ערב הסעודית
עם הצטרפותו של מוחמד בן סלמאן לנסיך הכתר ולמעשה כבר שליט המדינה1, הפוליטיקה הסעודית עוברת שינוי הדרגתי, לא רק במדיניות החוץ אלא גם בנושאים שנראו בלתי ניתנים לגעת כמו חירויות הפרט, זכויות נשים ופתיחה ראשונית לתיירות2.
במקרה של אפריקה שמדרום לסהרה, עד לאחרונה לא הייתה לערב הסעודית מדיניות חוץ ספציפית, קוהרנטית עם תחזית ארוכת טווח, מלבד קידום, עוד משנות ה-60, של הטקס הווהאבי בקרב האוכלוסיות האסלאמיות של היבשת.3. זאת במטרה לחבל בתעמולה נאסרית, חילונית וסוציאליסטית.
מזה כעשר שנים, חוסר היציבות של תימן וסודאן, שבריריותה של מצרים נהגים של הדינמיות החדשה של ריאד. בכך מתגלים הבדלים עמוקים עם הגישה והתפיסה (ולכן דרך פעולה) של ערב הסעודית, בהשוואה לזה של מתחרותיה הגדולות (איחוד האמירויות וקטאר) ובעיות גיאוגרפיות נפוצות4.
על רקע המלחמה בתימן, הנמצאת כיום במצב של הפסקת אש שברירית, קיבל אזור קרן אפריקה רלוונטיות גיאו-אסטרטגית יוצאת דופן עבור ערב הסעודית, שכן מדינות אזור זה הפכו למרכיב חשוב לביטחון ריאד אשר שמרה גם על קשרים מהסוג ההיסטורי עם אותו אזור.
אי הוודאות האסטרטגית של וושינגטון5 אשר, לאחר שהשיגה עצמאות אנרגטית, יש לו עניין פחות חזק באירועי האזור6, השאירו פער וסעודיה נאלצה לאמץ גישה אחרת בקרן אפריקה (וביבשת) כדי להגן על האינטרסים הלאומיים שלה.
בניגוד לאיחוד האמירויות וקטאר, סעודיה קרובה גיאוגרפית לקרן ומשקיפה ישירות על הים האדום. כל תופעת חוסר יציבות באזורים אלה עלולה להשפיע על הביטחון של ריאד שחייבת לפעול בזהירות רבה יותר.
ריאד רואה קשר בין תימן לקרן אפריקה ומאז פתחה בפעולות צבאיות נגד החות'ים מאז מרץ 20157 חשיבותו של האזור לביטחון הלאומי הסעודי היא מרכזית.
לכן, ערב הסעודית לחצה על הממשלות השונות של מדינות הורן כדי לכרות ברית ולהצטרף לקואליציה האנטי-חות'ית בתימן.
סודן, אריתריאה וסומליה הצטרפו לציר הצבאי בהובלת ערב הסעודית, ושלחו כוחות רגלים (שחסרים את מבנה הכוח הקרקעי של ריאד) אם כי לסירוגין. ברור שתרומה זו טופלה בנדיבות, כמו במקרה של סודן8.
העדיפות במדיניות האזורית הסעודית היא פתרון הסכסוך בתימן, שכן זה הפך בשנים האחרונות לאסון כלכלי וביטחוני עבור ריאד.9. השיפור האחרון במגעים עם איראן, למרות שעדיין בחיתוליו, הוא שיקוף של הרצון המדיני של סעודיה לפתור את הסכסוך באופן דיפלומטי, שכן פתרון צבאי אינו סביר כעת.
הסכסוך עם החות'ים אינו המקור היחיד לדאגה של ערב הסעודית בנוגע לביטחון הכללי של האזור שבין הים האדום לקרן אפריקה: יש זרימות של מהגרים בלתי סדירים, הברחות וסחר בסמים, דיג לא חוקי ופיראטי. ריאד ב-2016 חתמה על הסכם עם ג'יבוטי לבניית בסיס צבאי10 ולחזק את השליטה בתעבורה הימית והנפט לים האדום וממנו, אשר, עם זאת, נחלשה כאשר איחוד האמירויות השתלטה, שלא הוסכם עם שלטונות תימן, על האי סוקוטרה ומאוחר יותר על איים אחרים של אותו ארכיפלג.11.
