יש הרבה מאוד היבטים מעניינים במסיבת העיתונאים שנערכה לאחר מועצת השרים אתמול. קשת הנושאים נעה בין רפורמות חוקתיות גדולות לשיחות קונדס (קראו "תככים של הקרמלין").
עם זאת, מה שמדהים בראש הממשלה האחרון (או הלפני אחרון) של הרפובליקה השנייה הוא השימוש במונח "מהפכה". נוסף לכך הוא שהאדם הבא שיתפטר בפאלאצו צ'יג'י יהיה "היועץ לאלגברה".
אבל ראשון ראשון.
זה שהרפובליקה השנייה נמצאת בהתנשפויות האחרונות שלה נובע מהעובדה הפשוטה ש הרוב המוחלט של המצביעים נוטש כעת את הקלפיות.
האם עדיין יכולה להתקיים דמוקרטיה במדינה שבה הרוב ה"יחסי" - המתבטא על ידי מיעוט מצביע - שולט? רשמית כן. קונקרטית לא.
במקביל, יש 30% - עצבני - מחצית מהאיטלקים שעברו בחמש השנים האחרונות את כל הקדנציה הפרלמנטרית; הוא קיווה למשהו בלתי אפשרי בעליל עבור המערכת הפוליטית/מוסדית הנוכחית ו הגיע היום לסוף התור.
האם הסיור יתחיל שוב? הצדדים מקווים שכן, אנחנו בספק.
כאשר הפתרון לבעייתיותן של ממשלות, כפי שהוכרז, הוא להבטיח שבונוס רוב עצום יעבור לקואליציה המנצחת, זה יגרום למיעוט נבחר קטן אפילו מהנוכחי לכבוש חלק גדול עוד יותר מהפרלמנט.
בואו נסביר טוב יותר: כאשר מפלגה כלשהי מתהדרת בקונצנזוס של 30%, במדינה שבה מצביעים כעת כ-40-45% מהזכאים להצביע, יש לחלק את הערך הזה ב-2,2 או אפילו ב-2,5. ארגו 13,6 או אפילו 12%!
ולמי יש 8% על הנייר? הערך הריאלי הופך ל-3,6 או אפילו 3,2%.
באסיפה של 100 אזרחים, עד כמה נסבל זה יהיה שפחות מ-20 יחליטו?
"למי איכפת!" מישהו יגיד. "טוב יותר!" מישהו אחר יגיד. "אם אתה לא מצביע, אתה לא יכול להתלונן" איזה איש חכם יגיב סוף סוף...
עם זאת, ברגע של משבר עמוק (כלכלי, פוליטי, חברתי, צבאי,...), הקדמה לכל המהפכות האמיתיות שאפיינו את ההיסטוריה, מהאנגלים ועד הצרפתים, מהרוסים ועד האמריקאים, מרגישים זאת. מונח בפיו של נציג הכוח המבצע גורם לנו להבין שאנחנו באמת קרובים להתחדשות עמוקה.
לכן טוב שעם הענווה המאפיינת את הפוליטיקאים שלנו, ננסה לתקן את הבלתי ניתן לתיקון. נקודת מפנה של רוב הנתינים האיטלקיים עלולה להפוך אותם מעקה פועפת צבעונית לאזרחים, אפילו ל"אומה" (יום אחד...).
לכן טוב שנוקקה קדנציה שמרגע שהיא יוצאת מפיו של ראש הממשלה, מעתה כבר לא יהיה בה שום דבר "חתרני".
אחרונים מבין המדינות המפותחות, לכן נוכל להפוך בקרוב באמת לרפובליקה, אפילו לדמוקרטית. לעת עתה, נתחיל בדברים הקטנים: בואו נפטר את "יועץ האלגברה"!
בנאומו תיאר ראש הממשלה הנוכחי 75 השנים האחרונות בסימן 68 ממשלות שהתחלפו בממוצע מדי שנה וחצי.
לא רציתי להיעזר בבינה מלאכותית, השתמשתי במחשבון ואפילו בדקתי בדרך הישנה עם נייר ועיפרון: התוצאה היא 1,1 לא 1,5...
נשיאים יקרים, חוסר יציבות היא בעיה אבל היא לא קיימת במקרה: ב-162 שנות היסטוריה, 139 ממשלות התחלפו באיטליה. הממוצע לא משתנה (1,1). זו מערכת, לא מזל רע.
המהפכה, אם לא תצליח הַקשָׁבָה, מישהו אחר יעשה את זה...
צילום: נשיאות מועצת השרים
