מאז נראה שראש הממשלה, באופן עקרוני, שבר ברמה העליונה את המסורת הארוכה שבה נחשבו לא פעם דיקסטרים קופסאות "לבנות". להתמלא ללא קשר לכישורים, רצוי לא לסתור את עצמו על ידי כניעה לצנצ'ליזם ריקים.
בקרוב הוא יצטרך לבחור עשרות תת-מזכירים. אנחנו מדברים על דמויות יסוד כדי לאפשר לכל שר לבצע את המנדט שלו בצורה הטובה ביותר.
הקולות השונים ביותר רודפים זה את זה לטובת הדמויות הכי לא סבירות לגבי השמות שבהם "למלא" חללים מסוימים. אם עד עכשיו רשלנות זו הייתה "נסבלת", ברגע ההיסטורי המדויק הזההוא מותרות שאיטליה כבר לא יכולה להרשות לעצמה.
לכן אין יותר זמן לפוליטיקאים שחנו במשך כמה שנים (כשזה מתאים להם) במחלקה הקוראת נאומים (שנכתבו על ידי אחרים), כדי שיהיה להם מושג מעורפל איפה הם הגיעו רק בסוף תפקידם... ו"השכילו" על מה לעשות על ידי מישהו שמושם בתום לב (או "בטובת אחרים") במשרדו.
אין יותר זמן להעדיף כורסאות מחוממות על ידי אנשים עצלנים קריירה אישית.
אין זמן, שכן מלוני עצמו הוא שהדגיש את הסמכות המבוקשת אצל השרים המיועדים, לתמוך במשתפי הפעולה שלהם ללא רעיונות, תוכניות או מודעות לדחיפות.
אין זמן לסקור קורות חיים או להעריך המלצות לפוליטיקאים שאינם מדווחים על קריירה או ניסיון בוועדה קשורה לקדנציה אחת לפחות.
באופן אישי, בעקבות התערבויותיו במשך שנים, הערכנו את בחירתו של השר קרוסטו בהגנה ואנו מסתכלים בצער על ההתקפות שהוא עובר. אשמתו ה"בלתי נסלחת"? כנראה מכיר טוב מדי חצי מעולם ההגנה: הוא עבד זמן רב, כנשיא ה-AIAD (פדרציה של חברות איטלקיות לתעופה וחלל, הגנה וביטחון), בשירותן של חברות איטלקיות במגזר (רובן , דה פקטו, של המדינה).
רבים שואלים את עצמם: "האם זה ימשיך לשרת את האינטרסים המפלגתיים שלהם?" אנחנו בהחלט לא רוצים "להעניק נובל" למי שיוכל אז להרוס את האמון שניתן במעשים, אבל אני מאמין שהתגובה הטובה ביותר של השר תהיה העובדות, הפעילות בשירות הרפובליקה ולא תגובות חמות ( כגון תלונות...).
ובכן - להישאר במגזר הביטחוני - האם מלוני יוכל לתמוך בפוליטיקאים מאולתרים בעלי אופי כל כך מוכן ועם ניסיון כה ארוך? עמיתים ל"מקום"?
אנחנו מאוד מקווים שלא. מסיבה אחת פשוטה: אין זמן לבזבז בהצלת המדינה מרעידת האדמה המתחוללת ומהאסון החמור בהרבה באופק. מי מעמיד פנים שהוא לא רואה...
צילום: נשיאות מועצת השרים
