ספר ההגנה צריך להיות רשמי בקרוב, לעת עתה קדמו לו הנחיות שפורסמו באינטרנט, הרמטיות מאוד ומוצגות בשפה מורכבת, המובנת רק למעגל צנוע של מקורבים.
בזמנים עברו, השימוש בתנאי היה בגדר חובה בעריכת המסמכים הרשמיים של המדינות השונות, זכות שהעניקה מקום רב לפרשנות ואפשרות לשינוי עמדות והערכות "ללא פגיעה". עם זאת, בעת עריכת ההנחיות, מסורת זו התפוגגה, והוחלפה בצורה מילולית אחרת, רק בהווה ובעתיד. טקסט מפותל ולכן טורף לכל פרשנות שניתן לבטלה בכל עת. תוצאה טובה יותר מהמסורת של הגרונד הייתה מאפשרת ונועדה להשאיר מעט מקום לפתרונות משותפים אפשריים, אבל לדחות את ההחלטה הסופית לכמה.
טקסט שניסוחו, בוודאות טובה, לא הופקד בידי קבוצת עבודה מנוסחת המורכבת מצבא וטכנאי המגזר, המשולבת במקצועיות מאוחדת של החברה האזרחית ואשר מדגישה גם את חוסר התמיכה המחשבתית של הנציגות הצבאית, COCER (נ. מאמר).
אישור על הרצון לנהל את הבעיה רק ברמה הפוליטית, והעביר את טכנאי המגזר למבצעים פסיביים בלבד. גישה שונה לחלוטין מזו שאחריה כמעט כל מדינות המערב הגדולות שהתחייבו לארגן מחדש מכשיר צבאי שבעתיד ייועד לשלב את המצב הכלכלי עם הצורך להתמודד בצורה מהימנה עם האיומים הגלובליים החדשים שנמצאים באופק. .
אטימות שפה שאפילו לא מבהירה בצורה מפורשת וחד משמעית מה יהיו סיכויי התעסוקה של אזרחים שיחליטו להתגייס. מחסור חמור שאם יאושר בטקסט הסופי, יגרום חוסר נחת מה- FFAA, ויעשה עונש כבד על הגיוסים.
לאמיתו של דבר, מי יבחר להצטרף לצבא תוך סיכוי להפסיק פתאום את יחסי העבודה מבלי שהמדינה תבטיח דבר ברמת העבודה?
ספק שמקורו בקטע חשוב בהנחיות של מסמך שאמור לספר לנו איך יהיה ה-FFAA שלנו בחמש עשרה השנים הקרובות, כאשר מתייחסים לצורך להחזיק בכוחות מזוינים צעירים.
אולי אתה חושב על סוג שירות כפי שקורה במדינות רבות באירופה, למשל עם עצירה של עשרים שנה?
עיקרון משותף שלוקח בחשבון את הייחודיות של המעמד הצבאי אך בו זמנית חסר הבהרה מהותית. מה נעשה לצבא שלנו לאחר עשרים שנות שירות?
האם הם יהיו מוכנים להכיר במוזרות המעמד כפי שקורה במדינות רבות באירופה על ידי העברת צוותים לתפקידים ציבוריים אחרים או שהם פשוט יוצבו לחופשה?
למען האמת, היינו מצפים, אם כן, לקרוא קווים מנחים יותר ליניאריים, פחות הרמטיים בתוכן, קונקרטיים יותר בניתוח התרחיש הפוליטי-אסטרטגי ומפורשים יותר על הדרך שבה אנו מתכוונים לקיים אינטראקציה עם המציאות הבינלאומית שבה. איטליה היא חלק. רק קריצה ניואנסית והכללה לחובות הנובעות מהחברות בנאט"ו, ללא התייחסות מדויקת לאומות המאוחדות, מעט, ובכל מקרה שום דבר קונקרטי, לאיחוד האירופי.
