בעקבות דבריו של נשיא ארה"ב אובמה, יאושרו הידיעות על פריסתם של חיילים אמריקנים 150 בסוריה ובדיוק בעיר צפון-מזרח רומלאן, בשליטת כורדים.
על הנייר, הצבא יופנה לאימונים למיליציות כורדיות SDF (כוחות סורים דמוקרטיים) אחיות מהפופולריות ביותר YPG, פעיל בחזית הצפון-מזרחית כולה. מפרט נוסף בוושינגטון יציע כי יהיה צורך בכוחות המיוחדים שנמצאים בתנאי כדי להתמודד בצורה יעילה יותר עם המדינה האסלאמית.
ממשלת סוריה הכריזה מייד על הימצאותם של כוחות זרים לא קרואים בשטחה, כדי להיחשב מכל הבחינות ככוח פלישה.
אף על פי שהבית הלבן מנע שוב ושוב שימוש בכוחות קרקעיים בסוריה, כוחות ארה"ב כבר היו מגיעים ליחידות 300. לומר שהאירוע לא עוזר לזרוק מים על האש בנוף הסורי זו אנדרסטייטמנט.
רומיילאן נמצא כמעט 400 ק"מ מראקה, אך רק 60 מקמישילי, מובלעת ממשלתית באזור כורדי לחלוטין. הגבול הטורקי מצפון והגבול העיראקי מדרום נמצאים בהתאמה בקילומטר 15 מהעיר יותר ויותר במרכז אזור שעכשיו אינו תלוי בדמשק.
מדוע ארצות הברית תחליט להסתבך בשטח ברגע זה ומדוע באזור זה?
המלחמה בח'ליפות עברה רגעים דרמטיים בהחלט. רק תחשוב על שנה כשמיליציות ISIS נכנסו לפלמירה. בימים ההם אף אחד במערב לא חרג מהתמרמרות גרידא והתערבויות ישירות נגד המדינה האיסלאמית החזקה דאז מאוד ויתרו אפילו על הדיבורים.
הפרשנות הכי מתקבלת על הדעת היא שהבחירה בוושינגטון היא להמר להידרדרות רכה של הכוח המרכזי בדמשקומניחים אותו לפני המימוש המוגמר ברגע שהמלחמה הסתיימה. למרות ההצלחות של הצבא הסורי ושחרור של לפחות שליש מהשטח בידי האיסלאמיסטים, נותר הרבה לעשות ולעבור בזמן, לפי הבית הלבן, יהיה צורך להימנע מ כישלון סך הכל ברבע הסוריה.
במיוחד בצפון מזרח, החוק הפדראלי שהוכרז על עצמו ברוג'אבה מציע כי הכורדים, בעלי הברית עם אסד במונחים אנטי-אסלאמיסטיים עד אתמול, הופכים למעשה לאויביו הגלויים. כאשר תתרוקן האונייה הפונדמנטליסטית, יהיו למעשה מזומנים מסוריה, קודם כל הצפון הכורדים, הנחושים לגבות את האשראי שנצבר בשנים של מלחמה ותמיכה עקיפה בממשלת דמשק.
אין זה מקרה כי האמריקאים החליטו להיות שם במקום, מאחורי העימותים בין הכורדים הכורדים לבין הכוחות הפריליליטריים הנאמנים.
מקורות צבאיים יעניקו את הקונטיננט האמריקני שכבר מבצעי לכיוון האזור הצפוני של מחוז רקה, לא רחוק מריכוזי כוחות דאעש. הנתון אינו משנה את המטרה האסטרטגית של ארה"ב ביוטה אחת. אפילו במאבק בח'ליפות (הם יכלו לעשות זאת מוקדם וטוב יותר), המטרה האמיתית של הנוכחות האמריקאית היא למנוע ניצחון סורי (ורוסי) מלא. מצד אחד על ידי השתתפות במערכה הצבאית בצורה גלויה; מצד שני, על ידי מניעת קריסת הכורדים, כדי לשמור על כוח המיקוח גבוה מעל דמשק ולהכין את הקרקע לפדרליזם רופף.
סביר להניח שהבחירה הכפויה של אובמה כמו גם השארת ערמון על האש לדייר העתידי של הבית הלבן, יוצרים חיכוכים עם טורקיה. קבלת נוכחותה של גורם כורדי אוטונומי בגבולותיה הדרומיים תהיה עבור אנקרה הודאה בתבוסה מוחלטת בניהול הסוגיה הסורית. אחרי 5, שנים של תככים ומעורבות ישירה פחות או יותר, אסד עדיין יהיה בדמשק והאויב הגרוע ביותר אי פעם, עם מידה של עצמאות שמעולם לא היה לו קודם לכן.
השעות הקרובות בעניין זה יהיו מכריעות.
(צילום: אל ג'זירה)
