הצמיחה הכלכלית והתעשייתית המדהימה של סין בשנים האחרונות הופכת את הענק האסייתי למהלך אחר מה שניתן להשתמש בו כדי לשמור על מגמת הייצור. החיפוש המתמיד להבטיח גישה לחומרי גלם, החיוניים לכלכלתה, מוביל את בייג'ינג להשקעות אסטרטגיות.
מאז 2013 הפכה סין לצופה קבוע במועצה הארקטית וסביב הארקטי מבקשת בריתות סחר עם מדינות שכנות, כמו הסכם הסחר החופשי עם איסלנד.
לבייג'ין יש כוונות רציניות לפקח על האזור ולהגדיל את השפעתו לטווח הקצר על הארקטי, לאור הגידול בהשקעות הכלכליות בעניין זה, מה שמבטיח שאין התערבות שלילית מצד מדינות החוף. כמו כן, חשוב כי המערכת הסינית כבר מנסה לפעול בכניסה לאזור המתכותי של גרינלנד, ובכך מכוונת שיהיו כמויות גדולות יותר ויותר של ברזל, נחושת ואורניום החשובות לבניית מוצרים. ההייטק למגזר הביטחוני והאזרחי.
על פי מחקר שערך הסקר הגיאולוגי האמריקני, בארקטי יש במעיו משהו כמו 13% מהנפט בעולם, 20% מ- LNG (גז טבעי נוזלי) ו -30% ממקורות הגז, כמו גם טיטניום, פחם, כרום, נחושת, מנגן, טונגסטן, ניקל, אבץ, זהב וכסף. כל 84% במי ים.
בטווח הבינוני-ארוך, התחייבותה של סין עלולה לגרום לאובדן כלכלי מסוים למדינות שיש להן היסטוריה אינטרסים באזור הגיאוגרפי ולא בכדי ה- DDIS (שירות המודיעין של דנמרק) כבר עוקב מקרוב אחר התפתחות התרחיש הזה.
לפי הכתבה סין מתכוננת לארקטי ללא קרח מאת לינדה יעקובסון (leggi) של מכון סיפרי (שטוקהולם המכון לחקר השלום הבינלאומי) סין תעבור תכנון רציני למעבר האזור הארקטי בהקדם. בייג'ינג מתחילה להסתכל על האזור הארקטי בהתעניינות גוברת, גם אם זה עדיין לא בראש סדר העדיפויות של מעמד השלטון שלה.
הקוטב הצפוני חשוב הן למה שמתחת והן לנתיבי הניווט: במהירות הניווט המלאה, סין, דרך המעבר לצפון-מזרח רוסיה, תהיה נתיב קצר יותר של 6400 ק"מ, שווה ערך ל -15 ימי ניווט , ופחות יקרים לצפון אירופה תוך התחשבות בכמה עלויות נוספות כגון ספינות מסוימות המתאימות לניווט הארקטי. במסלול החדש כבר לא תהיה הבעיה של תופעת הפיראטיות בין סואץ למלאקה.
התרחיש ההיפותטי, לאחר שהתממש, יהיה מעניין עבור בייג'ינג מכיוון שתעבורה ימית, 70% מכלל הסינים, תתפרס על שני מסלולים מיובאים, ותבטיח גם את האומה מפני סגירה אפשרית על ידי המצור הימי, במקרה של מלחמה. מתחים דיפלומטיים, מהדרך היחידה בה משתמשים כיום.
גורם חשוב נוסף שנלקח בחשבון להארכת התוואי לצפון הוא העובדה שעקב התכת הקרח, הניווט יהיה רציף במשך 12 חודשים לעומת 5 כיום (מיולי עד נובמבר). רק בשנת 2015 רוסיה, סין, הולנד ושוודיה העבירו 1.35 מיליון טון מטען בנתיב הארקטי אך ראש ממשלת רוסיה, דמיטרי מדבדב, חזה שיגיע ל- 2030 מ"ל טון עד 80. עלייה כה חזקה בתוואי המדובר תתן לסין דחיפה משמעותית נוספת בסחר שלה.
הנשיא שי ג'ינפינג נתן דחיפה חזקה למדיניות החוץ וההגנה. המטרה היא לקבל משקל רב יותר ברמה בינלאומית, אך זה יהיה בהכרח כרוך במעורבות ה- FFAA הסינית בתרחישים זרים עם פעולות אמיתיות. צבאי תמיכה.
הגנרל האן Xudong שלו צפה מקרוב בסכסוך על ריבונות ארקטית, שנכתב בשנת 2008, העלה השערה כי היא אינה יכולה לשלול את השימוש בכוח בקוטב הצפוני. ממה שצוין, בייג'ינג כבר החלה את השלב הראשון בכך שהגדילה את היוזמות של שיווק ותעמולה פוליטית בחו"ל כדי שיהיה לה יותר נראות. עם זאת, יהיה מעניין לראות כל ביקורת מצד הקהילה הבינלאומית בעקבות חוסר המעש של בייג'ינג מעמידה בתקנים בינלאומיים. הפעילות הפוליטית-כלכלית הנוכחית של סין יוצרת חיכוכים עם האזור בהשפעה אמריקאית.
בטווח הבינוני עד הארוך, בייג'ינג תשחק תפקיד דומיננטי יותר ויותר בסחר האזורי. ברור אפוא שהמדינות הגובלות עם הענק האסייתי הולכות לאזן את צמיחתה בחיפוש אחר הגנה צבאית אמריקאית. במטרה להטות את איזון העליונות האזורית, סין שואפת להרחיב את נוכחותה בים סין על ידי יצירת צי עתידני וחזק יותר ויותר הנתמך על ידי איים מלאכותיים אמיתיים.
(צילום: הצי האמריקני)