אין גם נכונות לטפל בסוגיות חשובות, כמו זו של תיקון רצוי בחוקה המאפשר למועצת הביטחון העליונה לפעול גם כמועצת ביטחון, לטובת מלוא הביטחון הלאומי אם מאוימת על ידי חתרנות פנימית או טרוריסטית. , פיתרון שכבר קיים במדינות רבות באירופה.
אין אזכור אפילו להזדמנות לספק מילואים / משמר לאומי הממוקם בשטח על בסיס שטח, מוכן ומאומן לשימוש גם מחוץ לאזור בהתערבויות ייצוב בשווי נמוך ובשטח הלאומי גם ובעיקר במקרה של מגנט ציבורי. במקום זאת, מתייחסים לכוונה להכין את ה-FFAA החדש לתיאום הדוק עם צוות דיפלומטי ומשרדים אחרים, אך גם של ארגונים בינלאומיים, ממשלתיים ולא-ממשלתיים.
הצהרת כוונות, האחרונה, אשר - בשל ניסיונו הקודם הספציפי של הכותב - נידונה להיכשל מכיוון שהיא מוכרזת באופן חד צדדי במסמך שניסוחו אינו אומר שנציגי המציאויות איתם היא נכתבה סיפקו תמיכה מחשבתית. קורא לתיאום. בחירה שונה לחלוטין מאלו שאומצו על ידי מדינות אחרות כמו צרפת, גרמניה, בריטניה הגדולה וארה"ב.
עם זאת, אנו קוראים שהספר הלבן כולו יתפרש ככל הנראה על ידי פיתוח משפט המבוסס על ראשי תיבות מתמטיים חדים (I ו-E, מועלים לחזקה שלישית): כוחות משותפים, בינלאומיים, ניתנים להפעלה הדדית ואשר יעיל, יעיל וחסכוני. פרמטרים שאינם מאוד עקביים זה עם זה, שכן מיקום בינלאומי ויכולת פעולה הדדית משולבים בצורה גרועה עם עלות-תועלת ויעילות. יתר על כן, לא נאמר דבר על ארגון מחדש של ההכשרה שאמור להוביל להשגת מטרה כזו באמצעות הכשרה מעודכנת ורב תחומית, בהחלט יקרה אך חיונית מבחינת עלות/יעילות. אפילו לא התייחסות לצורך בהכשרה ופיתוח בתחום היכולת של "הגנת סייבר", אוטונומית בייצור מערכות אבטחה ואשר מגבירה את אמינות מערכות המידע של המדינה ושל מפעילים גדולים.
כמעט ודאי עיבוד שהופקד בידי חוג מצומצם של "הוגים", שנותן מעט מקום למטה הכללי של חיל החימוש, בעקבות שיטת עבודה שונה מאוד מזו הנהוגה במדינות אירופה הגדולות. בצרפת, למשל, לצורך ניסוח ספר ההגנה שהחל ב-2013 כדי ליצור מודל הגנה התקף עד 2025, הוקמה ועדה המורכבת מ-3 סגנים (נשיא ועדת ההגנה ושני חברים באותה) ו-3 סנאטורים (נשיא ושני סגני נשיא ועדת החוץ), האחראים על מינהלי הביטחון, החוץ, הכלכלה והפיננסים, פיתוח יצרני, פנים, מחקר, כמו גם אישים מוסמכים רבים מהעולם המדעי (כגון מנהל עמיתו הצרפתי של EDA של CNR), האוניברסיטה, חברי מועצת המדינה ובית המשפט לביקורת. יתר על כן, נציג מגרמניה ואחד מבריטניה היו חלק ממנו, כדי להדגיש את פתיחת העבודה למימד אירופאי ובינלאומי מלא.
