יומיים מעכשיו הוא יום השנה השני לבגידה הנוראה ביותר שביצע אומה אי פעם נגד אזרחיה עם מעמד צבאי. אני מתכוון לאותו 22 במרץ 2013 בו החליט פתאום ראש הממשלה לשעבר מונטי לשלוח את מסימיליאנו לטוררה וסלבטורה חזרה להודו, אולי המומלצים על ידי מי שרצה להגן על שדולות כלכליות המחויבות ל"סחר "עם דלהי ועל ידי מי שקיווה להרוויח עתיד מכובד. בתום המנדט המוסדי.
פנים אמיתיות לאחר 11 ו -18 במרץ של אותה שנה הוכרז כי לטרה וג'ירונה יישארו באיטליה. הטעיה אשר סובבת סביב אינטרסים לא ברורים כלגיטימיים לחשוב לאחר מעקב אחר העובדות מהיום הראשון. ההיבט הרלוונטי של כל הסיפור שמציע לנו עורך הדין מאורו מליני בשקיפות משפטית וסופרת במאמר "I MARO 'IN OSTAGGIO. למי ?" (www.giustiziagiusta.info).
אין זה מסוכן לומר כי אנו עומדים בפני דרמה מוסכמת בין איטליה להודו אשר סובבת סביב גורלם של שניים מחיילינו שהותירו המדינה באי סדר ובחסדיו של שופט הודי, אשר ללא סיבות ומבלי שעדיין הביא ראיות לאשמה, ממשיך לדחות את המשפט נגד מסימיליאנו וסלבטורה, "שנשלח על ידי הורדוס לפילטוס", כפי שמליני למעשה סטיגמה במאמרו.
מצב שמקורו, כפי שמזכיר לי מליני, "דווקא משום שממשלת מונטי לא עקבה אחר" מבצע המעצר "הזה, שפותח על ידי שר החוץ דאז, טרזי די סאנטאגטה, והובס, הכריז "urbi et orbi" עם הצהרה מוטיבציה רחבה שנשלחו לכל ייצוגים דיפלומטיים איטלקיים בעולם ".
מאותו הרגע מילים תפסו את מקומן של עובדות. אף על פי שהתבטאויות ספורדיות של נשיא הרפובליקה, שלושה ראשי ממשלה וארבעה שרי חוץ ומזכירים שונים של משרד החוץ, התחייבו רק להמליץ על שתיקה וסודיות.
שידול מקובל לחלוטין על ידי כל התקשורת האיטלקית, מוכן להשמיע חצוצרות כאשר היה צריך להכריז כי החליטה לנקוט בבוררות בינלאומית שמעולם לא פורמלית, ואז לחזור לשקט מוחלט. ובינתיים עברו שלוש שנים מאז אירועים ושניים מאז 18 במרץ 2013 הודיעה הממשלה כי תנקוט בבוררות בינלאומית (v.link), ואז לבגוד בציפיותיהם של שני Fusiliers הצי ומשפחותיהם.
מרגע זה ואילך, רק לדבר כמו הבטחות הודיעה ולא נשמר, הסתיים לפני ימים עם ההודעה על "הפנייה לאו" ם של איטליה ". מידע לא אמין נחשף באמצעות התעוררות פתאומית של עיתונאים מהסוכנויות הסמכותי ביותר.
השר גנטילוני, במציאות, בתור אב. מליני בעבודתו, הצהיר כי דיבר על מארו לשר האו"ם וביקש ממנו לשקול אפשרות של פעולה של איטליה "מעוניין מאוד בשאלה, להשיג התערבות (עוד .. !!) של האו"ם "לבחון אפשרות להתערבות כזו", המאשר את סגנונו הדיפלומטי שכבר בא לידי ביטוי בהזדמנויות אחרות: להסתמך על עזרתו וטובתו של מישהו.
בנקודה זו, דווקא לרגל יום השנה לתפנית המדינה כלפי שני החיילים, ברור שמשהו לא הגון מתרחש ויחד עם מאורו כולנו שואלים את עצמנו "מה עומד מאחוריה?".
כעת לטוררה וג'ירונה הם בני ערובה בידי ממשלה זרה, במצב הרצוי על ידי איטליה לפני שנתיים, איטליה שבינתיים שילמה מאות אלפי דולרים כדי לפצות על נזקים שאבהותם טרם הוכחה ואשר ממשיך להפגין יראה וכפיפה כלפי הודו.
למה זה קורה? הסכמים כלכליים מוסכמים ולא מכובדים, ולא שוחד מובטח ולא משולם בפועל?
הספק מתעורר וניזון מקריאת הדברים שמליני אומר לנו במאמרו: "בית המשפט של בוסטו ארזיו אשר זיכה את הנהלת בכיר פינמקניקה מפשע השחיתות הבינלאומית בגין שוחד לשליטים וצבא הודים ל"משמן" חוזה אספקה עבור מסוקי אגוסטה. אולם בגנותם על כך ש"ניחו בצד ", זייפו את התקציבים, את ביצת הקן הדרושה לשלם להם".
בהחלט לא הכל ברור, לפחות בשבילי, כפי שאני משוכנע יותר ויותר כי זה קשר עם מה שקרה לפני שנתיים מציע לשלוח את Maro בחזרה להודו.
חשיבה גרועה גורמת לך לחטוא, אך לעיתים קרובות עושה את זה נכון ואני מעדיף להיחשב כמי שנותן גוף לצללים, במקום לשתוק בכבוד שתיקת המשטר.
פרננדו טרמיני