בדומה לאיחוד האמירויות, בהינתן אותו מצב גיאוגרפי ומטאורולוגי, גם סעודיה שואפת לרכישות מאסיביות של קרקעות לשימוש חקלאי, הן בקרן אפריקה והן בחלקים אחרים ביבשת אפריקה, לאור הצמיחה הדמוגרפית הצפויה.12.
הכלי של חדירה והשפעה פוליטית הוא קרן הפיתוח הסעודית, מוסד ענק שמממן כמעט הכל ושעבור אפריקה בלבד העמיד למעלה מ-4 מיליארד יורו (כמעט מחציתם, לעומת זאת, מגיע למצרים). בין המוטבים בולטות מדינות המגרב (מרוקו ומאוריטניה), קרן אפריקה ומזרח אפריקה13 אשר חווים הפסדים משמעותיים, מהווים בסופו של דבר בעיה פוליטית עבור תוכניות ההתרחבות של ריאד14. בעזרת תמיכה כספית וסיוע הומניטרי, מנהיגי סעודיה מבקשים לכרות בריתות פוליטיות, ומציגים את עצמם כערבים אמינים לתמיכה במדיניות הפיתוח וכשותפים ותורמים נדיבים.
במדיניותה של בניית מסגרת ביטחונית כוללת, ריאד מעוניינת גם להצטרף - וליצור - פורומים רב-צדדיים. דוגמה למדיניות זו היא מועצת מדינות ערב ואפריקה הגובלת בים סוף ובמפרץ עדן (המכונה "מועצת ים סוף"). מקורו בינואר 2020 ביוזמה סעודית וכולל את מצרים, תימן, ירדן, סודן, אריתריאה, ג'יבוטי וסומליה. מטרת העמותה היא לשפר את המסחר והבטיחות לאורך נתיב המים הזה, שדרכו זורם כ-13% מהסחר העולמי. הפורום לא הצליח עד כה להשיג תוצאות משמעותיות, אך משמש פלטפורמה עבור הסעודים לרדוף אחרי אינטרסים ביטחוניים משותפים, לטפח נאמנויות אזוריות ולגבש קשרים אנטי-איראניים15.
לבסוף, יש לציין שסעודיה אינה נהנית מתפקיד דומיננטי כיוצרת רשתות ימיות ותלויה חלקית בתשתית איחוד האמירויות. בינתיים היא דוחפת משמעותית לחיזוק כוחותיה הימיים16.
ריאד מתכננת להשקיע יותר במגזר הלוגיסטי, במיוחד בקרן אפריקה, במטרה להקל על התלות שלה באיחוד האמירויות וגם להיות מסוגלת להתחרות עם סין באזור. עבור בייג'ינג, קרן אפריקה היא מרכז אסטרטגי של המדינות חגורה ויוזמה, בעל בסיס צבאי בג'יבוטי ותחומי עניין מרכזיים בקניה.
קטאר
במהלך שני העשורים האחרונים הפכה קטאר לשחקנית בינלאומית מרכזית בשל מעמדה כיצרנית המובילה בעולם של גז טבעי נוזלי. עתודותיה, השלישיות בגודלן בעולם אחרי רוסיה ואיראן, אפשרו את ההמראה הכלכלית המהירה שלה. אבל קטאר לא מסתפקת במעמדה של כוח האנרגיה ומנקודת מבט גיאופוליטית היא מבקשת להתגלות כמעצמה אזורית ובעיקר לברוח מהגמוניה ומיריבות סעודית עם איחוד האמירויות.
דווקא בחיפוש אחר עצמאות אסטרטגית, פתחה קטאר במדיניות חוץ חסרת מצפון, תוך שהיא מתנתקת ככל האפשר מיוזמות סעודיות (כמו בתימן, שמארוחת הבוקר האנטי-הוטי שלה דוחא יצאה ב-2017), והרחיקה את המרחק שלה מסעודיה לפומבי.17, התקרבות לטורקיה (מארחת מתקנים צבאיים חשובים), אינה עוינת במיוחד כלפי איראן ומפתחת יוזמות תיווך כגון שליחת כוחות ביניים לפטרל באזור השנוי במחלוקת בין אריתריאה לג'יבוטי (שנסגר מאוחר יותר עקב התיישרותן של שתי המדינות הללו עם סעודיה ונגד קטאר עצמה18).
חוץ מזה קטאר משתמשת במכשיר הפיננסי של ה רשות ההשקעות בקטאר, אשר יחד עם Qatar Airways ed אל ג'זירה הם אלים נהג בעל השפעה חשובה.