הוועדה הצרפתית שאחראית על ניסוח הספר הלבן פיתחה את העבודה על ידי הקמת קבוצות עבודה נושאיות, כגון: הקשר אסטרטגי, מסגרת לפעולה ויעדים פוליטיים, ביטחון לאומי, מידע, אסטרטגיית מעורבות וקוהרנטיות של מערכות כוחות, טכנולוגיה ותעשייה, הגנה כלכלה, גברים ונשים של ביטחון וביטחון לאומי
יתרה מזאת, משרד ההגנה הצרפתי נתן קול נרחב לצוותו על ידי פתיחת אתר באינטרנט (Intradef) המוקדש להרהורים על הספר הלבן, ומאפשר לאנשי ההגנה האזרחית והצבאית (כולל הז'נדרמריה) לעקוב אחר העבודה ולהביע דעות , אפילו תחת שם בדוי. תרומות מחשבתיות, בעיקר בתחום משאבי אנוש, נאספו ונמסרו לוועדה שקיבלה אותן וכללה אותן בספר הלבן.
עם זאת, מקריאת ההנחיות של ספר ההגנה האיטלקי, קונצנזוס כה רחב של מחשבה אינו עולה. אדרבא, יש הרושם שחסרה ההתכנסות הרצויה של המומחיות של הגיבורים השונים במגזר, והוחלפה בהצהרת הכוונות, המיוחסת לקבוצת "אינטליגנציות נאורות" לא על ידי ניסיון ספציפי, אלא על ידי תפקיד מוסדי.
ספק רלוונטי שנגרם מעל הכל בהיעדר התייחסויות לגבי כוונתו להחיות את מנגנון האימון הצבאי וכיצד הוא מתכוון לנהל את תפקיד הנציגות הצבאית העתידית. COCER של מחר המהווה עד כה ייצוג איחוד אמיתי בכל ה- FFAA של דמוקרטיות מתקדמות.
לכן, ישנם "חורים שחורים" רבים באטימות של ההנחיות. בפרט כפי שהוזכר בעבר במגזר האימונים ובזה של הייצוג הצבאי. לגבי היבט ההכשרה, נאמר מעט, וסביר להניח שהוא ימצא מעט מקום בטיוטה הסופית של הטקסט. אנחנו מדברים רק על האלמנט האנושי שהוא ויישאר מרכזי בכל פתרון שניתן לזהות על מנת להפוך את המודל הערכי והתפעולי שיוגדר לאפקטיבי במלואו. נראה שאין מנוס מלהטיל ספק בקוהרנטיות, הרלוונטיות והעלות-תועלת של ה- גישת ההכשרה הנוכחית". מושגים הרמטיים שאומרים מעט או כלום.
שום דבר לא צוין בזכותו של הצבא שייצג איחוד, תוך התעלמות מהיבט חשוב בארגון מחדש העתידי של ה- FFAA של העתיד, שנועד להיות בעל תפקיד פעיל בדמוקרטיה מודרנית. כל זאת חרף העובדה שזכויות איגודים מקצועיים מהוות לגיטימציה חוקתית גם לצבא ולמרות פסיקת בית הדין האירופי לזכויות אדם שהפקיד שני פסקי דין המאשרים בשניהם את הפרת סעיף 11 לאמנה האירופית לזכויות אדם מ חלק מהמדינות האוסרות על הקמת איגודים מקצועיים או אגודות מקצועיות בקרב הצבא.
זכות שנקבעה מאז 1981 על ידי האמנה המתייחסת להגנה על הזכות להתארגן ולנהלים לקביעת העסקת שירות המדינה שנכנסה לתוקף ביום 25/02/1981 (אמנת ILO C151/78), אשר ב- סעיף 1 קובע מילה במילה: אמנה זו חלה על כל האנשים המועסקים על ידי רשויות ציבוריות, ככל שהוראות טובות יותר הכלולות באמנות עבודה בינלאומיות אחרות אינן מוחלות עליהם - ומפרטת - החקיקה הלאומית תקבע את האמצעי שבו הערבויות שנקבעו באמנה זו תחול על כוחות המזוינים והמשטרה.
