולם השנייה, הכשרה והכשרה של קציני הברית התבררה במהירות הכרחית. היה צורך בבית ספר משלה, מכללה, שתכשיר מנהיגים המסוגלים לטפל בסוגיות המורכבות של ביטחון טרנס-אטלנטי.
זו המשימה שאנו מבצעים עד היום וחשיבותו של המכון נותרה, לאחר 70 שנה, ללא שינוי.
אנחנו גם מקום שתורם רבות להשגת תרבות של קונצנזוס כלפי הברית: אזרחים ואנשי צבא שימלאו תפקידי אחריות במבנה הארגון לומדים נושאים ובעיות ברמה אסטרטגית.
בין 30 מדינות הברית יש לפעמים חיכוכים או יריבויות חזקות. מה הסוד להתגבר עליהם?
הם שונים. הידע על הסיבות שגורמות למדינה להצטרף לברית עוזר לנו: הן יכולות להיות כלכליות, ביטחוניות או אפילו מודל החיים הפשוט שמייצגות חברות נאט"ו, אולי בהשוואה לזה של רוסיה, סין או כמה מדינות במזרח התיכון.
ואם הדבקות בערכי הברית אינה מבורכת - או בלתי אפשרית - יש עדיין צורות אחרות של שיתוף פעולה.
כוח מוחלט הוא היכולת לקבל בברכה את הביטוי החופשי, הפורמלי והבלתי פורמלי, של המשתתפים: בנאט"ו יש דיון!
כפי שאמר וינסטון צ'רצ'יל: "ללסת-לסת עדיף תמיד מאשר למלחמה-מלחמה".
נאט"ו הוא מקום של דיאלוג, גם כשנראה שאין פתרון, עם עימות פתוח וכנה ניתן למצוא אותו.
הגישה הדיאלקטית של נאט"ו זוכה לפעמים לביקורת על ידי כמה הטוענים שיש יותר מדי דיבורים; אני אישית מאמין שזו אחת התכונות הטובות ביותר של הברית: להיות מקום פתוח לדיון.
גדלנו במהלך המלחמה הקרה עם ברית המועצות ועד לאחרונה נראתה נאט"ו דבקה בתקופה ההיא ובמנטליות הזו. ארצות הברית נערכת כבר זמן מה לעימות ישיר (מלחמתי) עם סין. האם נאט"ו כארגון אינטליגנטי בעל יכולת הסתגלות מתכונן לאתגר החדש?
לפני כמה שנים דיברו על "גרסאות" שונות של הברית. אם לוקחים הגדרה טיפוסית של עולם המחשבים, דיברנו על NATO 1.0, 2.0, 3.0 ... וכן הלאה.
1.0 היה זה שעסק באופן מסורתי בברית ורשה וברית המועצות.
2.0 החל לאחר 1990 והוקדש לפעולות שמירת שלום או ייצוב אווירי, כגון אלו שהתרחשו בבלקן (בוסניה, קוסובו). הם היו אזורים הגובלים בנאט"ו ואנחנו הסתגלנו לעימותים האלה.
3.0 מגיע עם ה-11 בספטמבר. זה כבר לא שמירת שלום... זה סיכול טרור!
גרסה 3.5 מוגדרת מאוחר יותר עם ההתנגדות להתקוממות, או פעולות אימון מקומיות ופעולות ייצוב באפגניסטן ובעיראק.
4.0 מתעורר לחיים בשנת 2014 כאשר רוסיה פלשה באופן בלתי חוקי לקרים והיווה השראה למלחמה במזרח אוקראינה. ההשוואה הופכת ל"היברידית", גם אם ככזו היא כבר מתבגרת זמן רב. ההתנגשות עם רוסיה עוברת אפוא למישור המדיני, הכלכלי והמידע.
באופק, עם מאתגר כמו סין, מופיעה כעת גרסת 5.0. עם זאת, אנחנו בהתחלה, הברית תוהה כיצד להגיב להשפעה הסינית הגוברת.