הפעולה הדיפלומטית של קטאר באפריקה, כמו פתיחת שגרירויות (בשנים האחרונות, קטאר פתחה יותר נציגויות באפריקה שמדרום לסהרה מכל מדינה אחרת, למעט טורקיה...) וקידום המשא ומתן מתנגש בבעיית חוסר הספיקות המספרי והאיכותי של כוח אדם (שעדיין לא מנוסה מספיק), כמו במקרים של המשא ומתן בין אריתריאה לסודאן, צ'אד וסודאן, אריתריאה וג'יבוטי (כולם עם תוצאות גרועות, אשר הובילו לכל המדינות הללו גם בשל ההשפעה של ריאד).
סומליה, (יחד עם לוב) נותרה אחת ממטרות הפעולה הדיפלומטית, ולא רק, של קטאר באפריקה19. בעוד היחסים עם המגרב (אלג'יריה, מרוקו ומאוריטניה) עתיקים ומאוחדים עם אפריקה שמדרום לסהרה (למעט יוצאי דופן של סודן ואריתריאה), הם עדכניים ונמצאים בתהליך פיתוח נוסף, בעיקר עם מדינות מייצרות פחמימנים כמו ניגריה וקונגו או מציאות כלכלית מוצקה כמו דרום אפריקה.
בתחום הביטחון התזונתי, קטאר - כמו שכנותיה - תלויה מאוד ביבוא מזון ופיתחה תוכניות מזון חקלאי גדולות הן בקרן ובמזרח אפריקה. כמספקת סיוע רשמי לפיתוח, המדינות האפריקאיות שמדרום לסהרה מהן קטאר הרוויחה הכי הרבה הן: בורקינה פאסו, אתיופיה, סומליה, סודן, גינאה, מוזמביק, קונגו, סנגל, קומורו וג'יבוטי.
למדינה הייתה השפעה משמעותית מאוד על סכסוכים בתימן, סוריה, עיראק או, לאחרונה, אפגניסטן, מארחת שיחות ומשא ומתן. כל זה גרם לכך שהקטארים הפכו לאטרקטיביים, ולמרות נורמליזציה עם מתחרותיה האזוריות, ההבדלים נשארים ויכולים להתעורר שוב.
הקטארים שומרים על פערים חשובים עם הסעודים והאמירויות. אחת הסיבות העיקריות היא התקרבותם של הראשונים לאסלאם הפוליטי בכלל ואל האחים המוסלמים בפרט. הסעודים ואיחוד האמירויות, מצדם, מאמינים שקבוצה זו מתכוונת לערער את הסדר המבוסס באזור.
בתרחישים שזעזעו מרידות האביב הערבי, סעודיה וקטאר מצאו את עצמן תומכות בפלגים מנוגדים או מתחרים; איחוד האמירויות התייצבה לצד הסעודים (לפחות בזה) והלחץ על קטאר גבר.
ביוני 2017 היה משבר דיפלומטי: סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, מצרים וירדן ניתקו את היחסים הדיפלומטיים שלהן עם קטאר, אותה האשימו בהתערבות בפוליטיקה הפנימית שלהן ובתמיכה בקבוצות טרור (למעשה תמיכת קטאר בקטאר אחים מוסלמים זה הכל מלבד אידיאולוגי אבל "אינסטרומנטלי", בהינתן המטרה של ערעור המודלים של מדינות אלה הקרובות לריאד). סגירת הגבולות וההגבלות על התנועה האווירית והימית גרמו למשבר בקטאר שהשפיע גם על אספקת המזון. איראן וטורקיה תמכו בקטאר, ויצרו מערכת מדאיגה של בריתות ופעולות איבה שהובילה לחוסר איזון במערך המסובך ממילא של האזור. קטאר החלה אפוא לבנות התקרבות מתקדמת לטורקיה, אחת המתמודדות העיקריות בניסיונותיה של סעודיה לאשר את המנהיגות האזורית שלה, ועם איראן (באותה עת) האויב העיקרי של הסעודים.
יריבות זו עברה לקרן אפריקה השכנה וסודן, ג'יבוטי, אריתריאה, אתיופיה וסומאלילנד היו קרובות יותר לסעודיה ולאיחוד האמירויות במהלך המשבר הדיפלומטי של 2017, בעוד סומליה אימצה עמדה נייטרלית כדי לא לסכן את יחסיה הכלכליים הטובים עם קטאר וטורקיה.20.
