AICS ו"Leopardotto": הצרכים של אתמול, עם פתרונות זמינים היום, מחרתיים?

(של אנדריאה Cucco)
24/11/23

עם מלחמת עולם מתמשכת שעדיין לא הורגשה במעט את משמעותה העתידית, נראה שהמדינה שלנו משחקת. היא משחקת בחיי הצבא ומשחקת בכספי (חוב) שלא יכולנו להרשות לעצמנו אבל, עם האתגר העולמי הממשמש ובא, הם לגיטימיים.

כל מי שלבש מדים נשבע לתת את נפשו למען משהו גדול ממנו. האם הוא יצטרך "לפצות" על הרשלנות הלאומית הרגילה בדמו שלו עוד הרבה זמן? את התשובה אשאיר למתעניינים ישירות פְּנִימִי, לאחר טקס "המצוין והשופע" הרשמי.

בואו נדבר על הצבא שלנו ועל חוסר ההתאמה המוחלט שלו במונחים של כלי רכב משוריינים מול סכסוך בעוצמה נמוכה ממילא.

זו לא האשמה, היא התצפית המפוכחת שערך, לפני שלוש שנים, ראש מטה ההגנה דאז, גנרל וצ'יארלי, בשימוע בוועדות ההגנה לאחר המלחמה שהובאו נגד הארמנים על ידי ידידינו, סוחרי פחמימנים אזרבייג'ניים. זוהי גם הודאתו הכנה מאוד של שר ההגנה קרוסטו שבתחילת השנה הצהיר: יש לנו כוחות מזוינים דה-פקטו במודל של שמירת שלום.

בפרספקטיבה זו של העבר, ההוצאות על כלי הרכב השוריינים השונים שעיצבו מחדש את עמוד השדרה של הרכיב היבשתי היו הגיוניות, למרות המיאוס של מעט מאוד הפרשנים העצמאיים מבחינה מוחית וכמעט כל הנמענים הסופיים השקטים.

מה חסר לצבא האיטלקי היום? את כל. עם מה להתחיל? זה אולי נראה כמו בדיחה אבל זה לא: האגרוף על השולחן חסר!

תמו הימים שבהם היה צריך להסתיר או לנקות את דמם של עשרות חיילים כדי לא להפריע לאפריטיף של הפוליטיקאי התורן. צריך להגיע גם הזמן שבו (מִישֶׁהוּ) חברות ביטחוניות מטילות את הרווח או חוסר היכולת שלהן על הצרכים האמיתיים של הכוחות המזוינים שלנו וקוראות לזה (או שמשרתים שלהן מגדירים זאת) "אינטרס לאומי איטלקי".

זו לא האשמה גורפת. יש לנו באמת, מעבר לרטוריקה, מצוינות גדולה בתחום התעשייה הביטחונית המסוגלת ליצור מוצרים חדישים. עם זאת, גם כשהמלחמה מתקרבת, הם יצטרכו לציית שנמוך חשוב ועבור מספרים מגוחכים בעצם (בשוק הביטחוני העולמי), איך הם יוכלו להתבסס או לשרוד?

הבה נבחן שתי תוכניות מפתח עבור רכיב הקרקע: זה להצגת א רו טנק וא רו רכב לחימה חי"ר.

לאחר עשורים חנוקים אשר כיום רואים מעט מאוד כלי רכב אוטרקים ברשת ששרדו את המלחמה הקרה (עד לאחרונה טנקים טלה כ-30 מתוך 200 עבדו!), עם ה-DPP האחרון (מסמך תכנון רב שנתי) של ההגנה "נראה" הגיעו כספים לפתרון.

עם פרוץ מלחמת אוקראינה במרחק של פחות מ-700 קילומטרים מהגבול המזרחי שלנו, אפילו הציניים או הפרוכיים ביותר נאלצו להודות שרק כלי רכב משוריינים מודרניים יכולים להתמודד עם האיומים החדשים. נראה שאחרים, כמו באסונות טבע לאומיים בעבר, החלו מיד לשפשף את ידיהם...

האמצעי שנבחר להחלמתו של הבולט פער ברכיב העגלה זה העגלה Leopard 2 בגרסת A8. עבור רכיב ה-AIFV (רכב חי"ר משוריין), עד לפני מספר חודשים ההצבעה נראתה בין CV90 ל-Lynx. הראשון עם 30 שנות עיצוב מאחוריו (אך מעודכן לאורך זמן עם וריאציות שונות), השני הוא המצב החדש מבחינת קיבולת והגנה (אך מתקדם מכדי ליישם עבור כמה מקציפי פח "מעולה" של נואנטרי?) .

נראה ששתיקה מטרידה נפלה על ההחלטה הסופית של AIFV.

והאינטרס לאומי? זה שכבר שלח אותנו באומץ למות עם ארונות קבורה עצמאיים של אדמה, שמים וים במהלך הסכסוך הלאומי השני... לאן זה הגיע? זה עדיין שם. יותר אורב מבעבר!

אז הנה ה Leoprad 2-A8, אם יישארו ברעבתנותו (כפי שנראה שקורה) הוא יהפוך ל"לאופרדוטו": הגרסה האיטלקית עם חלקים שלא נבנו ברישיון (אחרי הכל, מישהו יכול ללמד אותנו משהו?) אלא מותאם או עוצב מחדש על ידינו! בקיצור, Leopard 2 "תפעולי אחרת" עם רכיבים לא מקוריים אבל עם מראה נכון.

עכשיו מישהו מנסה להגיד "נו, מה משתנה?!!!"