במונחים צבאיים, רבים אינם רואים בסין איום המסוגל להקרין כוחות הרחק מארץ המולדת. עם זאת, כולם מסכימים על האתגר הכלכלי שמייצגת המדינה עם חיזוק התשתיות שלה ויוזמת החגורה והדרך (דרך המשי החדשה, עורך).
צמיחתה של מדינה עם יעדים עסקיים מדויקים ואוכלוסיה עצומה נראית סבירה, וכך גם השאיפה להגן על נתיבי האספקה שלה. אבל לא צריך לזלזל בזה...
אם נחזור לשאלה הראשונית: האם יש אפוא תשומת לב של נאט"ו כלפי סין? כמובן! אבל לא מדובר בסטייה אלא לכל היותר ב"תיקון" מהלך. כפי שקרה בעשורים האחרונים, נאט"ו תמיד הצליחה להסתגל לתרחישים חדשים.
מבחינת סין, הסיכון הוא שמדינה חדשה, עם סטנדרטים מרוחקים של חיים ותרבות, תוביל את כדור הארץ. כשזה מגיע (דעה אישית) לסכסוך המזוין הבלתי נמנע, אתה לא חושב ש"הנייטרליות" של רוסיה תהיה הבסיסית לניצחון?
אני לחלוטין לא מאמין שמלחמה עם סין היא "בלתי נמנעת", להיפך, אני רואה אותה במידה רבה "נמנעת".
לגבי הנייטרליות הרוסית, זה יהיה נהדר אם זה יקרה! אם זה יישאר ניטרלי זה יהיה טוב לכל העולם. אבל רוסיה היא לעתים רחוקות מאוד אדישה לאירועים ...
רוסיה לעולם לא תוכל להישאר הוגנת בעניינים שיש לה אינטרס.
מהתצפיות שלי עולה כי זו תקופה קשה עבור רוסיה כשחקנית גלובלית, בוודאי לא מבחינת שאפתנות אלא יכולת.
מפקד מכללת נאט"ו להגנה הוא גנרל צרפתי. האם המתח האחרון סביב צוללות אוסטרליות שיקף ביניכם או שהתבדחת על כך?
לשווא. במכללה אנו עוקבים ומתדיינים באופן קבוע בחדשות רבות. אולם, דווקא לגבי המקרה הזה, אני מאמין שמעולם לא הייתה הזדמנות ישירה, אפילו לא לבדיחה...
הידידות עם צרפת הייתה חזקה מאז לידתה של ארצות הברית. המהפכות המתאימות השפיעו זו על זו והעצמאות האמריקאית עצמה נעזרה צבאית על ידי הצרפתים. כשאנחנו מתבדחים אנחנו עושים את זה על נושאים אחרים.
האם נאט"ו היא הברית הכי יוצאת דופן בהיסטוריה? למרות שזכה לביקורת במהלך עשרות השנים, הוא המשיך לצמוח. האם תהיה לה מגבלה, מועד אחרון או שאפשר פשוט להחליף אותה בברית חדשה בעתיד?
שום ברית כל כך רחבה, עם כל כך הרבה אומות מעורבות, לא נמשכה כל כך הרבה בהיסטוריה. אפילו אלפי שנים אחורה.
הרבה נכתב במהלך 30 השנים האחרונות על דעיכתו לכאורה. אני זוכר מאמר מ-1993 שאמר בעצם שנגמר הזמן של נאט"ו ואין לו עוד סיבה להתקיים. אבל היו גם כאלה שאמרו: "לא כל כך מהר! נראה שרוסיה כורעת על הברכיים אבל זה לא נגמר והיא עלולה לאיים שוב על אירופה".
אנשים רבים היו רוצים את סופו גם היום. כמובן, הוא לא תמיד השיג את היעדים כפי שהיה רוצה... אבל ערכי הברית תמיד היו ברורים, במיוחד בזמנים קשים: דיאלוג, דיון פתוח ואינטרסים משותפים, עד לאלה הסביבתיים ב אופנה היום.
צילום: הגנה מקוונת / נאט"ו
