החות'ים והמלחמה בתנועה המסחרית

ב מאמר שפורסם לאחרונה, הפרופסור שלצבא ארה"ב קווין ד' מקרני השווה את פעולתם של החות'ים בים האדום לתחייה עכשווית של התיאוריות של Jeune Ecole של ה-Marine Nationale הצרפתי, צץ בסוף המאה ה-19.

בעקבות התפתחות סירת הטורפדו והטורפדו, התיאורטיקנים של Jeune Ecole הם חשבו ש"הקרב המכריע" בין ציים בראשות ספינות קרב גדולות יעבור מבחינה רעיונית לוחמה פרטית נגד התנועה המסחרית של האויב.

אחת ההנחות של התיאורטיקנים של Jeune Ecole היה זה, אם להשתמש במילותיו של אחד הנציגים המובילים שלה כמו אוגוסט גוסארד: "זה ותמיד יהיה מגוחך לחלוטין להסתכן ב-12-15 מיליון, או אפילו יותר, כנגד 200.000 או 300.000 פרנק, ושש מאות איש מול שנים עשר". השאלה המרכזית הייתה ונשארה, אם כן, המחיר - יש להבין במונחים של כלכלה אכזרית - לשלם כדי לחנוק את האיום שמייצגת פעילות פרטית בנתיבי המסחר.

הנימוק היה תקף הן במאה ה-19 והן בעימותים בין שני העולם עם פעילותן של צוללות לאורך הנתיבים שבהם השתמשו ספינות משא. הנימוק תקף גם כעת, כאשר החות'ים משתמשים ברחפנים מסחריים כמה אלפי דולרים, שמופלים על ידי טילים שיכולים לעלות מיליוני דולרים.

המטרה המוצהרת של התיאורטיקנים של Jeune Ecole בזמנו, כמו גם זה של החות'ים כעת, הוא להפוך את המאבק נגד מסחר פרטי לבלתי בר-קיימא מבחינה כלכלית וניווט מסוכן מדי. העיתונאי ותאורטיקן הצי הצרפתי גבריאל צ'ארמס כתב את זה "פרמיית הביטוח מפני הפסדים בים הייתה הופכת כל כך גבוהה שהניווט היה בלתי אפשרי" התמודד עם מלחמת הגרילה שניהלו יחידות קטנות נגד ספינות מסחריות גדולות. מאז החל משבר ים סוף, אחת ההשלכות הכלכליות הראשונות הייתההעלאת דמי הביטוח עבור ספינות הנוסעות בנתיב באב אל-מנדב.

מה ה Jeune Ecole לדעת החות'ים היא שאף אחת מהקבוצות לא מאמינה שהמטרה היא להטביע מספר גדול של ספינות סוחר, אלא לשבש את הסחר ולהגדיל את עלויות ההובלה.

כעת, ההיסטוריה מלמדת שאפילו ניסיונות לחבל בדרכי ים מסוג זה מושמדים על ידי ההתנגדות הכלכלית ויכולת הנגד של המעצמות שיכולות לפרוס צי מסורתי ומוכנות לשאת בעלויות.

אחת התגובות למלחמה היא הפחתת עלויות ההגנה על חופש הניווט: שימוש בארטילריה קונבנציונלית במקום טילים היא אחת החלופות. תגובות ארטילריה ימיות "מסורתיות" נגד מל"טים יעילות יותר ופחות יקרות מטילים. זוהי חלופה תקפה להגדלת זמני הקביעות של מכשיר ימי-צבאי בים האדום, מה שלא יכול להיות, גם מסיבות כלכליות, לא מוגבל.

ההתנהלות של ספינת Caio Duilio של הצי האיטלקי וה פריגטה אלזס של ה-Marine Nationale הצרפתית, שהפילה את שני המל"טים ששוגרו על ידי החות'ים עם תותח OTO Melara 76/62 משלהם, הייתה בדיוק את ההשפעה הזו.

ויש לשקול את השאלה לגבי מדינות שאין להן משאבים "בלתי מוגבלים", בניגוד לארצות הברית, אך בכל זאת שואפות למלא תפקיד מוביל בים לשמירה על הביטחון הקולקטיבי והגנת חופש השיט.

_{צילום: הצי האמריקני}