אם סוג כזה של דיאלוג חברתי מוסדר היטב פועל בדנמרק, שבדיה, הולנד, גרמניה ומדינות רבות אחרות, לא ברור מדוע זה לא אמור להיות אפשרי גם באיטליה. יתרה מכך, נשיא יורומיל, הארגון המייצג איגודים ועמותות צבאיות באירופה, קבע לאחרונה במפורש כי איטליה צריכה לספק איגודים לצבא לא בגלל "אירופה רוצה את זה", אלא משום איטליה מכבדת את החקיקה הבינלאומית!
רק אזכור לבעיית "המוזרות הצבאית", אך אפס כיצד ניתן להבטיח אותה בהעדר נציגי איגודים מקצועיים בעלי קונוטציות אמיתיות. אולם הבעיה עומדת בפני מילה של מילים שאינן מבהירות דבר בכל הנוגע להגנה ולהעצמה והמגבלות האנושיות והחברתיות שאותו (המוזר הצבאי) עומד ביסודו.
סעיף 68 להנחיות מבטא, אדרבא, מושג ארכאי כאשר הוא עוסק בהכרה במוזרות הצבאית עם ביטוי שאין זה מסוכן להגדיר כקריפטי: הכרה במצב זה כבעל הבדל כה ניכר מהמגזר הציבורי שהוא מתגבר עליו. יחסי המינים והמינים שעד כה השפיעו על שני התחומים. הצהרת עקרונות המעידה על הכוונה להחריג באופן מוחלט את האפשרות של הקמת איחוד צבאי המבטיח כבוד ומוסר לאנשינו. במקום זאת, העדיפו לחזור לתפיסה ארכאית, זו של "התגברות על היחסים בין הסוג והמין" שמחזירה את ה-FFAA לפחות 20-30 שנה אחורה, מה שמרמז שהכל יתעדכן בהחלטות מלמעלה למטה בלי תיאום עם ייצוג המייצג את המרכיב החיוני של כל מחלקה צבאית: משאבי אנוש.
זכות שלפחות 23 מדינות מכירות בזכות FFAA שלה וששוב משאירה את אלה האיטלקים על כף המאזניים ?? למרות העובדה שיותר ויותר הם יועדו לשתף פעולה עם מציאות החזות את קיומם של גופים שמטרתם להגן על כבוד כוח האדם.
מסמך המדגיש שוב את הרצון לשכתב את ארגון מערכת ההגנה / ביטחון במדינה, ומפקיד אותו בעיקר במחשבה על מציאות פוליטית, למעט שיקוף אובייקטיביות לאומיות אחרות אליהן מתייחסים גם כמרכיבים אפשריים של הרשת. מבצעית של העתיד, ומעל לכל, למעט מעורבות ה- COCER המייצג את מציאות ה- FFAA שלנו בצריפים, בשדות תעופה ובאוניות.
תקווה אחת: ברגע שהספר הלבן יוקצה להערכת הפרלמנט, יש לקוות שהדיכוטומיות הללו יצוצו ולפחות חוות דעת מייעצת של מי שעל סמך הניסיון שנרכש, יוכלו לספק תמיכה בחשיבה בונה על הצרכים של הכשרה של FFAA שלנו ושל אלה שכחלק פעיל מה-COCER חווים את הבעיות ואי הנוחות של עמיתיהם המבצעיים על בסיס יומי.
עבודה משלימה הכרחית בהחלט, אם אנו רוצים להימנע מכך שה- FFAA שלנו שוב ?? שונים ?? מאלה של מדינות אחרות שאיתן הם בהחלט ייקראו לפעול בשעת חירום.
פרננדו טרמיני
(צילום: ארכיון משרד הביטחון)
אנחנו גם זוכרים "פוני לבן מדינה הגנה הספר הלבן"
