אדוני הנשיא, אני כותב לך כי 18 חודשים לאחר מלחמה במרחק של פחות מ-700 קילומטרים מגבולנו המזרחי, עם מאות אלפי הרוגים ופצועים, חיילים איטלקים עדיין עוסקים באומץ ב"שימוש כפול" לא תקין ומביש.
אני מתייחס למבצע "רחובות בטוחים".
בשנת 2008 קבע סעיף חוק מס' 125 "לצורכי מניעת פשיעה ספציפיים וחריגים, כאשר שליטה מוגברת בשטח ראויה, ניתן לאשר תוכנית לשימוש ביחידה של אנשי צבא השייכים לכוחות המזוינים, רצוי carabinieri מועסק בתפקידים צבאיים או בכל מקרה מתנדבי אמ"ן עצמם שהוכשרו במיוחד למשימות שיש לבצע".
מה שהיה אמור להימשך בתחילה שישה חודשים עדיין עומד על כנו.
אני שואל אותה: לאחר 15 שנים "הצרכים הספציפיים והחריגים" סונו הפך כְּרוֹנִי?
למרבה הצער במדינה שלנו אין דבר סופי יותר מהזמני ואין דבר יותר זמני מהסופי.
סוכני הביטחון הציבורי באיטליה (לא סופרים את 60.000 המשטרה המקומית) הם למעלה מ-300.000. במדינה שיש בה יותר מכפול מהסוכנים שלאַנְגלִיָה ושליש יותר מצרפת, הליווי החוזר dאני 5000 צבאי האם זה לא עלבון לעצם היכולות של רשויות אכיפת החוק שלנו?
כמובן שבזמנים שקטים אפשרו קרנות "סטרייד סיקור" לצבוע ו/או לתקן את הצריפים שלא היו קיימים אחרת של המחלקות המחויבות. היום הפרמטרים השתנו וצריך לפקוח את העיניים.
הנשיא, אני פונה אליך כי, לִפְעָמִים, הפוליטיקה צריכה קריאה מלמעלה. מאז משרד המדינה השני מיוצג על ידי אלה שרצו את המבצע באותו זמן (בהחלט ממש אז) והיום ממשיך להגן עליו כשאפילו שר הביטחון הקודם הבין את גבולותיו והשלכותיו, והקטין אותו (v. השפה הלא מילולית של השר לשעבר גריני בסרטון...), אתה צריך פעולה נחרצת מצידך.
סמכותו תוכל לשים קץ לשירות שעבר הרבה מעבר למגבלת הזמן ה יאפשר ל-5000 חיילים לכבוש, במקרה הגרוע ביותר, תעלה לאחר שהתאמנו להילחם ולא ארון קבורה מסוים לאחר ששמרו בצורה לא נכונה על מדרכה במשך שנים, תחת השמש ובאמצעות נשק מלחמה..
אנדריאה Cucco
צילום: Quirinale
