טבח התרחש לפני 31 שנה. ראש המפלגה הקומוניסטית הסינית, לאחר שבועות בהם המוני צעירים, עובדים ואנשי רוח ביקשו רפורמות וחירויות, הורה לצבא השחרור העממי לפתוח באש.
בסין, שם גם לפני שישוח, ישו צריך לשנן את החוברת האדומה של מאו, הכוחות המזוינים תלויים במפלגה ולא במדינה.
אלפי הרוגים בכמה שעות, עשרות אלפים בעשורים הבאים.
מי שלא הכיר את סין נחרד אז. מי שהכיר אותה ידע שהטבח יתרחש בהכרח.
באיטליה, חלקנו שיחקנו עם רעשן פלסטיק או מכונית צעצוע. מישהו אחר סיים את לימודי המשפטים וכנראה שלא טרח להשוות בין מה שלמדו באיטליה למשטר רחוק. אולי לא הייתה לו אז תוכנית לימודים.
אחרי 31 שנה בחלקם המצפון נותר ללא שינוי: אדיש ופלסטי?
מי ששותק מול דף ההיסטוריה ההוא אינו "דיפלומט" וגם לא פוליטיקאי, הוא הופך להיות שותף.
אם מדינה לא תתקרב כדי לדכא אזרחים אחרים, האם היא אי פעם תשמיד מאות אלפים בחו"ל?
מי יכול ללחוץ ידיים (מחייכות) עם רוצחים כאלה?
צילום: אינטרנט