במהלך ארבע השנים שבהן קיים המצור, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות קיבלו תמיכה פושרת במדינות אפריקה (בוודאי שלא בפרופורציה לסיוע שהעניקו ריאד ודובאי) והבחירה בנייטרליות נתפסה כתמיכה דה פקטו מקטאר.
בסומליה הרגישה ביותר, היריבות בין קטאר לאיחוד האמירויות השפיעה לרעה על היחסים הקשים ממילא בין מוגדישו והאזורים האוטונומיים של סומלילנד ופונטלנד בשל הנוכחות הכלכלית והצבאית הגוברת של איחוד האמירויות באותם אזורים עצמאיים דה פקטו שהממשלה מנסה לקלוט מחדש במבנה הפדרלי. בכל מקרה, ההתקרבות בין קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות בינואר 2021 גררה את סיום המצור והחזרה ליחסים דיפלומטיים, היא אפשרה למדינות אפריקה לשפר את היחסים עם שני הצדדים על ידי חילוץ מהמצב הלא נעים של צורך לבחור בין שני "קווי מימון" (כפי שקרה במרוקו).
מסקנות
הרחבת היריבות הקיימות במפרץ לקרן אפריקה, שם כבר יש יותר מדי, אינה עובדה חיובית ומסתכנת בהתפשטות לשאר היבשת. סעודיה, איחוד האמירויות וקטאר מגבשות בהדרגה את נוכחותן. היריבות בין השחקנים הללו תתלהט יותר בלהקה שעוברת ממצרים לקרן אפריקה, שם השליטה על הבטיחות והניווט בים סוף ומפרץ עדן יציבות פנימית, אינטרסים מסחריים e בטיחות מזון: אפשרי רק אם אתה "נוכח" בשני החופים.
קרא: "אפריקה, מעצמות חדשות בחיפוש אחר חלל (חלק ראשון)"
1 Hubbard B., MBS: The Rise to Power of Mohammed bin Salman, The Duggan Books, 2020
2 UNWTO פותחת משרד אזורי ראשון במי, http://tourismbreakingnews.ae/tag/unwto/page/2/. ערב הסעודית רצתה במקור להעביר את סוכנות האו"ם המיוחדת העוסקת בתיירות ואשר ממוקמת במדריד לריאד, אך לא הצליחה להתגבר על האופוזיציה הספרדית הקשה מאוד ועל הרוב החוסם, שנאלצה 'להסתפק' בפתיחת המשרד האזורי הראשון של הארגון במזרח התיכון; זאת גם אם קולות שונים יתעקשו שזו תהיה הקדמה למתקפה דיפלומטית-פיננסית חדשה ומאורגנת יותר
3 Lugan B., Sahel: Islam Africain Contre Islam Wahhabi, https://fr.le360.ma/politique/sahel-islam-africain-contre-islam-wahhabite_GJPVADTUF5GOBAEXDZK2323PZE/, Le 360.ma, 18.07.2023
4 בני ש', בין הקרנת כוח ליריבויות אזוריות. המעורבות של סעודיה בקרן אפריקה, https://www.megatrends-afrika.de/assets/afrika/publications/policybrief/MTA-PB_Sons_Saudi_Arabia_HoA_final.pdf, Megatrends Africa, דצמבר 2022; ברמן הראשון, הנה מגיעה המתקפה האפריקאית של ערב הסעודית, https://nationalinterest.org/blog/middle-east-watch/here-comes-saudi-arabia%E2%80%99s-african-offensive-138237, האינטרס הלאומי, מרץ 2020
5 פאניקוף ג'יי, שינוי עדיפויות: ארה"ב והמזרח התיכון בעולם רב קוטבי, https://www.ispionline.it/en/publication/shifting-priorities-us-and-middle-east-multipolar-world-35692, ISPI, 08.07.2022
6 לעצמאות אנרגיה מלאה של ארה"ב עשויות להיות השלכות עצומות למזרח התיכון, https://oilprice.com/Energy/Energy-General/Full-US-Energy-Independence-Could-Have-Huge-Ramifications-For-The-Middle-East.html, מחיר הנפט, 10.01.2023
7 INEE, סיכום ניתוח סכסוכים- תימן, https://inee.org/sites/default/files/resources/PBEA-Conflict-Analysis_Yemen_201405.pdf, מרץ 2014; רובינסון ק., הטרגדיה של תימן: מלחמה, קיפאון וסבל, https://www.cfr.org/backgrounder/yemen-crisis, CFR, 01.05.2023; טודמן וו., מערבול המפרץ לאפריקה, https://www.csis.org/analysis/gulf-scramble-africa-gcc-states-foreign-policy-laboratory, CSIS, נובמבר 2018