נמר אמיתי 2 הוא כזה כי יש לו מאפיינים ורכיבים מקוריים חיוניים מסוימים: גוף, צריח, אקדח, מנוע, שריון, מערכות...

אנו זוכרים את החוויה עם Pzh2000 (בתמונה - מערכת שעוצבה מחדש ו לא ניתן להחלפה עם זה של הצבאות האחרים)? אוקראינים תודה...

האם יש לך גם מושג מה קורה כאשר ברית שנפרסה בסכסוך יכולה להסתמך לוגיסטית על רכיבים משותפים? הוא זוכה. האם החברים הבודדים עומדים בפני עצמם? בנוסף ללעג בבוץ, הם מתים! הם לא יישארו מאחור לקלף תפוחי אדמה... הם ילחמו בבעיטות בתחת שלהם עם (אם להשתמש במטאפורה) בקליבר היפה "5,88" או "7,88" שלהם, יספרו יריות ויתפללו שהרובים לא יתקעו! האחרים, גם אם ירצו, לא יוכלו לעזור להם...

האם בנייה ברישיון מאפשרת לנו רטוריקה מתנשאת? כנראה שלא, אבל זה עושה את התעשיות שצריך להתמלא פער מסוגל לעשות צעדים קדימה כדי, יום אחד, להעמיד את עצמה בשורה אחת עם הטובים ביותר בשוק החימוש העולמי "הבריא" (לפחות זה ללא שוחד נוסף שנועד למחסור במוצרים).

בין 2023 ל-2025 צפויים 270 מיליון יורו לטנקים חדשים מתוך סך של למעלה מ-4 מיליארד (!), עד 2037 (לאחר שהמלחמה הסתיימה כבר עשור...). אז, בעוד כמה שנים, נעשה - אולי - מודרניזציה של פלוגת טנקים וחצי?

אנו זוכרים שההתחייבויות האמיתיות של שר וממשלתו ב-DPP נוגעות רק לתקופה של שלוש שנים, השאר תמיד היה "מוך": מסיבה זו אנחנו תמיד מתכננים 1 (השנה), 2 (הבאה), 4 (הבאה) ולאחר מכן 100.000 (במשך 14 השנים הבאות), הם יהיו התקציב של אנשים אחרים בעיות. ובעוד שנתיים, סיום תוכנית AICS כבר נדחה... (אופס!) בשנתיים.

והחיילים הפשוטים לצד ה"לאופרדוטו"? ה-DPP צופה 48 מיליון לשנה הבאה ול-2025 76 מיליון. בתוכנית (על הנייר) עד 2037 (אחרי שהמלחמה הסתיימה כבר עשור...) של למעלה מ-5.230,6 מיליון.

והנה הדם קופא... באיחור של שנים, ה-VCC-80 ("80"!) Dardo היא נכנסה לשירות בצבא רק בשנת 2002 ("80"!), בגרסה בודדת וכבר לא מתאימה מבחינה מבצעית אפילו ל"משימות שמירת השלום הפשוטות" הראשונות.

הנתונים הנוכחיים על הטבלה מצביעים על פיתוח של עוד רכב אוטרקי ולא על תחילת הייצור.

השאיפות גבוהות: "התוכנית נועדה לחדש את כל יכולת הלחימה של כוחות כבדים, באמצעות רכישת מערכת מערכות (משפחת פלטפורמות) לחיל רגלים כבד (Armored Infantry Combat System - AICS), שבמרכזה משפחת פלטפורמות הן קרביות (שריון). כלי חיל רגלים – AIFV) ותמיכה (עמדת פיקוד, נ"ט, צופים, נושאות מרגמה, חבלנים, צופים, נ"מ, נושאות נפגעים, נושאות תחמושת, בית ספר לנהיגה).

החשש הוא שכמו שקרה עם הקודם Dardo, יום אחד נכניס לשירות רכב, שכבר זמין היום בשוק, ואז נקרא למשהו מאוחר ומיושן כעת "מצוינות לאומית".

למה אני שואל אותך?

L 'אינטרס לאומי זו הגדרה מטופשת במדינה כזו זה לא (עדיין) אומה: כל אחד חושב בעצמו ולא נותן יד על טובת הכלל.

"האינטרס הלאומי האיטלקי" הוא עלבון לחברות ביטחוניות שבקרב ענקיות כמו סין וארה"ב, אך גם רוסיה והודו, צריכות לנמק, להילחם ולאתגר מתחרים כמו "אירופה" בעולם.

בואו נשאיר את העותקים המזויפים לסינים. הנבדקים או החברים שלהם כבר בוכים היום, מסתכלים מודאגים אל האופק.

בואו ניתן לחברות שלנו לייצר את מה שהן טובות בו, ואם הן לא מסוגלות, הן יכולות ללמוד מהטובים ביותר. לימדנו אחרים, כמו טורקיה, אבל נראה שאין לנו כל כך ענווה ללמוד. והם היו טורקים! והיום הם תחרותיים במגזרים שבישלנו ברשלנות.

אם לאחר מאה שנים, התכתיבים הפוליטיים של החלק הבלתי מסוגל בתעשייה יגבר על כלי רכב משוריינים? את המחיר הגבוה ביותר ישלמו - שוב - חיילינו: חייהם כנראה אינם חלק מהאינטרס לאומי. עם זאת, מי שיודעים, השתתפו, תמכו או - גרוע מכך - עמדו מנגד וצפו, הפעם יישא באחריות משותפת, הן מצד הוותיקים והן מצד משפחותיהם. להתחיל...

צילום: KNDS / web / משרד הביטחון