מה אם נקרא לזה גם "משרד אמ"ן"?

(של אנדריאה Cucco)
25 / 10 / 22

הפגישה ה"בינלאומית" הראשונה של ראש הממשלה ג'ורג'יה מלוני הייתה עם נשיא הרפובליקה הצרפתית עמנואל ז'אן מישל פרדריק מקרון.

"דיון לבבי ופורה, שנמשך למעלה משעה, בין ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני לנשיא צרפת עמנואל מקרון. במהלך הפגישה, גם אם לא פורמלית, נדונו כל התיקים האירופיים העיקריים: הצורך לתת תשובות מהירות ומשותף על יקר אנרגיה, תמיכה באוקראינה, המצב הכלכלי הקשה, ניהול זרמי ההגירה. נשיאי איטליה וצרפת הסכימו על הרצון להמשיך בשיתוף פעולה על האתגרים המשותפים הגדולים ברמה האירופית ובכבוד האינטרסים הלאומיים זה של זה" - היה השטר שהוציא פאלאצו צ'יג'י.

לגבי כיבוד "האינטרסים הלאומיים", ג'ורג'יה מלוני בוודאי הודיע ​​לאורח המבקר שמעתה והלאה איטליה יכולה לקבל אותם ורוצה להגן עליהם. לא רק במילים.

האם ברצוננו לשים לב למצב העגום של הכלי העיקרי להגנה על הריבונות הלאומית, האם לא נתחיל במתן שם פחות מעורפל למשרד הביטחון, בהתחשב בכך שרבים אחרים "זכו לתיקון" עם הממשלה החדשה?

"הגנה" יכולה להתייחס לתחומים רבים: סביבה, בריאות, פשע, זבל, שואו ביזנס... לפני שאיזה גאון פוליטי יחליף חיילים באנשי שיפוצניק כדי למצוא פעילויות לא הולמות, אולי קורא להם "כפולים" יום אחד, אנחנו רוצים להבהיר לאלו מי מתגייסים

היום עלינו לאסוף חלקים ולתת צורה למשהו שבוודאי קיים בלבבות אך לא במציאות.

פריז שינתה את עורו של משרד ההגנה ב-2017 (בהיסטוריה הצרפתית, זו לא הייתה הפעם הראשונה: גם ב-1947, 1958 ו-1973) והפכה אותו ל"משרד הכוחות המזוינים".

במשך שנים רבות אנחנו מציעים, אם אנחנו באמת רוצים להמשיך במסע שהחל לפני כמעט מאתיים שנה (בלי צרפת איטליה לעולם לא הייתה נולדת) ומתגבש על ידי חוזה הקווירינאלה בשנה שעברה, כדי לקחת דוגמה מ"בני הדודים", היכן שמתאים (לכן בישול לא נכלל). בצבא, מבחינות רבות, יש לחקות את הצרפתים!

האם ההשפעה הכלכלית-דיפלומטית של צרפת גדולה לאין שיעור מזו של איטליה במקרה? בפריז יודעים שאפשר להוריד רק חיוכים נבוכים עם שטויות ורטוריקה ציאלטרונסקה.

עלינו לשקם ולחזק, לא רק מבחינה חומרית, את ההגנה הלאומית. יש צורך להעלות את המורל ולזכור את הסיבה לקיומם של למעלה מ-200.000 אזרחים אחרים, צבא ואזרחים. לכן עלינו להסביר שוב למדינה מדוע יש לה כוחות חימוש. יש להזכיר לצבא שהעבודה אינה עוד להרגיע את עצמך בשלום אלא לממש מיומנויות ופעילויות המשמשות להתמודדות עם מלחמות או להימנעות ממנה.

זו הסיבה שעלינו לנסות ללמוד מאלה שאחרי שהתעללו בנו (ראה לוב), לוחצים את ידינו ומתיימרים שהם חברים.

אולם בהסתכלות על ההגדרה של המשרד שפורסמה באתר ממשלת צרפת (תמונה), אנו מבינים כי פניותינו למנהיגים הפוליטיים של העבר כנראה לא הובנו כהלכה: הן נפלו על הפסקה הלא נכונה!

התייחסנו לראשון ולא "תרתי משמע" לשנייה...

צילום: US DoD / הצבא האיטלקי / Ministère des Armées

הגנת rheinmetal