8 Cafiero G., סודן מקבל 2.2 מיליארד דולר עבור הצטרפות לסעודיה, קטאר במלחמת תימן, https://www.al-monitor.com/originals/2015/11/sudan-saudi-arabia-war-yemen-houthi-economy.html#ixzz87qiozFs0, אל מוניטור, 23.11.2015
9 ג'ונו טי, מנהל משא ומתן על התבוסה של ערב הסעודית ועל הניצחון החות'ים בתימן, https://warontherocks.com/2023/05/negotiating-saudi-arabias-defeat-and-the-houthi-victory-in-yemen/, מלחמה על הסלע, 15.05.2023
10 ג'יבוטי מסכימה לבסיס צבאי סעודי בשטחה, https://english.alarabiya.net/News/gulf/2016/12/04/Djibouti-agrees-to-a-Saudi-military-base-on-its-territory, אל ערביה, 04.12.2016
11 תימן אומרת שאיחוד האמירויות בונה בסיס צבאי חדש בארכיפלג סוקוטרה הכבוש, https://new.thecradle.co/articles/yemen-says-uae-building-new-military-base-in-occupied-socotra-archipelago, העריסה, 01.04.2023
12 האוכלוסייה הנוכחית של ערב הסעודית מונה שלושים ושניים מיליון ותגיע לכמעט ארבעים וחמישה מיליון עד 2050
14 קרן ההשקעות הציבורית הסעודית מדווחת על הפסד של 11 מיליארד דולר לשנת 2022, https://www.al-monitor.com/originals/2023/07/saudi-public-investment-fund-reports-11-billion-loss-2022#ixzz87MdCcxJR, אל מוניטור, 13.07.2023
15 Custers D., Multilateralism Sea Red: Power Politics או Unlocked Potential, https://www.stimson.org/2021/red-sea-multilateralism-power-politics-or-unlocked-potential/, מרכז סטימסון, 07.04,2021. מנקודת מבט זו, אך במידה רחבה יותר, ניתן לקרוא את הצטרפותה של ריאד, לא רק ל-G-20, אלא גם ל-SCO ולהצטרפות ל-BRICS הקרובה.
16 תוכנית הרחבת הצי הסעודי השני: מודרניזציה של הצי המלכותי הסעודי, https://www.defenceiq.com/air-land-and-sea-defence-services/news/snep-ii-modernisation-of-saudi-arabias-navy, Defenseiq, 20.08.2018
17 קטאר נפרדת מהקואליציה בראשות סעודיה על תימן, https://www.trtworld.com/mea/qatar-pulls-out-of-saudi-led-coalition-on-yemen-7695, TRT, 06.06.2017
18 קטאר מסיגה את החיילים ממשימת הגבול ג'יבוטי-אריתריאה, https://www.reuters.com/article/us-gulf-qatar-djibouti-idUSKBN1950W5, רויטרס, 14.01.2017-XNUMX-XNUMX
19 ברגמן ר' וקירקפטריק ד', עם רובים, מזומנים וטרור, מדינות המפרץ מתחרות על כוח בסומליה, https://www.nytimes.com/2019/07/22/world/africa/somalia-qatar-uae.html, NYT 22.07.2019-XNUMX-XNUMX; קנז ל., קצינים קטארים מאמנים חיילים סומליים בטורקיה, https://nordicmonitor.com/2022/01/qatari-officers-train-somali-soldiers-in-turkey-angering-somalian-opposition/, Nordic Monitor, 14.01.2022; קטאר שולחת מאות שכירי חרב סומלים ללוב, https://www.egypttoday.com/Article/1/90106/Qatar-dispatches-hundreds-of-Somali-mercenaries-to-Libya, מצרים היום, 26.07.2020
20 ג'ונסון HF, מדינות המפרץ עושות את דרכן לקרן אפריקה, https://blogs.prio.org/2019/10/gulf-states-are-making-their-way-to-the-horn-of-africa/#:~:text=Gulf%20States%20Are%20Making%20Their%20Way%20to%20the%20Horn%20of%20Africa; PRIO 28.10.2019; תחרות פנים-מפרץ בקרן אפריקה: הפחתת ההשפעה, https://www.crisisgroup.org/middle-east-north-africa/gulf-and-arabian-peninsula-horn-africa-turkiye/intra-gulf-competition, ICG, 19.09.2029
צילום: GOV.SA / web
