"המערב קלט את הרצון ליצור תוכניות שלום שאמורות להוביל לפתרון המשבר באוקראינה. וזה יהיה בסדר אם היו לוקחים בחשבון את המציאות. אבל לא, זה רק זרם תודעה טהור של גרפומניקים אירופאים". אלו דבריו של דמיטרי מדבדב, מנהיג רוסיה המאוחדת (מפלגתו של פוטין) וסגן נשיא ה- מועצת הביטחון פרשנות רוסית על תוכנית השלום האיטלקית.
אנחנו מדברים על ההזדמנות האיטלקית החמצה המי יודע כמה: לשתוק!
האם אתה זוכר את השליטה הלאומית שנפרסה בלוב? מול הבקשה לתמיכה צבאית, שלחנו... בית חולים שדה. "כי אנחנו בעד שלום!" תוצאה: בנוסף לבוז מצד כל הפלגים, השפלה מתמשכת של גברים ונשים בשירות דגלנו בני ערובה ל... ובכן החללים שנותרו ריקים - בפוליטיקה כמו בגיאופוליטיקה - מתמלאים (אפילו על ידי הקוראים). מה שבטוח הוא שטורקיה ורוסיה עדיין מודים משם.
האם אנחנו שולחים נשק לאוקראינה? בטח אבל - אחרי שהמצאנו את ה"הגנתיות" ואת ה"שימוש הכפול" המפורסם -, בניגוד לאחרים, אנחנו "מסווגים" את הרשימות! לאיזה סוד צבאי? בכלל לא, לכדרר תיאטרליים שעשו את דגל הפציפיזם הלא חמוש.
אפילו האפיפיור יודע היטב שמה שהוא מבקש לא ישפיע ולו במעט על הגברים והנשים ששוחטים את עצמם. באיזה סיפור ילדים חדלו שני זאבים לקרוע את עצמם בקריאה של כבשה?
"אם אתה רוצה מלחמה, תכין תוכניות שלום" יהיה פרפרזה על ידי היזכרות באמירה הלטינית: אלה שהתמודדו כשהם הסתכלו בעיניו של מי שממנו נטלו את חייהם, בוודאי לא רצו מלחמה. אלה שגדלו עם מסרים של 4 מילים וסלוגנים של הרגשה טובה, ברור שכן.
אנו עומדים בפני ה"מלחמה" כבר חודשים ובמקום לדאוג מאי-ההתאמה המוחלטת שלנו למצב החירום (תעודת קוביד-19), אנו ממשיכים לספק עצות ובעיקר (מוסרי) עזרה שאינה מאוד אמינה ולא רצויה.
עם מה שעומד לפנינו, בתוך סכסוכים, משברים כלכליים ומתחים חברתיים דרמטיים, האם האיטלקים עדיין מחכים בדאגה שייקחו אותם לסיבוב על ידי נוסעים מושבעים?
צילום: נשיאות מועצת השרים
